פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה
      גמלים ( , דונה וינברג)
      גמלים ( , דונה וינברג)

      חושה במדבר: החופים שהכי שווה לבקר בהם בסיני

      אם בא לך על סוכה שלא ממוקמת בחצר שלך ועל חופש אמיתי ומרגיע נטול הצקות וטלפונים סלולאריים, זה הזמן לקפוץ לסיני. דונה וינברג נסעה לעשות סדר בחופים והחושות שיכניסו אותך לוייב

      החלטת לנסוע לסיני? מעולה. דבר ראשון שאת צריכה לעשות הוא להפנים ולקבל את העובדה שמעבר הגבול הוא חלק נפרד מהחוויה, חלק שבהחלט יכול להיות כאב ראש. אבל כל מעבר גבול הוא כאב ראש.

      עברת את הגבול? החופשה שלך החלה - אם את עם רכב, החיים יפים. לא חייבים חגורה אז שימי לב שאת לא מגזימה עם המהירות. גם מוניות הן אופציה בסיני, למרות שהן די יקרות והמרחקים די גדולים בין החופים המרכזיים, אבל סיני מפצה אותנו במחירים סופר זולים בכל שאר התחומים. תתכונני להוציא בערך 100-120 שקל ליום על לינה ואוכל, ותחיי כמו מלכה.

      ביר סוויר
      מהחופים המוכרים שהכי קרובים לגבול, שהחושות הפופולריות בו הן "רוקסי" ו"אקווה סאן".

      האווירה מושלמת. הבעלים באקווה סאן ישראליים אבל נותנים תחושה שהם לא מתים על ישראלים בעצמם. למרות זאת הרבה ישראלים אוהבים להגיע לשם, לחופשה קלילה וקצרה של שלושה ארבעה ימים בלי יותר מדי מאמץ.

      אוכל: ארוחת הבוקר כלולה אבל לא כל כך טעימה כך שאם אתם באים לאכול טוב, זה לא המקום בשבילכם.

      החוף: החשש הגדול הוא קיפודי ים, מה שאין בחוף הזה כמעט בכלל אבל אם רוצים לנקוט באמצעי זהירות פשוט ארזו שקפקפים או נעליים למים ותחסכו פציעות מיותרות שיבאסו לכם את החופשה. בביר סוויר יש פחות סלעים, אז הכניסה למים די קלה ונעימה וליד המים בדרך כלל יש מיטות מעץ לטיגון עור עמוק למי שבאה לתת עבודה עם שמן גזר.

      גמלים ורוכבים ( , דונה וינברג)
      אם נגמר הסוס, רוכבים על גמל. סיני, החופשה המושלמת (צילום: דונה וינברג)

      ראס אל שטן
      קצת יותר פנימה מביר סוויר תמצאו את חוף ראס אל שטן והחושות של סיגל הישראלית שנקראות באותו השם. המקום ידידותי ומלא בילדים מה שיכול לעבוד לכם אם אתם מטיילים כמשפחה, ופחות אם אתם בחופשה רומנטית.

      אוכל: "האוכל סבבה, המים ביג", כך אמר לי אחד המבקרים שבילה שם כמה ימים לפני שהגעתי. יש אווירה של סטלנים שאוהבים לג'מג'ם ככה שאם לא בא לכם ישראלים עם גיטרה שמנגנים שוטי הנבואה כל היום אז אולי תעדיפו ללכת לחוף יותר מבודד.

      החוף: כמה מטרים ימינה נמצא Moon Island שם המים באמת מושלמים, במיוחד אם אתם מצוידים בשנורקל, ושקט שם מבחינת הילדים המקומיים שמנסים למכור לכם דברים, שזה פלוס משמעותי בסיני.

      מכונית ( , דין בלר)
      (צילום: דין בלר)

      נואיבה
      כשעה נסיעה מהגבול נמצאת נואיבה, שעבורי היא הלב של סיני. אני מאוד ממליצה לישון באיזור הזה, במיחד למי שרוצה לסייר בכמה חופים. כמו בכל מקום אחר, תמצאו שם המון ישראלים אבל החושות ממוקמות במרחק סביר אחת מהשניה, דבר שנותן פרטיות סבירה. אם תתמסרו לחוויה, ההנאה מובטחת.

      גרין ביץ': אטאווי, הבעלים, דובר עברית ברמה גבוהה. למשל כדי להזמין מקום הקלטתי לו הודעה קולית בפייסבוק, מה שעשה לי חיים קלים. את המונית מהגבול אפשר להזמין ממנו גם, כמעט כמו בכל מקום, אבל ההרגשה אצל אטאווי היא שהוא דואג לכם באמת. במקום יש אוכל "וואלה סבבה", כמו שהבדואים אוהבים להכניס בכל משפט - לא יודעת מה זה אומר אצלם, אבל מבחינתי זה אומר שהאוכל רק סביר.

      החוף: כמות מוגזמת של ילדים שמוכרים לכם צמידים, גלידות, כאפיות ושרוואלים על החוף ומה שהם יודעים לעשות יותר טוב מלמכור זה לבקש במבה. זה על גבול החוצפה, אבל הם בסך מתוקים אוכלי הראש האלו - אז אם בא לכן לפרגן, תצטיידו מראש בבמבה כי בסיני אין. באופן אישי לא ראיתי קיפודי ים אבל נפצעתי בתוך המים מסלע חד וצלעתי ביומיים האחרונים של החופשה. אז זהירות.

      לה סירן: המקום שייך לבחור מקומי מבוגר כבר עשרים שנה, וכדי להגיע צריך לשמוע על המקום דרך חברים כי הוא אינו מפורסם באינטרנט. זה אומר שאין שם הרבה ילדים או ישראלים מעצבנים שחושבים שהם בהודו. החושות בלה סירן הן הריזורט האחרון ברצועת החוף ובקרבה יחסית לנמל נואיבה, שם תמצאו בנקים, מסעדות וסופרמרקט.

      החוף: חולי עם מעט אבנים וכ-20 מטר מהחוף יש שונית אלמוגים מדהימה לשנורקלינג וגם מועדון צלילה שצמוד למקום. הבעלים מקפיד להרחיק את הרוכלים בחוף כדי לשמור על שלוות האורחים אבל אם תרצו טיול על גמל או צמיד חרוזים, אז אל חשש, הם לא באמת רחוקים.

      טיפ חשוב לאוהבי אדריכלות וצילום במיוחד: לאורך כל חופי סיני ישנם מבנים נטושים מרהיבים ששווה להסתובב בהם ולתת בסלפי לאינסטגרם.

      ילד מקומי ( , דונה וינברג)
      תביאו לו במבה (צילום: דונה וינברג)

      דאהב
      אם תגידו למישהו בתל אביב שאתם נוסעים לדאהב, יש מצב שהם יחשבו שאתם מדברים על הז'אנר המוזיקלי, אבל למביני עניין זה ישמע חלומי. האיזור של דאהב חזר להיות פופולרי ומוכר בשנתיים האחרונות, והרבה צוללנים ואירופאים נוטים לנפוש שם, ולכן תמצאו שם לא מעט אוסטרלים וגרמנים שחלקם כבר גרים שם באופן קבוע.

      בדאהב יש מרכז מסחרי שם תמצאו את כל הפיצ'יפקעס המקומיים ובתי קפה ומסעדות לאורך כל החוף, מה שמושלם אפילו אם אתם רוצים לנסוע ליום אחר כדי לאכול דג בנוף יפיפה.

      יש אזהרות מסע בחגים, נכון, אבל אם להיות כנה, לא חשתי סכנה לרגע. חזרתי מאושרת ומלאה בצמידים ושיזוף זהוב.רק לראס אבו גאלום והלגונה הכחולה לא הגעתי, ואני לא יכולה לחכות לנסוע שוב בקרוב, כי השמועה אומרת שהנוף מרהיב והקליטה הסלולרית נמוכה עד לא קיימת.

      מבנה נטוש ( , דונה וינברג)
      לחובבי צילום וארכיטקטורה (צילום: דונה וינברג)