מייגן פוקס הצטלמה ערומה על עץ, וזה קשור למור ושניר מחתונמי

אתמול מייגן פוקס שיתפה תמונות מצילום כלשהו ביער, שזה בייסיקלי היא בביקיני ממש קטן, על עץ. כנראה ככה היא אוהבת להצטלם, עוצמה נשית וזה, אסור להגיד כלום. שששש. בראיון האחרון שלה סיפרה שיש לה דיסמורפיה (ראייה מעוותת של הגוף שלה) וכי היא מעולם לא ראתה את עצמה כפי שאחרים רואים אותה (כפצצת על), ושמעולם לא היה רגע בחייה שבו הרגישה טוב עם הגוף שלה. אולי זו הסיבה שמייגן פוקס, מייגן שועלים - מצטלמת בעירום על עצים.

אני מאמינה לה לגמרי. יש המון נשים שמרגישות ככה - לא משנה כמה הן קרובות לאידאל שלהן, הם תמיד נראות לעצמן פחות טוב, וחיות בסיוט הזה של צורך באישורים חיצוניים למראה שלהן. כאילו, מייגן פוקס מרגישה לא טוב עם איך שהיא נראית. עזבו את זה שזה בזבוז, כי את משאבי השיפור העצמי שלה היא הייתה צריכה להפנות לדברים אחרים כמו בחירת הגברים בחייה, אבל אם מייגן פוקס מרגישה עולב, זה רק מדגיש את עומק הבעיה של נשים בעולם הזה.

מתגעגעים ללילות משוגעים? ככה חוזרים לסקס של תחילת הזוגיות
לא בדיוק פתוחים, לא בדיוק פוליאמורים: אי-מונוגמיה אתית
מתקשים להירדם? אינטימיות טובה לפני השינה יכולה לעזור


אולי גם זו הסיבה לתגובה המוזרה של הארוס שלה מזה שנה וחצי, משין-גאן קלי. "קלי מקלעים" בעברית, והאיד הלא מפותח של מני ממטרה: "אם ככה נראית חיית בר מסוכנת" הוא החמיא בתחכום "הייתי נותן לה לטרוף אותי".

התקשורת הזוגית הפנומנלית הזאת מקבלת את תשומת הלב של אתרי הרכילות מכיוון שזה קורה במקביל לשמועות על כך שמערכת היחסים של שני האנשים היציבים האלה בצרות. בנתיים הן הוזמו על ידי הופעות משותפות שלהם בציבור, אבל כל בר דעת יכול לראות שעוד שנייה זה מתפרק. הסיכוי למשבר בשלב הזה גבוה, במיוחד אחרי החודשים הראשונים, ובטח כשהזוג מורכב מאישה פצצת על ששונאת את הגוף שלה ועל כן מתעסקת בו כל הזמן, ובין גבר שהביטחון שלו נובע כולו מבחוץ. וקורא לעצמו בשמות מסגירי זין קטן כמו משין גאן קלי.

אולי הם עדיין בשלב הזה שכל זיון צריך להיות יצירתי כאילו מצלמים אותו לוידאו ארט במוזיאון, או שכבר בשלב שבו הם מנסים לשכנע את עצמם בהיסטריה שהשלב ההוא לא נגמר כל כך מהר כמו שנדמה להם ודוחים את ההבנה, שאין ברירה, החידוש פג, וצריך להתחיל את החיים האמיתיים. אם הם בדיוק אחרי ריב ענק וכמעט ביטול חתונה, יכול להיות שהוא רוצה להחמיא לה בפומבי כדי לתת לה ביטחון אבל זה לא סותר - פוזות גנריות של נשים מחבקות גזע עץ באמת עושות את זה לגברים.

פעם לקחו כמה גברים (רווקים) למחקר קטן, ונתנו להם משימה - לעבור גשר גבוה וארוך ולהגיע לצד השני. באמצע הגשר פגשה אותם אסיסטנטית המחקר, שאלה מה שלומם ונתנה להם את הטלפון שלה, למקרה שיצטרכו לשאול שלאות נוספות על המחקר. את הקבומה השניה של הגברים לא הפגישו עם האסיסטנטית על הגשר, אלא רק כאשר סיימו ללכת עליו וישבו בעברו השני, רגועים.

מקבוצה הראשונה התקשרו אליה 65 אחוז מהקבוצה כדי להתחיל איתה, ומהקבוצה השניה התקשרו אליה הרבה פחות מהם - רק 30 אחוזים. מסתבר, שבזמן שהגוף שלהם הפריש אדרנלין שבכלל היה קשור לביצוע המשימה ולגובה הגשר, הם נטו לייחס זאת אל האישה שפגשו, כשפירשו זאת כמשיכה אליה. המשיכה הגברית קשורה לכל מיני דברים שלא קשורים לאישה שמולם. סכנה, הפתעה, התרגשות - דברים שאופיינים גם, נכון ילדים - להתחלה של מערכת יחסים.

