מריה גרין פורטרט. פזית עוז,
פזית עוז

אי אפשר לקבל הכל: עצומות

29.5.2018 / 17:35

הסופרגירל הראשית, מריה גרין פוברצ'יק, מדברת על הויתורים, ההצלחות ועל האיזון שבינהם: מדור חדש על נשים עצומות

החלום שלה כשהיתה קטנה היה להיות מספר 2 של מישהו. יועצת תקשורת, דוברת, מישהי שאומרת לאנשים בכירים איך להתנהג, מה להגיד ואיך להתלבש. כשחושבים על זה יותר לעומק, זו לגמרי עבודה של מס' 1 - כי מי שאומר לבכיר איך להתנהג, הוא בטח לא מספר 2 שלו. אז היא לא יכלה לדעת את זה, אבל החיים גלגלו אותה, למרות כל התוכניות, להיות בדיוק איפה שהיתה צריכה להיות.

המקימה, היזמית והמנהלת של קבוצת הנשים הגדולה בישראל Supergirls" זה אופי". היא גם עובדת עם Aleph, מובילה את הקורס למנהלי קהילות ב-Elevation Academy ומייעצת באופן פרטי. מספר 1 לכל דבר ועניין. היא לא מתחרטת לרגע, מאוד נהנית מהעשייה שלה אבל בכל זאת חרדה. בגיל 31, הצלחה מסחררת בתחומה, והחיים עדיין לא מושלמים, בדיוק כמו אצל כולנו.

הפעם הראשונה ששמעתי על מריה גרין היתה לפני כשנתיים, כשחברתי רותם ילדה את ילדה הראשון ומצאה את עצמה לבד במערכה, ללא חברות אימהות בסביבתה שיוכלו להכיל את הדיכאון לאחר לידה שחוותה. עד שיום אחד מריה שאלה אותה בצורה פשוטה אם יש לה חברות אימהות, וברגע שענתה שלא, הוזמנה למפגש בג'ימבורי כדי להפגיש אותה עם אימהות נוספות. באותה שיחה מריה הוסיפה אותה גם לקבוצת הנשים Supergirls זה אופי, AKA סופריות. באותה תקופה הקבוצה מנתה 2000 בנות בלבד. כיום, יש בקבוצת יותר מ-90,000 נשים, ואם אתן שואלות, אז לא, זה לא פתר לה את כל הבעיות בחיים.

תחילת הדרך היתה רצופת משברים רגשיים. הוריה התגרשו שהייתה בת 10, יחסיה עם אמה היו מאתגרים, במיוחד בגיל ההתבגרות. בגיל 17 עברה לאביה, נכה מאה אחוז בתהליך שיקום ארוך ומצבו לא משתפר עם השנים. מריה מתארת את אביה כאדם חזק שהתמודד עם הכל לבד, ולצד העובדה שהיא רואה בו השראה, הדבר שהכי מפחיד אותה הוא לאבד את כל מה שחשוב לה, כמוהו.

בניגוד לעבר הרחוק, בו מריה מעידה שהקשר עם אמה היה פחות מטוב, אחרי שהתגרשה בגיל 24 והיתה במשבר, התחברה אליה מחדש ממקום בוגר יותר: "היא עברה משהו מאוד דומה למה שאני עברתי, ובצורה טבעית, כאישה לאישה היה לי יותר קל לחלוק איתה את החוויה מהתקופה הזאת. ואז, כשנולדה לי הילדה מנישואי השניים, החיבור ביננו התעצם".

ללא ספק לידתה של ביתה שקירבה אותה לאמה גם גרמה לה להבין כמה קשה להיות גם אמא, גם חברה, גם קרייריסטית וגם אישה: "אני אישה שאפתנית. אני מנסה לשלב בין להיות אשת משפחה ואשת קריירה ואני חייבת להגיד שזה מגיע בתקופות." אומרת ומפרטת שתמיד יש משהו שבא על חשבון האחר: "יש תקופות שאני ממש משקיעה במשפחה ושמה יותר דגש שם, ולפעמים יותר בקריירה. למזלי, הזוגיות והמשפחה שלי מאפשרים לי לחיות את הבאלאנס הזה. אני לא אשת משפחה או אשת קריירה באופן גורף."

