אישה? היזהרי מרשלנות רפואית

אומרים שעם תחושות בטן אי אפשר להתווכח, במיוחד אם תחושות הבטן האלה מתייחסות לבטן שלך. מי מאיתנו שהייתה בהריון וודאי מכירה את התחושה: את הולכת למרפאה בידיעה שמשהו לא תקין, אבל אומרים לך שהכל בסדר. לפעמים הדאגה מתבררת כשגויה, אך מתברר שבמקרים רבים היא דווקא מדויקת.

כך במקרה של שרה טנקמן, מי שמכהנת היום כמנכ"לית "קרן בריאה", הפועלת לקידום זכויות נשים במערכת הבריאות ע"י מחקר, קידום מדיניות ופעילות שטח, שחוותה בעצמה חוויה הריונית קשה. "שרה הרגישה כאבים חריגים במהלך הריונה ובשל כך הגיעה לבדיקה רפואית", מספרת לנו מיטל בנשק, סמנכ"לית הקרן, "הרופא המטפל חשב שהיא בעיקר 'היסטרית'" ולא רצה להפנותה למיון. שרה התעקשה ללכת למיון בשל הכאבים, אך זמן יקר בוזבז, והתאומים לא שרדו.

"אנו שומעות תדיר על נשים שמגיעות לביקור רופא וחוות שם יחס מקטין, מזלזל או סקפטי בנוגע לתחושת הכאב שהן מביעות", מוסיפה בנשק, והנתונים בשטח מגבים אותה.

46% מסך תביעות הרשלנות הרפואית קשורות לגניקולוגיה
מחקר חדש שפורסם על-ידי המכון הלאומי לחקר מדיניות בריאות גוף, חשף לאחרונה כי 46% מסך התביעות על רשלנות רפואית המוגשות לבתי המשפט בישראל, קשורות לתחומי הלידה והגניקולוגיה.

כלומר, כמעט מחצית מהמקרים המעידים על טיפול לקוי ורשלני במערכת הבריאות, קשורים לנשים. חשוב לציין כי תביעות רבות מסתיימות בהסכם פשרה מחוץ לכתליו של בית המשפט ועליהם חל בדרך כלל הסכם סודיות. בנוסף, מאות ואלפי מקרים נוספים מתרחשים מדי שנה וכלל אינם מגיעים לכדי תביעה משפטית, פעמים רבות מתוך חוסר ידיעה או חוסר הבנה של האישה או של קרוביה, בדבר האפשרות להגיש תביעה ובדבר הזכויות העומדות לרשותה.


אפשר לתבוע גם 25 שנים אחרי הלידה
כדי לדעת מתי צריכות להידלק לנו נורות אדומות רצוי שנכיר מצבים אפשריים של רשלנות הרפואית שקשורים להריון ולידה. עו"ד קוריאט מספרת כי באותו מחקר עלה כי למעלה מ-55% מהפיצויים שנפסקו על ידי בתי המשפט היו בתחומים של הריון ולידה וכי גובה הפיצוי יכול להגיע ל-10 מיליון ש"ח ומעלה, כאשר הפיצוי הממוצע הוא 1.4 מיליון ¤.

"אם חלילה ילדכן סובל ממום מולד כלשהו שנגרם בלידה", אומרת עו"ד קוריאט, "ניתן לתבוע את הגורמים הרפואיים השונים שאחראים לנזק גם 25 שנים לאחר הלידה, ולפעמים הרשלנות מתרחשת עוד במהלך ההיריון, כאשר במקרים אלו יש להגיש את התביעה בתוך כ-7 שנים. לכן חשוב לשאול שאלות, להטיל ספק כשצריך, ללכת לבדיקה נוספת ולא לשבת בחוסר מעש, בעיקר אם כך אומרות תחושות הבטן.

נכון שאת הגלגל אי אפשר להשיב לאחור, אבל לעתים פיצוי כספי יכול לסייע ולהקל על רווחת חייה של היולדת ומשפחתה ולאפשר לנהל אורח חיים סביר, במגבלות הרפואיות שנוצרו", מסכמת עו"ד קוריאט, וכדי לסייע לנשים לזהות מצבים אלו, ניסחה עשרה תמרורי אזהרה ספציפיים שיעזרו לנו להישאר ערניות.

כאשר מבוצע ניתוח קיסרי דחוף ולא מתוכנן מראש

כשיש התנהלות יתר סביב היולדת בזמן הלידה ובן/בת הזוג מוצא/ת מחדר הלידה בבהילות

כאשר מום לא צפוי מתגלה אצל התינוק מיד לאחר הלידה

כשמוזמנים יועצים רבים ומתחומי רפואה שונים לדון במצבו של התינוק שזה עתה נולד

כאשר בחדר התינוקות האחיות "שותקות" באופן בולט ולא מספקות הסברים לשאלות בני הזוג

כאשר הרופא מסביר להורים במועד השחרור שהבעיה שנתגלתה בתינוק לא הייתה ניתנת לצפייה מראש

כאשר הצוות הרפואי מבקש לעיין במסמכי מעקב ההיריון בעוד היולדת מאושפזת בבית החולים או מיד עם שחרורה לביתה

כשרופא הנשים שביצע את מעקב ההיריון מתקשר מיוזמתו ומזמן את היולדת לבדיקה לאחר הלידה

כאשר בחומר הרפואי יש מחיקות או תיאור ארוך ומתגונן של ההתרחשות הרפואית בלידה.

כאשר נציג המחלקה לניהול סיכונים של קופת החולים או בית החולים מבקש לשוחח עם המשפחה לאחר הלידה

"כדי לשנות זאת יש לפעול בכמה ערוצים", אומרת בנשק מ"קרן בריאה". "ראשית, מומלץ להגיע לפרוצדורה רפואית עם ידע מקדים שיעזור לחזות כשלים, ולזכור שהנהלים מחייבים נוכחות של אדם נוסף בחדר בעת קבלת טיפול רפואי במידה והמטופלת מעוניינת. שנית, צריך לשתף רופאים ורופאות בתובנות המגדריות כדי לקדם שינוי מבפנים. אנחנו מקיימות הרצאות לצוותים רפואיים בכירים בבתי חולים ברחבי הארץ כדי להעלות את המודעות לנושא.

אנחנו מקוות שנצליח להשפיע על המערכת ביחד עם רופאים ורופאות מדהימים, בני ברית שלנו, המייחלים לשינוי גם הם. בנוסף, אם יש נשים שחוו יחס פוגעני במהלך פרוצדורה רפואית, נשמח שישתפו אותנו כדי שנוכל להדהד את הקולות במסעות שלנו בקרב צוותים רפואיים ברחבי הארץ".

סייעו בהכנת הכתבה:
עו"ד שיאן קוריאט, שותפה במשרד "פייל ושות'" (ייצוג בתחומי רשלנות רפואית ונזקי גוף)
שרה טנקמן, מנכ"לית "קרן בריאה"