סטיב ארווין הולך בלילה, פנס לראשו, והוא מחפש לטאות ענק באי טימור שבאינדונזיה. לפתע עיניו צדות נחש מתפתל על ענף גבוה של עץ. ארווין מזנק על העץ, מטפס במהירות, שולח את יד שמאל למעלה ותופס את הנחש, תוך שהוא משמיע "וואו" מלא התלהבות, כמו ילד שקיבל במתנה את הצעצוע שהכי רצה. הוא יורד מהעץ, עיניו בורקות. "תראו את היפהפה הזה, זה פיתון טימורי", הוא אומר למצלמה, "לא חלמתי בחלומות הכי פרועים שלי שאזכה לראות נחש כזה מלא הוד והדר".
זו רק סצנה אחת קטנה מבין אלפים של חוקר הטבע הכי מגניב שהיה פה. קחו את הדמות הקולנועית של קרוקודיל דנדי, תערבבו אותה עם זו של אינדיאנה ג'ונס, שימו מצלמה ותקבלו את סטיב ארווין, "צייד הקרוקודילים", האיש ותכנית הטלוויזיה, האוסטרלי שהכיר לעולם את הטבע מקרוב, תוך שהוא לוכד נחשים, נאבק בתנינים, רודף אחרי לטאות ענק ומנסה להרים בידיים כל יצור עם ארס או שיניים חדות. ארווין הצליח לגרום למיליונים ברחבי העולם לזכור שיש גם טבע מסביב לבני האדם, ושאנחנו חלק ממנו וחייבים לנהוג בו בצניעות ובכבוד. "אם משהו יקרה לי אנשים בטח יגידו 'ידענו שהתנין בסוף יתפוס אותו'", אמר פעם. ואכן, סטיב ארווין חי כל חייו את הטבע, והיה זה אולי סמלי ומנחם עבור מעריציו שהטבע היה גם זה שהרג אותו.
אז אמנם לא תנין אלא עקיצה של דג טריגון ארסי, אבל ברור שמותו נגרם מסיכוני המקצוע שכל כך אהב. זה קרה בספטמבר 2006, כשארווין בן ה-44 נעקץ לעיני המצלמות במהלך צלילה בשונית האלמוגים הגדולה בעולם בחופי קווינסלנד, במסגרת צילומי סדרה תיעודית על יצורים קטלניים באוקיאנוס. עם היוודע דבר מותו החלו להגיע זרי פרחים לגו החיות שלו, אוסטרליה נעצבה ואיתה מיליוני מעריצים ואוהבי טבע ברחבי העולם. "אוסטרליה איבדה בן נהדר בעל אישיות מופלאה. הוא הביא אושר רב למיליוני בני אדם, במיוחד לילדים. מדובר באובדן איום ונורא", ספג ראש הממשלה ג'ון הווארד.
אחת מדרכי הנצחתו הייתה משחק מחשב מקוון וחינמי בשםTerri Irwin's Revenge (נקמתה של טרי ארווין, אשתו של סטיב), שבו השחקן נוקם את מותו של צייד הקרוקודילים בעזרת ירי בדגי טריגון. לא בטוח שארווין עצמו היה תומך ואוהב את הדרך הזאת להנציחו, עבורו כל דג, חרק, לטאה או יונק היו כבבת עינו, אבל יש בזה ללמד על התסכול שחוו צופיו האדוקים, שהופנטו למסך בזכות הכריזמה ואהבתו העזה לטבע. "אין בי פחד לאבד את חיי", אמר פעם, "אם אצטרך להציל קואלה, קרוקודיל או קנגורו, אציל אותו. נולדתי כשורד בטבע ואמות כשורד בטבע".
עוד בוואלה!
ארווין נולד בפברואר 1962 בפרבר של מלבורן, אוסטרליה, וב-1970 עברה משפחתו צפונה לקווינסלנד. הוריו בוב ולין היו חוקרי טבע, והקימו חוות זוחלים. "מאז שהייתי ילד הוריי שלחו אותי לחלץ נחשים וקרוקודילים, הייתה להם תחושת שליחות והיה לי מזל שהלכתי בדרכם", סיפר. כשמדי יום אתה צריך להאכיל תנינים, מתנת יום ההולדת שלך בגיל שש היא נחש פיתון באורך ארבעה מטר ובמקום ללכת לבית הספר אתה צריך לעזור ללכוד חיות מסוכנות שחדרו לאזורים מאוכלסים, סביר להניח שכשתגדל לא תהפוך לרופא שיניים או סוכן נדל"ן. "מסלול חיי הוליך אותי לטבע. הטבע הוא כמו מגנט וזה משהו שאני לא יכול להתנגד לו", העיד ארווין על עצמו.
חוות החיות של הוריו הייתה מוכרת ברחבי קווינסלנד, אבל כשירש אותה מהם ב-1991 הוא רצה להפוך אותה למשהו גדול יותר, שמתאים לתפיסת עולמו. בניגוד לכל מיני מטיפים למען הסביבה אשר רוצים ללמד את העולם לחיות כמותם, ארווין פשוט התלהב מהטבע, והתלהבותו הדביקה את כולם. "אני מחשיב את עצמי ללוחם למען חיות בר והמשימה שלי היא להציל מינים בסכנת הכחדה בעולם". הוא קנה שטחים באוסטרליה וארצות הברית אותם הפך למעין שמורות טבע. אחר כך הקים ארגון צדקה למען חיות הבר בעולם וחוות לשיקום בעלי חיים. הוא קרא לאנשים להתנגד לציד בלתי חוקי ולהימנע מרכישת פריטים כמו שריון צב או מרק סנפיר של כריש.
ב-1992 החלו חייו לתפוס כיוון חדש. ארווין ואשתו הטרייה, חוקרת הטבע האמריקאית טרי ריינס, נישאו ואת ירח הדבש שלהם בילו בצילום סרט תיעודי על לכידת תנינים, כי למי אכפת מבטן-גב בתאילנד או שופינג בלונדון וכל השטויות האלה. הסרט הזה הפך לפרק הראשון בסדרת "צייד הקרוקודילים" שיצאה לאוויר העולם ב-1996. ארווין אהב טבע, ורצה שהעולם יאהב את הטבע כמוהו, או לפחות ינסה. הוא האמין שאם אנשים יבינו למה הוא מתלהב מתנינים הם גם יבינו למה חשוב להגן עליהם, והוא עשה זאת בדרך הכי מלהיבה שיכולה להיות: הוא חווה את הטבע על בשרו וצילם את זה כדי להפוך לשגריר עולם החי עלי אדמות. מה שהשילוב בין תנינים ללוויינים יכול לעשות.
ההצלחה הייתה מסחררת. "צייד הקרוקודילים" הפכה לסדרת קאלט קלילה, מפתיעה ומלאה באדרנלין שצפו בה מיליונים ביותר ממאה מדינות. "אני חושב שמה שמשתקף מהתכנית בטלוויזיה זו התלהבות והאהבה שיש לי לטבע", אמר. ארווין עשה בה את כל מה שנחשב ללא נורמלי והצליח להעביר את קסמי הטבע היישר מהג'ונגל לסלון. "כנראה שהצלתי את חייהם של אלפי בני אדם בעזרת המסר החינוכי שלי על הטיפול בהכשת נחש. אני מחפש ריגושים, אבל המסר החינוכי הוא הכי חשוב", אמר.
ארווין הפך לכוכב בקנה מידה עולמי, וניתב את המרץ שלו לעשייה בלתי פוסקת שהפכה אותו לתעשייה של איש אחד. הוא צילם יותר מ-50 סרטי תעודה ותכניות טלוויזיה וכתב ספרים. הביטוי קרייקי (Crikey), סלנג אוסטרלי שמביע פליאה או אכזבה, בו היה משתמש לעיתים תכופות בתכנית הטלוויזיה, הפך מזוהה איתו. הוא התארח אצל ג'יי לנו ופדקס שכרו את שירותיו לפרסומת. "זהו הנחש הארסי בעולם, הכשה אחת ממנו וזה נגמר", הוא אומר למצלמה, וכמובן, הנחש מכיש אותו. "אל תדאגו, למזלי הנסיוב נגד הארס נשלח מאמריקה. בעבודה כמו שלי אם אתה לא בטוח במאה אחוז, אתה מת במאה אחוז".
הריגוש בללכוד חיות או להצילן לא הספיק לארווין האנרגטי, שפרק את המרץ הרב שבו גם בלמידה של אמנויות לחימה ובמשחקי קריקט וראגבי. האוסטרלים התגאו בו והוא החל לקבל אותות כבוד ממוסדות וארגונים. גם הממשלה העניקה לו מדליית כבוד על שירותו למען שימור הסביבה בעולם ותרומתו לתיירות באוסטרליה. "אני כמו הילד שלא הזדקן, יש לי תשוקה אדירה למה שאני עושה. ואנשים אומרים 'אלוהים, תנו לו ואליום, לא יכול להיות לו גם יום רע?'", אמר פעם.
ואז הגיעו כמה וכמה ימים רעים. כשראש הממשלה ג'ון הווארד התארח ב-2003 בחוותו של ארווין, זה שפע מחמאות כלפי המנהיג והגדירו כראש הממשלה הגדול בתולדות אוסטרליה. "אחרי מה שאמר על הווארד קשה לקחת אותו ברצינות כאיש א-פוליטי שפועל רק למען הטבע", נכתב עליו ב"דיילי טלגרף". היו דיווחים על כך שארווין הוזמן ל"ברביקיו נשיאותי" שהווארד ערך לג'ורג' בוש, ואף ערך בו מופע נחשים תמורת 25 אלף דולר. "צייד הקרוקודילים אכן עושה צדקה, והיא מתחילה אצלו בבית", כתב עליו "הקורייר-מייל". "כל סנט שאנחנו מרוויחים מ'צייד הקרוקודילים' הולך לשימור", ענה ארווין.
בתקשורת היו גם דיווחים על כך קיבל 175 אלף דולר ליום עבודה בסרטון תדמית ממשלתי למען הסביבה, שמומן, מן הסתם, מכספי משלמי המסים באוסטרליה. ארווין דחה את ההאשמות וטען כי שילמו לו על קמפיין לשנה שלמה וכי כל הכסף נתרם על ידו למען בית חולים לדובי קואלה בגן החיות של קווינסלנד. "ככה זה באוסטרליה", רטן מנהלו-חברו ג'ון סטייטון, "אתה מרים ראש ומיד עשרת אלפים רובים מכוונים אליך. ארווין לא איש פוליטי, אין לי מושג למי הצביע, ואני חושב שגם לו אין". אף נחש, תנין או בעל חיים מסוכן אחר לא הכין את ארווין להתמודד עם המסוכנת והמזיקה שבחיות - האדם.
"אני לא מראה שאני מפחד, אבל אני מפחד כמו כל אחד אחר. הפחד מונע ממני לטעות, אבל אני עושה הרבה טעויות", אמר פעם, ואת אחת הטעויות הגדולות בחייו עשה ב-2 בינואר 2004, כשהדהים את מבקרי גן החיות שלו ונכנס עם בנו התינוק בן החודש בוב לכלוב של תנין במהלך הופעה. בידו האחת החזיק את העולל, ובידו השנייה הוא השליך חתיכות בשר לעבר התנין. זה היה מוגזם וחסר אחריות לחלוטין. משהו השתבש אצלו. ארווין שכח שבני אדם אוהבים תינוקות יותר מאשר חיות.
