אחד הסקרים המעניינים והמשמחים של השנה הוא ללא ספק זה שבחן את עליית הפופולאריות של ה"Dad bod" - "גוף אבא" בתרגום חופשי ולא סקסי. לאלו מכן שלא מכירות את המושג, הדאד בוד מתכוון לגוף גברי "אמיתי" יותר, נטול קוביות וכזה שלא נראה כאילו מגיע ממכון הכושר הקרוב לבית.
את הפייסבוק ואת האינסטגרם שלנו כבר ראית?
בין אם מדובר בתחילתה של כרס או סתם רכות קלה שעוטפת את הגברים שלנו, מסתבר שגם הגברים וגם הנשים אוהבים את הגוף הלא מושלם הזה ואפילו מתגאים בו. הסקר של Planet Fitness, שנערך מזה 3 שנים, מוכיח כי הנהירה הגברית לקוביות היא לא הדרך היחידה, ושיותר ויותר גברים מרוצים מהגוף שלהם, גם אם לפעמים הגוף הזה זקוק לחזיה.
הסקר, שבחן איך גברים ונשים מתייחסים לדאד בוד מראה תוצאות מפתיעות -
79% מהגברים שמצהירים על עצמם כבעלי דאד בוד אומרים שהם מרוצים מהגוף שלהם
71% מאמינים כי ישנה קבלה גדולה יותר לדאד בוד לעומת השנים הקודמות
והנתון המעניין ביותר - 78% מהגברים והנשים שנשאלו מאמינים כי סגנון הגוף הזה הוא סימן לגבר שבטוח בעצמו ובגוף שלו.
היי, 51% אפילו אמרו שהדאד בוד הוא הקוביות החדשות!
אז מה בעצם זה אומר? איך יכול להיות שבעולם מפולטר בו כל אחד יכול להדביק לעצמו קוביות בעזרת האפליקציה הנכונה ויותר ויותר גברים נראים כמו מישל טרוני ואייל ברקובר אנחנו פתאום מעדיפות (ומעדיפים) את הגברים שלנו יותר לאפה שווארמה מקינואה וסלט קייל??
ובכן, קודם כל, כמו בכל דבר אחר - מדובר בטרנד.
תמונות פפראצי של שחקנים כמו לאונרדו דיקפריו, כריס פראט ולייב שרייבר (ריי דונובן, בשבילכן) מתרוצצים בים נטולי חולצה עם ריפוד בבטן ואפילו קצת פרווה, וסרטי קולנוע שמציגים גברים גוף גברי "נינוח" יותר נותנים לגיטימציה ללוק השבע. ומי שראתה את הסרט האחרון של הנוקמים תודה שתור הוא תור, ובא לנו עליו גם אם יש יותר ממנו.
אבל אולי הסיבה האמיתית (לפחות מצד הנשים) לכך שכרס זה ממש בסדר מבחינתנו היא כנראה שזה פשוט מרגיש לנו נעים וקל יותר להתפשט מול גבר שלא רק הלב שלו רוטט כשהוא רואה אותנו. הרי אנחנו כל הזמן נלחמות להיות מושלמות - להיות רזות ושריריות, חלקות בכל מקום, מתוחות שזופות ונהדרות. וכשעומד מולנו גבר שכל מילימטר בגוף שלו משורטט וכל שערה נמצאת במקום, כל מה שאנחנו מצליחות לחשוב עליו זה מה הוא יחשוב על אחוזי השומן שלנו ולמה אכלנו אתמול את העוגה ההיא באחת בלילה. ולא משנה עד כמה אנחנו מרוצות ושלמות עם הגוף שלנו, בא לנו מישהו שיתעלף מאיתנו, ולא יגרום לנו להרגיש שאת הסקס הטוב ביותר שלו הוא חווה עם עצמו מול המראה.
מעבר לזה, גבר שנראה כאילו הוא יודע איפה מכינים את ההמבורגר הטוב בישראל תמיד יהיה סקסי יותר מזה שמתקן לך את הפלאנק. כן, מבטים מקנאים של בחורות אחרות בים זה נחמד אך חולף - וכל מי שפעם פירקה שני מגשי פיצה עם בן הזוג שלה תודה שזה פי אלף יותר נחמד, ונשאר. הרי הכל עניין של השוואה - אם את מזמינה במסעדה לחם לפתיחה ואז צלחת פסטה ולידך יושב אדם שמציק לך להזמין גם ראשונה וקינוח, את תרגישי הרבה יותר טוב מאשר אם תצטרכי להתמודד עם מישהו שמחרמן את הפסטה שלך במבט ולועס סלט כמו איילה רעבה וענוגה.
בואו נודה בזה, בכולנו מסתתר דאד בוד. אם לא היה אכפת לנו מהקשר בין אוכל למשקל, לא היינו נפיצים כל כך בכל פעם שהנושא עולה או מתרגשים כל כך כשאיזה סקר אומר לנו שלהיראות כמו שיפודי קבב זה דווקא בסדר. וכנראה שבסופו של דבר נמצא הדבר שבו אכן גברים טובים יותר מנשים - להסתכל במראה ולספר לעצמם שהם נראים נפלא, בכל משקל.