זוג במיטה עם טלפון. ShutterStock
ShutterStock

עד כמה אתם באמת מאוהבים? שקרים שמספרים בפייסבוק

31.7.2018 / 17:25

כולנו אוהבים להשוויץ במדיות השונות בחיינו המעניינים, בבני זוגנו היפים ובחמידותן של חיות הבית שלנו. עד שמגיע ט"ו באב, ואז הפיד בפייסבוק צריך להגיע עם שקית הקאה. החיים שלכם מושלמים, הבנו. מספיק

ט"ו באב אולי חלף, אבל הוא לעולם לא יימחק מדפי היסטוריית הפייסבוק שלי. בכל פעם שאני מעזה להיכנס לרשת החברתית במהלך חגים בהם אנשים אמורים לעשות דברים כמו ליהנות או לאהוב אני מרגישה שאני צועדת ישירות אל תוך קרקס חובבני אותו מנהל אורנג-אוטנג עם הפרעת קשב.

מכל מקום תוקפים אותי פוסטים באורך שדורש ממני לגלול את המסך מטה, חלקם עם שגיאות כתיב, חלקם בכלל באנגלית, כולם נכתבו על ידי אנשים שחייבים לרגע לעצור הכל ולספר לעולם עד כמה בני הזוג שלהם מושלמים.
זה אולי נשמע ממורמר, ואני הראשונה להודות שהזוגיות שלי מזמן עברה את שלב ההתלהבות חסרת המעצורים, אבל אני לא חושבת שזה המצב. אמנם הפלוס אחד שלי ואני קרובים לציין עשור יחד, כמות זמן שאמורה לתת לי פס לחיות את חיי בשתיקה רועמת ולכעוס על כך שהוא סיים את החלב, אבל משום מה עדיין כיף לנו יחד, ואין דבר שאני אוהבת יותר מלראות זוגיות שמחה ובריאה אצל אחרים. אני אוהבת זוגות שנראים כאילו באמת כיף להם יחד, אני אוהבת לראות בני זוג משוחררים אחד ליד השני, כאלו שיכולים להקשיב ואפילו להתווכח. אני מתה על זוגות שצוחקים יחד או בוכים יחד, כאלו שמראים אכפתיות ומחויבות וכאלו שנראים כאילו פשוט טוב להם.

מה שאני לא מאוד אוהבת, הוא פוסטים בפייסבוק.
אני פשוט לא מאמינה להם. זה תמיד נראה לי מוזר שבשעה 9:47 בערב, בדיוק בזמן הפסקת הפרסומות הראשונה של האח הגדול, מתחילים לצוץ בפיד שלי פוסטים בהם מישהי מספרת ליקום הווירטואלי עד כמה בן הזוג שלה הוא אבא נפלא, בן נפלא, בעל נפלא ובעיקר אדם מדהים שהוא גם חבר, גם מאהב, גם תומך וגם חתיך. ראשית, כי הפוסטים האלו בד"כ עולים עם תמונה ואני יכולה לראות מיד שלפחות אחד הדברים שנכתבו הוא שקר מוחלט. שנית, כי אני בטוחה ב90% שבדיוק ברגע זה הם יושבים בצדדים נפרדים של הספה, כל אחד עם הפנים בתוך המסך שלו, ומתקשרים אך ורק באמצעות הפייסבוק.

זוג במיטה עם טלפון. ShutterStock
תודו שככה אתם באמת נראים בזמן שאתם כותבים פוסטים מאוהבים/ShutterStock

דבר נוסף שאני מנסה להבין הוא פוסטים באנגלית. לא כי אני לא מבינה אנגלית, אלא כי האנשים שכותבים אותם, וגם אלו שהפוסט מיועד אליהם, במקרים רבים לא יודעים אנגלית. אני לא מבינה את הפואנטה - האם הפייסבוק הוא מקום בו כותב הפוסט הוא ישות בינלאומית וכל המעריצים באפר ווסט סייד פשוט חייבים לדעת שהאישה שאתו נראית נפלא כשהיא ישנה, או האם בני הזוג האלו החליטו שמהיום הם בעצם אזרחי העולם הגדול, ובביתם מדברים אנגלית - ממש כמו בסדרות טלוויזיה אמריקאיות שמתרחשות בחלל או במדינה רחוקה, גם שם כולם מדברים אנגלית מושלמת ומה שמבדיל בין הישויות הוא מבטא קל. אני למשל דוברת רוסית, ועדיין, מעולם לא תהיתי לעצמי האם לכתוב לאחד מחבריי מכתב מרגש על הוול שמתחיל ב"קאק דילה".

אולי זה בגלל שאני לא מבינה את המטרה של הפוסטים האלו. הרי אם אני רוצה להגיד לפלוס אחד שלי כמה הוא נפלא - אני יכולה לעשות את זה שכן אנחנו חולקים בית ורשת אלחוטית. ואם אני חייבת תיעוד כתוב לאהבה שלי, יש לי את הטלפון שלו ואני יכולה לשלוח לי הודעה או גיף של מישהו פותח מגש פיצה בצורת לב. ואם הוא עשה משהו ממש נפלא, אני יכולה לחשוב לפחות על שישים דרכים שונות להודות לו שישמחו אותו הרבה יותר מתיעוד כתוב בפייסבוק.

ורק כדי לחדד, אני לחלוטין מבינה פוסטים מרגשים או כאלו שחוגגים אהבה, יש כל כך הרבה סיבות לגיטימיות להעלות תמונה עם טבעת ולכתוב "I SAID YES", למשל. ראשית, כי את רוצה שכל מי שמכיר אותך יידע שאת מאורסת, וזו דרך מעולה לספר לכל החברים שלך בבת אחת, ואת כמובן גם רוצה שכולם יתרגשו יחד איתך, וזה ברור. גם להשוויץ בטבעת זו סיבה לגיטימית בעיני, וגם הרצון לגרום לאקס שלך להפיל את הטלפון מהיד, כדי שהוא לנצח יזכור אותך כזו ששברה לו את הלב וכנראה גם את המסך.

אני גם מבינה פוסטים של "מזל טוב", אלו נועדו כדי לאפשר לבני אדם להראות סימן חיים ולא לצאת חארות לחלוטין מול אנשים שלא באמת אכפת להם מהם. אבל כשאת כותבת פוסט משתפך באנגלית לדודה שלך, שמעולם לא יצאה מגבולות המושב שלה, מסתובבת בעולם עם נוקיה ומתגאה שהיא שוברת שיאים בסנייק, כולם יודעים שאת עושה את זה רק כי היא תקועה לך בתמונה מאירוע שבה יצאת ממש ממש רזה.

נהנית? רוצה עוד ג'ני? הנה היא באינסטגרם

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully