ספיריטס: ג'וליאן אסאנג'

"איש מת לא יכול להדליף. הבחור הזה בוגדני, הוא שבר כל חוק של ארצות הברית. אני לא בעד עונש מוות, אז יש רק דרך אחת לעשות את זה - לארגן שמישהו ירה בבן זונה הזה". פרשן רשת פוקס בוב בקל לא דיבר על מספר 3 באל קאעידה, מחבל איראני או על אזרח אמריקאי שבגד במדינתו. ייתכן שגם הנשיא שלו ברק אובמה לא היה מתנגד אם משאלתו של בקל הייתה מתממשת, ואחד אחד האנשים השנואים על לא מעט ראשי מדינות ובכירי ממשל ברחבי העולם היה מוצא את מותו. יש לא מעט אנשים שיש להם לא מעט סיבות לשנוא את ג'וליאן אסאנג'.

יש גם לא מעט אנשים שיש להם לא מעט סיבות לאהוב אותו. אפשר לשקר לחלק מהאנשים כל הזמן, אפשר לשקר לכל האנשים חלק מהזמן, אבל אי אפשר לשקר לכולם כל הזמן, ואסאנג' הוא האיש שאחראי על החלק האחרון של המשפט שטבע אברהם לינקולן. אתר ויקיליקס שהקים והמסמכים המסווגים שפרסם לאורך השנים האחרונות הביכו ראשי מדינות, מנהלי תאגידים, אנשי דת ועוד הרבה בעלי שררה. אסאנג' הפך לאויב המדינה. אויב של הרבה מדינות.

אסאנג' נראה כמו הנבל הקלאסי בסרטי ג'יימס בונד. איש גבוה, בעל פני גומי, שיער לבן בוהק וקול מעט מאנפף וצרוד. כבר מילדותו היה חריג ושונה, וכוונותיו הטובות הובילו אותו, איך לא, למעין גיהנום. האיש שמילדות נדד ממקום למקום ובהמשך הפך את העולם לביתו כשהתגורר ופעל בעשרות מדינות, כלוא עתה בחדר קטן בשגרירות אקוודור בבריטניה. מיטה, טלפון, מנורה, מדפי ספרים, מחשב עם אינטרנט, מקלחת ומטבחון. זאת משום שאסאנג' חותר רק לדבר אחד: שהעולם ידע את כל האמת, רק את האמת ושום דבר מלבד האמת.

אסאנג' נולד ב-1971 בטאונסוויל שבאוסטרליה. עוד כשהיה בבטן אמו, כריסטין, היא עזבה את אביו ג'ון שיפטון, שג'וליאן, אגב, נראה כמו העתק שלו. כעבור שנה היא נישאה למוזיקאי ריצ'רד ברט אסאנג'. "הוא היה ילד עצמאי, חד מחשבה ובעל חוש צדק מפותח", העיד בעבר ריצ'רד אסאנג' על בנו החורג בראיון ל-CNN, "אף פעם לא קיבל 'לא' כתשובה ותמיד היה בעד האנדרדוג". הם גרו במשך תקופה במגנטיק איילנד ואסאנג' תיאר את הימים ההם כ"ילדות שמזכירה את הרפתקאותיו של תום סויר. היה לי סוס, בניתי רפסודה, דגתי". המשפחה חיה חיים של היפים. מערכת היחסים בין אמו לאביו המאמץ הייתה סוערת, היא האשימה אותו בהתעללות וברחה עם ג'וליאן ואחיו למחצה. המאבק בין ריצ'רד אסאנג' לכריסטין על האח למחצה גרמה לאם ובניה לחיות חיי נדודים. "עכשיו אנחנו צריכים להיעלם", הייתה אומרת להם ועד גיל 14 אסאנג' חי ב-37 ערים ועיירות שונות.

