פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה
      גבריאל בוקובזה לאהוב את אנה (צילום מסך)צילום: צילום מסך
      גבריאל בוקובזה לאהוב את אנה (צילום מסך)צילום: צילום מסך

      אנה, תיזהרי: דברים שלא ידעתם על פסיכולוג הריאליטי

      סיפרתי לדוקטור בוקובזה על הבחורה שנפרדתי ממנה ובמקביל לטיפול שלי הוא התחיל איתה בפייסבוק, מספר ר' שטופל אצל הפסיכולוג של "לאהוב את אנה". ההתנהלות הבעייתית של המטפל מתוכנית הריאליטי

      אם לא ראיתם את התוכנית "לאהוב את אנה" בכיכובה של אנה ארונוב והפסיכולוג גבריאל בוקובזה, הנה תקציר: התוכנית הינה תוכנית ריאליטי שבה אנחנו מחפשים אהבה לאנה ארונוב, ובוקובזה "מטפל" בה תוך כדי, ומנסה "להעביר אותה תהליך" שיעזור לה לשחרר את חסימותיה ולמצוא אהבה. בעקבות התוכנית הנ"ל עלו כבר מספר תהיות בתקשורת הכתובה והדיגיטלית (וגם ברשתות החברתיות, ראו תמונה) לגבי כשרותו של בוקובזה לשמש כמטפל למבוגרים מאחר והוא פסיכולוג חינוכי, בהכשרתו, מוסמך לטפל בילדים, ולייעץ במסגרות חינוכיות שונות.

      ההאשמות כלפי בוקובזה בנוגע לסוגיית ההצגה העצמית המלאה שהוא מחוייב לה לפי חוק, ומתן טיפול שתואם את ההתמחות וההכשרה שלו הן האשמות שמובאות ברוח ביקורתית-מתפלמסת, כי, כאמור, מדובר בתוכנית טלויזיה, ולא בטיפול אמיתי עם חסיון רופא מטופל, שעליו חלים חוקים אתיים נוקשים מאד.

      אם כאן היה מסתיים העניין, מילא.
      בכל זאת, ריאליטי בטלויזיה, זה בסך הכל צעד מיתוגי נוסף של מחבר הספר "הדרמה של הגבריות החדשה", ולא טיפול אמיתי. מה גם שמאז התיקון לחוק הפסיכולוגים, כל פסיכולוג יכול לנצל את התחום האפור שנפער אחרי עדכון חוק הפסיכולוגים 9ב'. רבים שלא עברו התמחות בפסיכולוגיה קלינית יכולים להציע טיפולים פסיכותראפיים, ואפילו לקחת קורס דו או תלת שנתי בבית ספר לפסיכותראפיה (בתי ספר פרטיים שתנאי הקבלה בהם לא כפופים לרגולציה) שתספק לו תעודה ולטפל באנשים מבוגרים.

      הפואנטה היא שכל עוד הוא מציג את עצמו באופן מדויק ולא טוען שהוא פסיכולוג קליני, מבחינת החוק, גם אם הוא מטפל במבוגרים, מחוץ לתחום ההתמחות שלו, הוא עדיין נמצא בתוך התחום האפור הזה.
      אבל זאת לא הבעיה הכי גדולה בסאגת בוקובזה. הוא מקבל לטיפול מבוגרים בקליניקה הפרטית שלו שבביתו, ולפחות במקרה של ר' (פרטיו שמורים במערכת), מטופל לשעבר, גם שם הוא משייט מחוץ לגבולות כללי האתיקה.

      ר' החל את הטיפול אצל בוקובזה אחרי היכרות רופפת למדי, כמו רוב בני האדם שמתחילים טיפול אצל מטפל "הלכתי אליו כי שמעתי אותו מדבר, והיה נדמה לי שמדובר באיש חכם, רגיש, שמבין אנשים. הייתי אחרי פרידה קשה מקשר רומנטי קצר אך משמעותי עבורי, הגעתי אליו מוצף, והרגשתי שאני צריך עזרה חיצונית."

      הוא מספר כי הטיפול החל טוב, ואף מציין שחיבב את בוקובזה, עד שגילה כי המטפל שלו קיים קשר אינטימי עם הבחורה שבגללה הגיע לטיפול: "אחרי מספר חודשים גיליתי שבמקביל לטיפול, שבו דיברתי על הפרידה, בוקובזה יצר איתה קשר דרך הפייסבוק והתחיל איתה. למותר לציין שהוא ידע לחלוטין שמדובר באותה בחורה כי דיברתי עליה בשמה ואף הראיתי לו תמונה שלה, לפני שהתחלנו את הטיפול (צילום מסך של השיחה הנ"ל שמור במערכת) והיא סיפרה לי שבהתחלה היא חששה להיענות לו, כי ידעה שאני מטופל אצלו, אבל הוא התעקש ובסופו של דבר הם התחילו לצאת אחד עם השניה."

      - מה עשית?

      "התעמתתי איתו במהלך הפגישה הבאה, והדבר הראשון שהוא עשה זה להכחיש מכל וכל. ולא רק זה אלא שהוא ניסה לעשות עלי מניפולציה טיפולית, ואמר שאני מדבר מתוך הפחד שלי. ואם לא הייתי בטוח בעצמי ובמידע, כנראה שהייתי משתכנע, ומאמין שהבעיה היא בעצם בי ובפחדים שלי, כשלמעשה הוא פנה אליה ביוזמתו, תוך ידיעה שזו הבחורה שהזכרתי בטיפול. כשהמשכתי להתעקש שאני יודע את העובדות, וכשהוא הבין שאני לא מוותר הוא שינה גרסה ל'גם אם זה היה קורה אז זה היה בסדר, כי מדובר בחיים הפרטיים שלי ודברים כאלה יכולים לקרות'. באותה פגישה הוא שינה את גרסתו פעם שלישית, ובסופו של דבר הודה שהם נפגשו, ואמר שהוא מצטער שנפגעתי. לא התנצל שהוא פגע, לא לקח אחריות, אלא עשה את המינימום האפשרי כדי לנקות את עצמו מאשמה".

      פרופסור גבי שפלר, ראש תחום אתיקה ופסיכולוגיה במרכז לאתיקה משכנות שאננים ירושלים, ולשעבר ראש ועדת האתיקה של הסתדרות הפסיכולוגים בישראל אומר שמדובר במקרה מאד חמור של ניצול ושימוש במידע שהתקבל תוך כדי טיפול לצרכים אישים:

      "כעיקרון אסור שיהיה בין מטפל למטופל שום קשר למעט הקשר המקצועי בינהם. ליזום איתה קשר בפייסבוק ולהציע לה לצאת זה דבר שלא ייעשה, וקשה להאמין שנעשה בתום לב. לצורך העניין, גם אם קיבלתי מידע על מוסך טוב ממטופל בשם משה, יכול לקרות שבעל המוסך ישאל מי הממליץ, ואם בעל המוסך יקשר בין המקצוע שלי לבין משה, בלי להתכוון הכנסתי את משה לסיטואציה לא נעימה, לכן אנחנו לא נמנעים עד כמה שניתן מהקשרים כאלה, וזה בדיוק מסוג הדברים שפסיכולוג קליני יודע היטב, כי הוא לומד אותם בהכשרה שלו."

      לא שצריך קורס באתיקה כדי לדעת שדבר כזה אסור לעשות - גם בקשרי חולין בין אנשים שקשורים זה לזה רק באופן חברתי, יש טעם לפגם בפנייה למישהי שחבר שלך היה איתה בקשר רומנטי שהסתיים רע מבחינתו, ועל אחת כמה וכמה במסגרת יחסי מטופל מטפל, מה שהגביר את הפגיעה של ר':

      "דווקא בגלל שחיבבתי את האיש ונתתי בו אמון, הקושי היה כל כך גדול, מה גם שהתגובה שלו היתה אפילו יותר גרועה מהמעשה. יכול להיות שאם הוא היה לוקח אחריות היה על מה לדבר, אבל גם השקרים, גם המניפולציה הטיפולית וגם חצי ההתנצלות הצולעת הזאת היו יותר מדי. עד היום ההנהגות שלו היא חידה בעיני. הפער בין מה שחשבתי והרגשתי כלפי והמקרה הזה מאד גדול - דווקא בגלל שעד אותה נקודה הוא כן היה מטפל מוצלח. מעבר לעניין עצמו, מפריעה לי העובדה שהשיחה ביננו כל הזמן נוטה לעניין זכויותיו או חוסר הזכויות שלו, כאילו מה שהיה לו חשוב זה האם הוא באמת מכוסה משפטית, ולא איך זה משפיע עלי, המטופל שלו, שטובתו אמורה לעמוד לנגד עיניו, מעבר להכל. כמה ימים אחרי כן הוא שלח לי הודעה ושאל האם אני מעוניין להיפגש (לפגישה טיפולית), ואמרתי שכרגע זה כבד עלי. היה קשה לי להמשיך בתהליך מבוסס אמון שכזה, אחרי מה שקרה, ומאז לא היה ביננו קשר".

      להלן תגובתו של בוקובזה שנמסרה סמוך לפרסום הכתבה:
      1. העובדות המוצגות בכתבה אינן תואמות את המציאות, בלשון המעטה. מעבר לכך, מטעמי חסיון רפואי ובמטרה לשמור על פרטיותם ובריאותם של מטופלים, אין ביכולתי ובכוונתי להתייחס לפנייתכם. המחויבות שלי היא בראש ובראשונה למטופלים, מקצועית ורגשית.
      2. אני פסיכולוג חינוכי מומחה, מטפל בדין ע"פ תיקון א' לסעיף 9 לחוק הפסיכולוגים (2010).

      (כל הפרטים בכתבה נבדקו על ידי המערכת. צילומי המסך של השיחות והתאריכים המדוייקים שלהם, כולל שמותיהם האמיתיים של הנוגעים בדבר שמורים במערכת למען הגנה על פרטיותם של הנוגעים בדבר. למערכת הגיע מידע לגבי התנהלות בעייתית במקרים נוספים אולם המעורבים סירבו להיחשף)

      גבריאל בוקובזה לאהוב את אנה (צילום מסך)
      גבריאל בוקובזה (צילום מסך)

      גבי פרץ, הפסיכולוג הארצי מטעם משרד הבריאות, בתגובה: "בעיקרון הראשון בקוד האתיקה של הפסיכולוגים: ייעוד ומחויבות המקצוע והעוסקים בו לקידום הרווחה הנפשית כתוב: "בעבודתם המקצועית יפעלו הפסיכולוגים לקידום רווחתו הנפשית של הלקוח ומזעור סבלו. בתיאור דבריו של המטופל (יצירת קשר עם חברתו לשעבר של המטופל) נראה שהמטפל עשה שימוש במידע שהגיע אליו בסיטואציה טיפולית ולא לטובת הטיפול או המטופל אלא לצרכיו האישיים. יש פגיעה נוספת בעקרונות אתיים נוספים המדגישים את ייחוד עבודתו של הפסיכולוג עבור טובתו של המטופל ולהימנע מניצול לרעה שלו. לדעתי, מדובר בהתנהגות פסולה ולא ראויה שלא נמצאת בהלימה עם עקרונות רבים של הקוד האתי של הפסיכולוגים.

      מה צריך כל מי שהולך לטיפול נפשי אצל איש מקצוע לברר?

      הצגה עצמית: החוק מחייב להציג תעודה על הקיר במקום בולט, רצוי של פסיכולוג מומחה עם תעודה של משרד הבריאות

      התמחות: כדאי לשאול את המטפל שלו מה מקצועו, מה הכשרתו, ומה גישתו המקצועית ולברר מה כל זה אומר לפני שמתחילים טיפול. רצוי גם ללמוד מעט על תחומי ההתמחות השונים על מנת להבין לאיזה פסיכולוג כדאי לכם לפנות. בפנקס הפסיכולוגים תוכלו למצוא את פרטיו של המטפל שלכם

      הכשרה: גם אם הגעתם לפסיכולוג חינוכי שטיפול במבוגרים הוא לא ההתמחות הראשונה שלו, בררו אם עשה קורס בפסיכותראפיה, שאלו איפה, ובררו על תוכנית הלימודים הספציפית, כדי לוודא שהיא רצינית. זאת מכיוון שהחוק והתקנות כיום שמים את האחריות להוכחה של הכשרה מתאימה במקרה של תלונה או פגיעה במטופל על הפסיכולוג שפועל מחוץ לתחום התמחותו.

      התנהלות ראויה במסגרת טיפול: והיה והמטופל מרגיש מתישהו שמשהו לא נכון לדעתו קורה בטיפול, מומלץ לו להעלות את זה בטיפול, ולהתעקש על תשובה. במידה ולא נחה דעתו, אפשר להתייעץ עם איש מקצוע אחר, עם ועדת האתיקה של הסתדרות הפסיכולוגים או להגיש תלונה בוועדת האתיקה של הסתדרות הפסיכולוגים או בוועדת התלונות של משרד הבריאות.

      * בזמן פרסום כתבה זו הוגשה תלונה מטעמו של ר' לועדת התלונות העוסקת בפסיכולוגים

      גם בפייסבוק שלנו מעניין! תני לייק

      בואו לעקוב ולאחל לגברת טרנטינו מזל-טוב