הקונפליקט הקדום הזה, מסתבר, עדיין לא נפתר על ידי הסופרגירל הראשית, והמאבקים שלה לאזן בין התחומים עדיין מקשים עליה. בתור אישה שכיום היא גם בעלת משפחה וגם קרייריסטית מודה שקל זה לא. "אתמול בכיתי." היא מספרת בפתיחות "יש בכל זוגיות רגעי משבר, ואתמול היה לי אחד, והמלחמה הזאת של להיות בשני המקומות, קריירה ומשפחה, היא לא קלה."

"יש נשים שאומרות שאפשר לנהל קריירה, לגדל ילדים ולטפח זוגיות למופת, אבל כשאת בוחרת לעצמך קריירה שהיא עבודה במשרה מלאה, המון פרויקטים, להוציא את הבת מהגן 3 פעמים בשבוע, לפגוש את המשפחה שלך בסופי שבוע וגם שיהיו לך חיי חברה, זה בלתי אפשרי. תמיד משהו נפגע, ואתמול, פשוט קרסתי. הפעם זו הזוגיות, מחר זו העבודה, ובשבוע שעבר זו היתה חברה קרובה שזקוקה לי ואני לא שם ברגע הקריטי. אני דוהרת קדימה ואני צריכה לפעמים לעצור, להבין מה נפגע ובמה צריך לטפל. אחד הפחדים שלי זה לפגוע או לאבד מישהו שקרוב אלי וחשוב לי במסגרת המירוץ הזה, בלי לשים לב".

"מה שמחזיק אותי בזוגיות זאת היכולת להסתכל אחד על השני ולהבין שאנחנו חולקים אהבה, בת משותפת, מסע משותף ביחד וכל הזמן פתוחים ומבינים את הצרכים אחד של השני. אני ובן זוגי פשוט מקבלים את זה שלפעמים יש תקופות שמישהו מאיתנו נמצא יותר בפרונט והשני תמיד יודע להבחין מתי הזמן הזה ולתת לו את זה. אני חושבת שרוב הזוגות נופלים במקומות האלה. מאוד קשה להוריד מעצמך ולהתפשר, אבל תכונה שבחיים לא אסתדר איתה אצל הגבר שלי היא חוסר שאפתנות.

יהיה לי קשה להיות עם מישהו שלא מחפש לצמוח, ללמוד ולהתפתח כל הזמן. אני חייבת שיהיה לי מישהו שייתן לי קונטרה ויהיה דומה לי בכך שיבין אותי וידע למה אני ככה. ומצד שני, יהיה כך בעצמו ויוכל כדי שאני אוכל להיות גאה בו".

הקבוצה היתה נקודת מפנה מאד גדולה בחייה, לאחרונה בן זוגה, רועי, הפנה את תשומת ליבה לעובדה שלמשל פעם היו לה חברים טובים גברים, וכיום אין לה. אפילו עם אנשי מקצוע שהם גברים כיום היא לא עובדת - רק עם נשים. היא מוקפת נשים שכולם רק רוצות לעזור אחת לשניה, ואם פעם הייתה עושה גוגל כדי לחפש משהו היום היא כבר לא צריכה. היא פשוט כותבת בקבוצה. הקהילה שבנתה הפכה לבית שלה לכל דבר ועניין. העניין הוא שהבית הזה מתחרה בבית השני שלה ובזוגיות שלה וזה המחיר שהיא נאלצת לשלם.

ואכן, לפני כמה חודשים מריה העבירה את המושכות לידיה של מנהלת, והחליטה להרחיב את עיסוקיה ולהוריד מעט מהלחץ העצום שבו היתה שרויה כדי לאפשר לפצעים שנפתחו בתוך הזוגיות שלה להתרפא. כרגע ממנכלת את הקבוצה דניאל חן, עוסקת בשיווק דיגטלי ופיתוח קהילות, ואצל מריה התובנה החשובה הופנמה - סופרגירל אמיתית יודעת שצריך לוותר על משהו, אפילו במעט, כדי להרויח משהו אחר, אבל זה לא אומר שהיא לא יכולה לנסות. ולהמשיך לנסות.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully