פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה
      אוירה מוג'י ראשית (יח"צ , שופרז)צילום: יח"צ, שופרז
      אוירה מוג'י ראשית (יח"צ , שופרז)צילום: יח"צ, שופרז

      אפליקציית האופנה שתגרום לכן להתאהב בקיץ

      איך סופסוף הבנתי מה זה "כפר גלובלי" ואיך קרה שבחורה בשם ראשידה שגרה בניו יורק גרמה לי להפסיק לשנוא את הקיץ הישראלי. מוג'י, תעשו לי סטיילינג

      אני אדם שאוהב חורף.
      אני לא מדברת על חורף אירופאי, 30 מעלות מינוס, אלא על חורף ישראלי, שהטמפרטורה הכי נמוכה בו היא 12, וגם זה קורה בערך ארבע פעמים בחורף, פלוס שבעה ימי גשם מסכנים. כאילו, תעשו לי טובה, זה לא חורף - זו עונת מעבר שהתבלבלה.

      נכון, גם אני מעדיפה שיהיה לי נעים, אבל אהבת החורף שלי היא אהבה בלית ברירה - אני אוהבת חורף כי אי אפשר לאהוב פה את הקיץ. שישה חודשים בשנה אני מרגישה כאילו אני תקועה בחניון תת קרקעי, או בשירותים של הבלוק. אין אוויר, הכל דביק, ולא משנה מה אני לובשת, ואלא אם כן אני בתוך מזגן או בריכה, בא לי לתקוע לעצמי מזלג בעין.

      איך זה קשור לאפליקציה? אני אסביר:
      אולי קראתן את הכתבה הקודמת שלי על הקניות בספורה באמצעות שופרז, ואם לא, אז זו אפקליציה שמאפשרת לך פשוט לעשות קניות בניו יורק - לא להמר און-ליין ולדמיין איך זה ייראה עלייך, להתפלל שזו המידה הנכונה ואותו צבע שרואים בתמונה - אלא עם קניינית אישית שהולכת בשבילך, נכנסת לחנות, מצלמת לך את המדפים, ומודדת לך את הבגדים עם סרגל אם צריך.

      אז כשהייתי על הקו עם ראשידה, כזכור היינו בספורה. בספורה אני שוחה. לא צריכה עזרה, לא צריכה הדרכה - אני כל כך מעודכנת שאף מחסנאי בספורה לא יוצא להפסקת סיגריה בלי שאני אדע מזה. אבל מה, את "מוג'י" לא הכרתי. ראשידה המליצה לי עליה. כן, גם זה יכול לקרות, שהשופרית שלך תמליץ לך על חנות שאת לא מכירה, ואת תגלי שזו החנות האהובה עליך. אין גבול להפתעות.

      אוירה מוג'י גלביה (ארז מיכאלי)
      הגלביה - קוים נקיים, ללא צבעים מלאכותיים, ובלי טרנדים, חלילה וחס (צילום: ארז מיכאלי)

      הורידי את שופרז לאנדרואיד

      הורידי את שופרז לאייפון

      קצת על החנות, ונמשיך בסיפור:

      אוירה מוג'י (יח"צ , שופרז)
      זו לא חנות כלי כתיבה אבל יש בה מחברות ועטים (צילום: יח"צ שופרז)
      אוירה מוג'י (יח"צ , שופרז)
      זו לא חנות כלי בית אבל יש בה קערות, סכינים, סירים ומחבתות (צילום: יח"צ שופרז)

      בואו נתחיל מזה שמוג'י זו לא חנות. מוג'י זה לייף סטייל, וקשה מאוד להגדיר מראש מה הם מוכרים. זו לא חנות בגדים, אבל יש להם בגדים, זו לא חנות כלי כתיבה אבל יש להם עטים ומחברות. זו לא לחנות כלי מטבח אבל יש להם קרשי חיתוך, סכינים, מצקות וסירים, וזו לא חנות פיצ'פקעס, והיא מלאה בהם. כדי להבין באמת על מה מדובר, אני ממליצה לצפות בסרטון המהמם הזה.

      משמעות השם מוג'י הוא "ללא לוגו", מתוך תפישה שמה שחשוב הוא השימושיות של המוצר, ללא קישוטים ותוספות בלתי רלוונטיות, ואכן, המוצרים נטולי קישוטים מיותרים - קווים נקיים, שימוש רב בעץ טבעי ובפלטת צבעים מצומצמת הכוללת בעיקר שחור ולבן.

      המוצרים גם נטולי לוגו - מה שמודגש על גבי התוויות הם החומרים שמהם עשוי הפריט. לפעמים החנויות נראות כמו סופרמרקט בגלל שיש שם פשוט הכול: ממספריים לגזירת ציפורניים, דרך נעלי בית עד למיטה זוגית, עפרונות, אופניים, בגדים ומוצרי מזון, כולם מעוצבים בפשטות נקייה, במעשיות חמורת סבר, ותמיד בצבעים טבעיים ושקטים. כאן לא תמצאו ירוק או ורוד, וחלילה לא טרנדים, הכל כאן בעיצוב על-זמני, כזה שהופך אפילו כלי ניקיון לחוויה אסתטית.

      אוירה מוג'י (יח"צ , שופרז)
      תכירו, זה קנליס, הוא יהיה השופר שלכן באירוע של מוג'י (צילום: יח"צ שופרז)

      אז איפה היינו? אה, כן. ראשידה אומרת לי "בואי למוג'י" ואני זורמת איתה. אבל התנאי שלי היה זה שהיא בוחרת לי משהו בעצמה, כי אין לי מושג אפילו איך להתחיל להתמצא שם. זה קורה לי גם בחנויות שאני נמצאת בתוכן, שהכל פתאום נראה לי יותר מדי, ואני מתחילה להתבלבל ומוותרת. לכן אני אף פעם לא הולכת לקנות בגדים לבד - רק עם חברה שלא מפחדת מאופציות.

      במקרה הזה ראשידה החליפה את החברה, והראתה לי כמה פריטים, בינהם הדבר הלבן הזה, שנראה חסר צורה בתמונה. גלביה מכותנה 100%. אמרתי לה: "ראשידה כפרה עלייך, מה אני צריכה גלביה מניו יורק? אנחנו המצאנו אותה!". רק אתמול יצאתי מפתח הבית וראיתי גמל קטן מסתובב בפלורנטין. בואי נקנה משהו קוסמופוליטי יותר, שצועק מנהטן. אבל היא התעקשה, הסבירה לי כמה זה נעים, כמה קל לכבס את זה, כמה איכותי, כמה יפה על הגוף וכמה מעולה זה למקומות חמים, ואמרה לי שאני חייבת לקנות כי מוצר באיכות כזאת אני לא אמצא בכזאת קלות. אז קניתי.

      ותשמעו, היא צדקה. אני לא מורידה את הגלביה הזאת. רק בשביל לכבס אותה, אבל גם זה בחצי סימן שאלה. אני באמת לא יכולה להיפרד ממנה. הגלביה הזאת היא המקבילה של טרנינג בחורף. כל כך נוחה, כל כך אוורירית, כזאת יפה. אפשר ללבוש אותה עם נעלי אצבע, אפשר ללבוש אותה עם עקבים, אפשר עם חגורה, אפשר עם אביזרים, וכל פעם היא נראית קצת אחרת.י ובעיקר, אני לא סובלת למוות בקיץ הזה, כי הגלביה הזאת איכשהו גם מקררת.

      מסקנה - דברים שרואים משם, לא רואים מכאן, והגלביה הזאת הצילה לי את הקיץ - אני חייבת לקנות עוד כאלה. ולא הייתי מגלה את זה אילולא היתה שם אחת שיודעת.

      הורידו את האפליקציה עכשיו

      שופרז באנדרואיד

      שופרז באייפון

      אהבו את שופרז בפייסבוק

      עקבו אחרי שופרז באינסטוש