הוא לא למד במסגרת חינוכית מסודרת, ושינויי המקומות התכופים הפכו אותו למתבודד. כשהיה בן 16 אמו קנתה לו מחשב קומודור 64. אסאנג' חיבר מודם, החל לסייר ברחבי הרשת המתפתחת ונשבה. "הוא היה נער מקסים, רגיש ובעל חוש הומר מרושע", סיפרה אמו. אסאנג' חבר לשני האקרים, כינה את עצמו "מנדקס", והשלושה פרצו למאגרי נתונים. אסאנג' הורה להם "לא לפגוע במאגרי המידע, לא לשנות נתונים ולשתף את המידע". משטרת אוסטרליה החלה לעקוב אחריהם.

כשהיה בן 17, הוא, אמו ואחיו החורג, מצאו את עצמם חיים בבקתה מחוץ למלבורן. "הוא ישב עם המחשב שלו כל היום", סיפרה בעלת הנכס ל"דיילי מייל". אסאנג' החל להתעמק בעולם המחשבים ותחביבו היה לנסות לפצח תוכנות אבטחה והצפנה. הוא ניסח להנאתו חידת הצפנה המבוססת על מניפולציה של מספרים ראשוניים. ב-1991 הוא פרץ למאגרי המידע של חברת הטלקום "נורטל", ונעצר. ברשותו נמצאו גם סיסמאות כניסה למחשבי חיל האוויר האמריקאי והפנטגון. "כבר אז הרגיש רדוף", נכתב עליו ב"ניו יורקר".

31 סעיפי אישום על פריצה הוגשו נגדו, אבל אסאנג' נחלץ מהסבך. השופטת סברה שהוא פרץ למחשבים כדי להעצים את אישיותו נוכח ילדותו הלא פשוטה ולא כדי לגרוף הון, אסאנג' הודה ב-25 סעיפי אישום ושילם לבסוף רק 2,100 דולרים אוסטרליים כפיצוי. המעצר הוביל אותו לפרידה מבת זוגו וילדו, הוא שקע בדיכאון ואושפז במשך חצי שנה בבית חולים במלבורן.

ב-1999 יצא לטיול אופנועים בווייטנאם כדי לנקות את הראש. בהמשך עבד כיועץ לאבטחת מידע כדי לתמוך בבנו, והחל ללמוד מתמטיקה ופיזיקה במלבורן. אסאנג' חשב שימצא פריצת דרך להבנת סודות היקום, אך ב-2006, כשסיים את לימודיו, הוא הבין כמה דברים אחרים. אסאנג' הגיע לתובנה מרכזית שעיצבה מאז את חייו: המאבק אנושי הוא לא בין שמאל לימין או בין אמונה להיגיון, אלא בין היחיד לחברה. בין האדם למוסדות. כתלמיד של קפקא הוא האמין שהאהבה, היצירתיות והחמלה נדרסים תחת מוסדות היררכיים שמעוותים את הרוח האנושית. "אני לא יכול להתעלם מקולות הסבל. אולי כשאהיה זקן אבל לא עכשיו. גבר צריך לפעול לפי מצפונו", נכתב בבלוג "JA" המיוחס לו. אז ב-2006 הוא הקים את ויקיליקס, והפך מג'וליאן אסאנג' ל"ג'וליאן אסאנג'", האיש שממשלים ברחבי העולם היו שמחים לראותו נמק בכלא לאחר שחשף את סודותיהם.

אסאנג' היה אובססיבי לגבי המשימה שהציב לעצמו. הוא הקים צוות, גייס מתנדבים והקים אתר שמטרתו לפרסם ידיעות ומידע שהודלפו לו בעילום שם, וזאת למרות הגבלות צנזורה, סיווג ביטחוני או הגנת הפרטיות. ויקיליקס נולד. האתר עלה לאוויר ב-2007 והציג עצמו ככזה הפועל נגד משטרי דיכוי באסיה ובגוש המזרחי, אבל למעשה היה נכון לסייע לכל לוחם צדק בכל מקום בעולם. לא היו משרדים, לא הייתה כתובת. אסאנג', שנדד כל חייו, יצר אתר בצלמו ודמותו, אותו הפעיל מכל פינה בגלובוס בעזרת תומכים שפעלו למענו.

