זה מה שתוקע אותנו: אפליית נשים פוגעת גם בגברים

כל שנה, ביום האשה הבינלאומי אפשר לזקוף לכף זכות את תנועת ה- Me Too ולהתגאות בכברת הדרך שעברנו בכל הקשור לזכויות נשים, אך עוד ארוכה הדרך.

את הפייסבוק ואת האינסטגרם שלנו כבר ראית?

כאחת שמייצגת גברים ונשים בתחום דיני העבודה, אני ערה בהחלט לפערים הקיימים אך בל נשכח שכולנו באותה סירה, כי כשתא משפחתי מתמודד עם אפליית האישה הרי שגם הבעל נאלץ להתמודד עם התוצאות הכלכליות של אותה אפליה, כך שזו בעיה כלכלית כללית ולא רק בעיה "נשית".

אז מה המצב כיום בשוק העבודה? לצערי שוק העבודה עדיין נגוע באפליית נשים בכל הנוגע להעדפה בקבלה למקומות עבודה ובפיטורים. שיעור ההשתתפות של נשים בכח העבודה עולה עם השנים אך אינו משתווה לגברים. שכר הנשים עדיין נמוך בכשליש משכר גברים בממוצע. הפער מתבטא בעיקר בתקופת גידול הילדים, קרי, ברוב שנות יכולת האישה לעבוד.

נשים בתפקידי ניהול
נשים בוחרות מראש בעבודות "נוחות" יותר, ללא שעות נוספות, אם אפשר עד 13:30 כדי לאסוף את הזאטוטים מהמסגרות. הן מוכנות לקחת על עצמן פחות אחריות בעבודה ולכן מציעות את עצמן לתפקידים פחות מתגמלים כספית. זה מסביר גם מדוע כל כך הרבה נשים בוחרות במקצוע ההוראה: זאת בשל השעות שיאפשרו להן גידול ילדים. יוצא מכך שמספר שעות עבודה החודשיות של נשים יהיו בהכרח פחות משל גברים ולכן ברור שהשכר שלהן יהיה נמוך יותר בממוצע.

חיי משפחה או פיתוח קריירה
המצב כיום במדינת ישראל הוא שאישה שלא מוכנה לוותר על חיי משפחה ומעונינת בפיתוח קריירה, נאלצת לבחור בין השניים. כך לעולם לא נשיג שוויוניות, כך יהיו פערי שכר תמידיים, כך נשים תצענה את עצמן בגיל הפוריות פחות מגברים לתפקידים הדורשים שעות עבודה ואחריות מרובות יותר, כך נשים תבחרנה מראש שלא להיות בקדמת הבמה והפערים יוותרו לנצח.

הדבר פועל נגדן כי כשהן בוחרות במשפחה על פני קריירה, כי אפשרויות קידום לנשים שעובדות פחות שעות נוספות ופחות זמינות לתפקידים שמחייבים אחריות, וזה מביא לכך שממוצע שעות העבודה שלהן קטן יותר, וגובה השכר בהתאם.

כך, עם כל הכבוד לחקיקה, הגבר נשאר המפרנס העיקרי והאשה ממונה על משק הבית וגידול הילדים
האילוץ של הקמת משפחה וגידול ילדים שבדרך כלל מחייב את נוכחות האישה בבית, גורם לכך שההכנסה החודשית הממוצעת של אימהות לילדים קטנים קטנה עוד יותר בהשוואה לגברים, שמשימתם העיקרית נותרה עדיין הבאת הפרנסה.

למרות כל החקיקה לקידום מעמד האישה בישראל, גם נשים בעלות השכלה גבוהה, אמונה עצמית ויכולות גבוהות, מוצאות את עצמן בוחרות באופן תמידי להתרכז בהגדלת המשפחה: הריון, גידול, חינוך והשגחה. כפועל יוצא מכך: גם אם ניתנה כבר בחקיקה מתקנת, האפשרות לאבות להישאר בחופשת לידה ו/או להישאר בחופשת מחלת ילד, עדיין המקובל הוא חברתית ותפיסתית שהנשים כברירת המחדל צריכות להישאר בבית. כמו במקרה הביצה והתרנגולת: גברים מרוויחים יותר מנשים ולכן בהסתכלות של כדאיות כלכלית משפחתית - רצוי 'כלכלית' שהאישה תישאר בבית.

העול הכלכלי שבגידול ילדים
עלויות הטיפול וההשגחה בילדים הן גבוהות, דבר המהווה שיקול כלכלי עיקרי לכך שהאישה תיוותר בבית ובעיקר בגילאים הרכים. כיום עלות מטפלת לילד ו/או השמתו בגן ו/או מעון, מהווה כשליש משכרה של אמא לילדים עד גיל 4. לכן כאמור, ברירת המחדל לאישה היא להישאר בבית בגילאים אלו כדי לטפל בילדיה. אין מדובר בשנה כלכלית אחת שנכנסת להקפאה למספר חודשים לאחר הלידה. כי כשמחליטים ללדת ילדים אחת לשנה וחצי-שנתיים, תקופת הפוריות עומדת ממש בניגוד לתקופת פיתוח הקריירה משך 10 עד 15 שנה לפחות.

שינוי חוק חינוך ממלכתי
אין מנוס מהמסקנה שיש למצוא את הדרך בחקיקה להכרה במערכת חינוך ממלכתית חינמית החל מגיל אפס. כשזה יקרה, השיקול הכלכלי בגידול הילדים יקטן והשיוויון המגדרי יגבר משמעותית.
זאת לצד פיקוח ממשלתי במקום פרטי על הטיפול בילדים בגילאים אלה והסרת החשש מאימהות להותיר את ילדיהן עם מספר מצומצם של מטפלים/ות ללא פיקוח - פיזי וכלכלי.

מצב דברים זה יאפשר לתא משפחתי לשקול בקלות רבה יותר יציאה של נשים לשוק העבודה בצורה רחבה יותר - בדומה לגברים, גם כשהילדים קטנים. בנוסף, צריך לשקול הענקת תמריצים כלכליים ליציאת נשים לעבודה כשהילדים בגילאים צעירים, וזאת בעיקר על רקע עליית יוקר המחיה בימים אלה. כשזה יקרה, אני מאמינה שכל הפערים המיגדריים הן לגבי פערי שכר מיגדריים, הן לגבי פיטורי נשים בהריון/ לאחר לידה/ על רקע הורות - יצטמצמו משמעותית.

אפלייה בהריון
תתייעצי עם עו"ד בתחום לדיני עבודה כדי לראות מה הזכויות שלך ומה ביכולתך לעשות: משיחה עם הבוס כדי להציב לו מראה על הזכויות שלך שהופרו, ועד מכתב התראה והגשת תביעה בבית הדין לעבודה, תוך שיריון מקום העבודה מפיטורים. התביעות המשפטיות של אפליית נשים בדיני עבודה דורשים הוכחה - המעסיק צריך להוכיח שלא פיטר אישה בשל הריון ו/או לידה ו/או הורות. הוא צריך להוכיח שלא היית עובדת טובה, לכן אם לא הוכחת את עצמך בעבודה לפני ההריון או במהלכו, לא תוכלי להסתמך על דיני העבודה בעניין. לחילופין, אם היית עובדת טובה, יש סיכוי שבית הדין לעבודה יתרשם שנעשה לך עוול ויפצה אותך.

פוטרת?
תדרשי השוואת שכר. לקטר לא מספיק - ואם פוטרת לאחר חצי שנה של עבודה, המעסיק צריך קודם כל לקבל את אישור הממונה על עבודת נשים במשרד העבודה בטרם הפיטורים, אחרת הפיטורים יהיו בניגוד לחוק עבודת נשים.

טחנות הצדק טוחנות לאט
יכול להיות שבשל היקף התופעה הייתי שוקלת הקמת גוף נוסף לצד בתי הדין לעבודה, אשר יטפל במסלול מהיר ופשוט יותר בתלונות נשים בעבודה. הכוונה להטרדות מיניות/ שכר מופלה/ אפליה בקבלה לעבודה ופיטורים. אפליה על רקע מיגדרי בשל הריון/ לידה/ הורות. זאת בדומה לגוף שאמון כיום על מתן היתרים לפיטורי נשים בהריון תחת משרד העבודה.

המלצה לא פחות חשובה היא קיצור זמנים והקטנת שיעור האגרות (אולי אפילו פטור מאגרות) בבתי הדין לעבודה בנושאי מיגדר נשי. בנוסף תיעדוף דיונים כאלה גם בזמנים ובמתן פסק דין מהיר ולא בתוך 3-4 שנים כיום.

הכותבת מתמחה בדיני עבודה וזכויות נשים וחיברה את הספר "אשה שווה"