כל המיתוס הזה של הגבר שאוהב לכבוש, זה לא כי הם אוהבים שנורא קשה להם בחיים, אלא כי קושי מפריש הורמונים מסוימים שהם מפרשים כמשיכה, למי שבמקרה נמצאת שם.

לא פלא שרגע החופה של חתונה מבט ראשון הוא כל כך קריטי לכולם - אנחנו חיים בעולם שבו אפילו גברת מקלעים לעתיד מרגישה שהיא לא נראית מספיק טוב וחייבת להצטלם ערומה על עץ, מיד. וזה נשמע מבאס, אבל בעצם אני באה לעודד - המראה החיצוני פחות חשוב ממה שאתם חושבים, אפילו ברגע שבו זו כל האינפורמציה שאתם מקבלים.

לרגע הזה יש את כל האלמנטים שהכיל בתוכו ניסוי הגשר, ההורמונים שדרושים לייצר מצב אופטימלי של משיכה מופרשים כולם ברגע הכניסה לחופה, אבל בניגוד למה שנהוג לחשוב, הרבה פחות קריטי איך האנשים נראים באמת, כל עוד הם מצליחים לייצר רושם ראשוני חיובי מספיק שייצרב בתודעה - ברגע שזה קורה, התמונה הראשונית הזאת הופכת להיות איך שתיראו לאדם הזה בדמיון למשך שארית החיים. לא רושם ראשוני, אלא רושם ראשוני של מראה חיצוני.

יש המון דרכים שיכולות לעזור לייצר רושם ראשוני של מראה חיצוני אידאלי - איפור שיער, כמובן, בגדים, מחוכים, הליכה, יציבה, חיוך, זקיפות קומה. בגדול, כל מה שצריך לעשות כדי להיחשב יפה בעיני מישהו הוא לדעת להחזיק את האשלייה הזאת 20 שניות, אחרי זה אפשר לשחרר.

בלי להיכנס לשאלות מסובכות של דימוי גוף אהבה עצמית ומודל היופי המשתנה - אחרי שמונה עונות חתונמי אפשר כבר להודות שמראה חיצוני הוא דבר שעוזר, כן? לא צריך להתעלם מהמציאות. גברים נמשכים לנשים שנראות טוב לפי הנורמות המקובלות ברגע זה, וגם כאן יש טווח של טעם ואופציות, רמת חרמנות, מצב נפשי (כשהמצב הנפשי לא טוב כולנו נוטים להתפשר), והאקס פקטור שאקרא לו לצורך הענין "מגנטיות" זו היכולת לשכנע את מי שמולך שאתה נראה מדהים.

איך שנראים ברגע המפגש הראשוני הוא אכן קריטי, אבל לא קשור רק למראה חיצוני. אם ברגע הזה המגנטיות שלך חזקה ואת/ה נראים יותר טוב מהרגיל, זה מה שייצרב בזיכרון שלהם ויחיה שם כפוטנציאל.

גם אם למחרת בבוקר קמים מעוכים, איפור מרוח ופג'ימה לא מחמיאה, וגם אם רגע החופה ממש לא מייצג כי ברגיל את אפילו לא שמה גלוס ולמען האמת רוב הזמן נראית טיפה מסמורטטת, הרושם הראשוני של המראה החיצוני הוא זה שנשאר, ולא איך שבאמת נראים. אני חושבת שבגלל זה יש זוגות קשישים שאומרים שהיא "יפה בדיוק כמו ביום שפגשתי אותה" לערימת עצמות קמוטה ומקרקשת - זה כי הזיכרון הראשון יוצר פילטר מייפה שממשיך לעבוד כל עוד דואגים לתחזק אותו.

אולי זו גם הסיבה שהרגע הזה בחופה כל כך קריטי גם במצב ההפוך - מור, למשל, נראית הרבה יותר טוב ברגיל שלה מאשר היא נראתה בחופה - ואם כבר מדברים, צריך לדבר צפוף עם מי שבחר לה את השמלה ודפק אותה עם הקוקו פריחות הלא קשור הזה שגם לא עשה לה שום חסד. כבר למחרת בבוקר בלי איפור ושיער פזור היא הייתה מהממת למראה, ומאז ועד היום שניר מנסה ללא הצלחה להיפטר מהרגע הראשון של האכזבה, גם אם בראש הוא יודע שהיא אישה מושכת השתנה אחר כך, הפילטר המאוכזב ממשיך להפריע, ולא נראה לי שמספיקים 42 יום כדי להיפטר ממנו, צריך לארגן רושם ראשוני חדש. או לא להתראות כל החופש הגדול ואז לבוא בוייב של היום הראשון של הלימודים, או אירוע, רצוי מפחיד, בתוספת הלם, אדרנלין, והתקף חרדה שינערו את שניהם.
או להצטלם ערומה על עץ, תמיד אופציה.