הוא הותקף בחמת זעם על ידי ארגוני למען זכויות אדם וארגונים למען חיות. "ילדים הם לא אביזרים במופע, ובטח אסור לסכן אותם ולשים את אותם חסרי ישע במצבים כאלה". הארגון "אנשים למען יחס מוסרי לבעלי חיים" דימה אותו ל"כוכב זול של ריאליטי, שמפחיד חיות ושולח מסר רע לילדים", וטענו ש"אסור להתערב ולגעת בטבע, אלא רק להסתכל עליו".
ארווין יצא לקרב על תדמיתו ומורשתו. הוא התנצל על מה שעשה, הסביר כי הוא ואשתו שלטו לחלוטין בסיטואציה ולא העמידו את בנם בסכנה, וצירף תצלומים של האירוע מזווית שונה שהראו שהיה רחוק מהתנין בזמן ההאכלה. "הדבר היחיד שיכול היה להרחיק אותו מהחיות שאהב, זה האנשים שאהב יותר", אמרה פעם אשתו. הוא הגיע לאולפן CNN והתארח אצל לארי קינג. "אחת המצלמות שהוצבה הייתה בזווית כזאת שגרמה לקרוקודיל להיראות ענק, אפילו אני חשבתי לעצמי 'וואו, זה נראה מסוכן' כשראיתי את זה בטלוויזיה".
"היו שם שלושה צוותי חדשות ואחד מהם תפס את זה בזווית וחשב לעצמו 'יש פה משהו'. בוב מעולם לא היה בסכנה" המשיך ארווין. "זה מצחיק, כי אני עושה את זה כבר חמש שנים עם בתי בינדי. אני לעולם לא אסכן את ילדיי. עובדה שרשת אחרת לא שידרה את זה, כי הזווית שלה הראתה שזה לא היה מסוכן. עשיתי טעות ענקית, הייתי צריך ללכת לגלוש באותו יום, אבל במקום זה רציתי להראות לעולם את הבן היפה שלי. הביקורות היכו אותי בהלם. זאת נקודת השפל של חיי".
כדי לתקן את הרושם שהותיר, ארווין המשיך לפעול למען שימור הטבע ברחבי העולם ביתר שאת. "אף אדם נורמלי לא יעמוד עם תינוק ליד תנין, אבל ארווין הוא לא בן אדם נורמלי, זאת הסיבה שאנחנו אוהבים אותו, והוא יודע את זה", נכתב עליו ב-theage.com האוסטרלי. וכנראה בצדק, כי העולם ידע לסלוח. גם אחרי מותו המורשת של ארווין ממשיכה להשפיע דרך הארגונים והחוות להן תרם, אבל בעיקר מפעמת בלבם של שני ילדיו, שכבר הגדירו את עצמם כ"לוחמי הטבע הפראי" ומאכילים תנינים בחווה המשפחתית. ככה זה כשהטבע רץ במשפחה.
הנשים בחייו
ב-1991 פגש ארווין את טרי ריינס, חוקרת טבע אמריקאית, במהלך סיור שערכה באוסטרליה בחוות שיקום לבעלי חיים. הזוג העיד שזו הייתה אהבה ממבט ראשון. "הוא היה נראה לי כמו טרזן סביבתי, גדול יותר מכל גיבור-על", סיפרה. אחרי ארבעה חודשים התארסו וביוני 1992 נישאו. לשניים נולדו שני ילדים, הבת בינדי סו והבן רוברט.
מה לקחת ממנו
"הכי חשוב בחיים זה להיות מלא תשוקה והתלהבות לגבי הדרך שבחרת, וזה יהפוך אותך לווינר"
מה להשאיר אצלו
זווית כזאת או אחרת של צילום, זה לא משנה. להיכנס לכלוב עם בנך התינוק ולהאכיל תנין זו טיפשות וטעם רע.
