לא קל להיות אישה. ולא, הפעם אני לא מדברת על הטרדות מיניות או חוסר שוויון. אני מדברת על הקושי הגדול ביותר של נשים - להתמודד עם נשים אחרות. נכון, אנחנו רגישות, יפות ומקסימות רוב הזמן, אבל ישנם כמה מנהגים שמונעים מאיתנו אכן להיות המין החזק כמו שמגיע לנו, וגם, זה כל כך לא סקסי.
בפייסבוק ובאינסטגרם שלנו כבר היית?
להיות החברה שתמיד עוברת "יום קשה"
אל תבינו אותי לא נכון, אני לא באה לתקוף ענייני נפש, דכאון וכיוצא באלה - אבל מה לעשות שיש אנשים עם מבנה אישיות מתמסכן שאוהבים לראות את הדברים הרעים ולעשות הר מעכבר. כולנו מכירות את החברה שאף פעם אין לכן מושג באיזה מצב רוח נתון תמצאו אותה.
לרוב היא גם תקשה ותענה לכן ש"לא קרה כלום" כך שתצטרכו לעשות צופן דה וינצ'י על מנת להבין האם זה משהו שעשיתן או שנשפך עליה קפה בבוקר על החולצה הלבנה שלה. בשם כל החברות שמנסות להבין מה קרה: אם אתן החברה שכל הזמן עוברת יום קשה בבקשה תהיו קוהרנטיות לגבי מה קרה ואל תיתנו לנו לשחק ב"נדמה לי".
לנדב אקסטרה מידע
בשנים האחרונות אנחנו מתחילות להבין שאין שוני כזה גדול בין נשים גברים כשזה מגיע לנפש: גם גברים בוכים, מקבלים התקף חרדה שהבוס צועק עליהם, מרגישים שמנים ומתבאסים שאין להם מה ללבוש בבוקר. אך ישנו שוני אחד שאנחנו בוחרות להתעלם ממנו בחירוף נפש: עצם העובדה שהם לא מדברים אחד עם השני בכזה פירוט כמונו.
אספר לכן סיפור קצר ואמרו לי אם אתן מזדהות: נניח ויצאתן עם מישהו לדייט, ונניח שהייתה לכן איזו אפיזודה קצרה מאוד עם חבר שלו. אל תצאו מנקודת ההנחה שהוא סיפר לדייט שלכן אודותיכן באותה אריכות שאתן סיפרתן לחברות. ובשום אופן אל תתחילו לשפוך מידע על אותו חבר.
ישנו מצב גדול שהוא אפילו לא סיפר עליכן כי כאמור, הייתן אפיזודה קצרה בחייו. מניסיוני האישי בסיטואציה כזאת עדיף שלא לדבר אם הוא לא מעלה את זה. ישנו מספר לא מבוטל של פעמים בחיי שנידבתי מידע שלא לצורך כי חשבתי שגברים רכלנים כמוני. טעות. טעות חמורה.
להמציא תירוצים מופרכים כדי להצדיק את העובדה שהוא לא יצר קשר
בחייאת! הוא פשוט לא מעוניין. אם הוא היה בעניין תאמיני לי שהיית יודעת כי הוא היה מסמס. כל סאגת תירוצי "אולי הוא עסוק", "אולי הוא לא עם הטלפון", "אולי הוא הלך להציל ילד מבניין בוער והוא לא יכול לענות" היא פשוט דרך להכניס את עצמך לאשליה שאת צריכה לחכות ליד הטלפון.
לומר "אני לא מבינה מה הקטע שלה"
משפחה לא בוחרים אבל חברות כן. אם חברות שלך משוגעות את צריכה לדעת את זה ולא להיות מופתעת אלף פעמים בשבוע. את כן מבינה מה הקטע שלה אבל את פשוט רוצה דרמה בחיים. וזה בסדר גמור, אבל אפשר ליצור דרמה יותר אינטליגנטית מאשר להיות מופתעת מהתנהגות של מישהי שאת מכירה עשור. אלא אם כן יום בהיר אחד היא הצטרפה לכת סקס אחרי שהיא שנים התנזרה ממין אין לך שום זכות לומר "אני לא מבינה מה הקטע שלה".
לדבר על אוכל
אני לא מתכוונת לסיפור על המסעדה המהממת שהיית בה ועל הברמן החתיך שהוציא לך ראשונות על חשבון הבית - אלא אני מדברת על העיסוק האובססיבי במה אכלנו היום וכמה שכחנו לאכול.
כל המשפטים: "יאו לא אכלתי היום כלום", "תקשיבו אכלתי היום מלא", "וואי אכלתי רק תפוח וסלט היום", "אני רעבה אבל אכלתי המון אתמול" "אין לי זמן לאכול בזמן האחרון", "את לא מבינה מה אכלתי היום" - לא קבילים! אלא אם כן מדובר במקרי קיצון כמו החלמה מטיפוס הבטן, את יכולה להפסיק לדבר על הרגלי צריכת האוכל שלך כי זה לא מעניין אף אחד.
לנסות לברר מידע בעקיפין על גברים
זאת לא בושה להתעניין בבחור וזה ברור מאליו שאת רוצה לדעת האם האקס שלך בוכה בגלל שנפרדתם. אך אם חברה שלך ידידה של מישהו שאת בעניין שלו פשוט תשאלי אותה אם הוא פנוי.
אם ידיד שלך חבר של מישהו שאת רוצה פשוט תבקשי ממנו לברר בטאקט אם הוא בעניין. אין צורך לשאול שאלות בעקיפין ולעשות אינספשן לחברים שלך על מנת להעביר מסרים לבחור. בואו נצעד ביחד למחר בו כולנו מדברות בכנות, שומרות את המשחקים לדייטים ומפסיקות לעשות דברים שצריכים לחלוף מהעולם המודרני.
