החדשות מלאות בדיווחים מצמררים על התעללויות בילדים וקשישים, שכולן נתפסו על ידי מצלמת אבטחה זו או אחרת. זה טוב, כי ללא המצלמות היה קשה יותר לחשוף את העוולות - מצד שני, איך קרה שהמצלמות, המיועדות למניעה של התעללות ופשיעה לא הצליחו אפילו להרתיע את הפושעים? התשובה נמצאת איפשהו באמצע. מצד אחד המצלמות שמוצבות בכל מקום נותנות מרתיעות חלקית, ומצד שני, עובדה שזה לא מספיק.
הישארו מעודכנות - היכנסו לפייסבוק ולאינסטגרם שלנו
עצם הידיעה שמישהו צופה בנו גורמת להתנהגות שלנו להשתנות בהתאם. שם התופעה היא "אפקט הות'ורן". בניסוי שנערך ב-1927 ניסו להבין אילו שינויים בסביבת העבודה ישפיעו על העובדים ויגרמו להם להגדיל את תפוקתם. נמצא כי כל השינויים, כגון תאורה בהירה יותר או פחות, הניבו את אותה תוצאה בדיוק - ייעול של התפוקה, תופעה שגרמה להם להבין שמה על העובדים לא הייתה בכלל התאורה אלא הידיעה שהם נמצאים בניסוי. רק הידיעה שמישהו צופה בהם, כבר שינתה את התנהגותם לטובה. למעשה, אנחנו כל כך רגישים לעובדה שצופים בנו, שמספיקה השתקפות של עצמנו במראה כדי לעשות את העבודה.
ניסוי המראה נערך עם 300 ילדים והניב תוצאות מעניינות גם הוא - בערב האלווין חיכו פסיכולוגים לילדים המחופשים ב-18 בתים שונים. כשהילדים הגיעו הם הפנו אותם לקערה של ממתקים ואמרו להם שהם יכולים לקחת ממתק אחד בלבד, וזאת כשהם משאירים אותם לבד ליד הקערה. ליד חלק מהקערות הוצבו מראות וליד חלקן האחר, כלום. התוצאות הראו שהעובדה שהילדים ראו את ההשתקפות של עצמם במראה גרמה להם להתנהג בהגינות ולקחת רק ממתק אחד, כפי שהורו להם, וזאת למרות שהיו לבד. הילדים שלצד קערת הממתקים שלהם לא הוצבה מראה, לועמת זאת "גנבו" לעצמם עוד ממתק או שניים.
בניסוי נוסף חוקרים מאוניברסיטה בבריטניה מצאו שלושה מוקדים באוניברסיטה שסובלים מגניבת אופניים מאסיבית, ותלו בהם תמונות של עיני גבר המביטות החוצה יחד עם הכיתוב - "גנבי האופניים, אנחנו רואים אתכם" ולצידו הלוגו של תחנת המשטרה המקומית. השלטים עם תמונת העיניים גרמו לירידה של 62 אחוזים במקרי גניבת האופניים ובד בבדי לעלייה במקומות אחרים בקמפוס, מה שמוכיח בבירור שהשלט הוא זה שהתריע את הגנבים ושלא מדובר במקריות.
לא כל המחקרים הביאו לתוצאות חיובית כל כך - ישנם מחקרים שהראו שהשפעת מצלמות המעקב במניעת התנהגות לא רצויה לא תמיד עקבית - מסתבר שיש חשיבות לסביבה בה תוצב המצלמה וכי ישנם מקומות בהם היא יעילה, ומקומות שפחות, תלוי בכמה גורמים נוספים.
נשאלת השאלה כיצד ניתן לשפר את אלמנט ההרתעה? כמו שהמציאות בימינו מראה, דרישת ההורים שבכל גני הילדים תהיינה מצלמה, לא בהכרח מספיקה. מחקר מ-2018 שנערך בהולנד, בדק ומצא שלדרך שבה מתווכים לנו את נוכחות המצלמה יש השפעה גדולה על ההתנהגות שלנו לטובה. המחקר מצא כי כדי למנוע התנהגות שלילית יש להציג את המצלמה ככלי שיש בו כוח - הידיעה הברורה שיש גוף סמכותי בעל יכולות ענישה שצופה בך היא זו שעושה את העבודה, בניגוד לעצם הידיעה על קיומה של המצלמה.
בגני ילדים, למשל, המצלמה לא מוזכרת ונוכחת בחוויה היומיומית, ואינה מתווכת לגננות כמאיימת. מה כן צריך לעשות? לדוגמה, להציב שלטים שמודיעים על קיומה: "הנכם מצולמים! שמרו על התנהגות ראויה". המחקר ההולנדי מוכיח שאם לא קיימת מערכת מבוקרת סמכותית ומרתיעה, בעצם אין טעם בהנחת מצלמה, וממצא זה גם מתיישב עם מחקר אחר שטוען כי הידע שיש לך אודות האדם הצופה במצלמה ויכולות הענישה שלו הוא זה שנותן משנה תוקף ליעילות המצלמה במניעת התנהגות לא נאותה.
מי שמיישמים כבר את השיטה הם משטרת בריטניה, שצופים במצלמות בשידור חי ולא בדיעבד, בהקלטות, מחפשים בכל רגע נתון התנהגות שעלולה להתלקח ולהוביל לפשיעה. עצוב שלכאן הגענו, והרי אנחנו חיים בעולם שמצולם 24 שעות ביממה, אבל כדי לשמור על הילדים ועל ההורים שלנו, אולי זה מה שצריך לעשות כדי למנוע את המקרה הבא, ולא לשמוע עליו, שוב, כשכבר מאוחר מדי.