במרץ 2010, לדוגמה, הוא שכר בית ברייקיאוויק בירת איסלנד, מילא אותו במחשבים ונעזר באקטיביסטים מקומיים כדי לבצע את מה שכינה "תכנית ב'", סרט באורך 38 דקות שצולם ממסוק אפאצ'י אמריקאי בפעולה בעירק ב-2007. בסרט רואים שני חיילים אמריקאים הורגים 18 איש, שניים מתוכם עיתונאים של סוכנות רויטרס. "אסאנג' היה המחליט הבלעדי", תיאר אותו כתב ה"ניו יורקר" ראפי קהאצו'דוריאן, ששהה בבית שברייקיאוויק, "היה אפשר לצאת בערב מהבית, לחזור למחרת בבוקר ולמצוא את אסאנג' באותו מקום וצורה - עובד". צבא ארצות הברית הכריז על האתר כאיום.

עד מהרה אסאנג' הסתבך עם כל העולם. משטרים של מדינות, בנקאים בריטיים, אנשי סיינטולוגיה, פוליטיקאים קנייתים, חוקרי תאי גזע מרוסיה, וכמובן הפנטגון. הוא קיבל יותר ממאה איומים משפטיים, רק בודדים הגישו תביעות, והפסידו. אסאנג' וידא שאנשי האתר עורכים בדיקות מקיפות למידע שהגיע אליהם. "אנשים צריכים להבין שויקיליקס הוכיח מעל לכל ספק שהוא המקור האמין ביותר שקיים, כי אנחנו מפרסמים חומר מקור עיקרי וניתוח המבוסס על המקור. כמעט כל האחרים לא אמינים", אמר ל-CNN.

"זה לא נכון לשים אותי במחנה מסוים של תפישות. למדתי מניסיוני ששוק חופשי נגמר במונופול, אלא אם תכריח את השוק להיות חופשי", אמר. אסאנג' תומך במדינות שאינן תלויות בנאט"ו, ארצות הברית, רוסיה או סין. אירן, הוא אומר, אינה עוסקת בזכויות אדם משום שהיא מאוימת מבחוץ. לטענתו ארצות הברית שולטת בעולם על ידי הקמת משטרים ותאגידים. "דמוקרטיות תמיד שיקרו במלחמה", אמר וטען שכלי התקשורת מוטים תרבותית. "איך זה שהעובדות נשמעות רק ממערכות כלכליות גדולות מבלי שישלמו מחיר, בלי מישהו שידבר על האמת המונחת בחוץ לעיני כולם?". הוא זכה בפרסים מכלי תקשורת וגופים למען זכויות אדם. "ויקיליקס נועד להפוך את הקפיטליזם ליותר חופשי ומוסרי", אמר.

"ארגוני המודיעין שומרים על סודות כי הם עוברים בקביעות על החוק", אמר פעם, ובאוקטובר 2010 פתח במה שכונה "ההדלפה הגדולה בהיסטוריה". יותר מ-250 אלף מסמכים ותכתובות של מחלקת המדינה האמריקאית נחשפו, ובנוסף פרסם מסמכים של מעצמות נוספות. המידע היה מטריד, מדאיג, מחטא. התברר שקונדוליסה רייס ביקשה משגרירות ארה"ב לאסוף מידע על חיילי צה"ל, שארה"ב הייתה על סף תקיפה באירן, ששלטונות סין פרצו למערכות של גוגל, שקדאפי כמעט גרם לאסון גרעיני ועוד ועוד. אסאנג' אמר למיליארדי בני אדם במילים פשוטות - מה שאתם רואים זה לא מה שקורה, ככה הדברים מתנהלים באמת, אלה המנהיגים שלכם, אלה האינטרסים שלהם, ועכשיו אתם תחליטו מה לעשות עם זה.

ובכן, העולם לא עשה עם זה הרבה והמשיך להסתובב סביב צירו באין מפריע. אבל הפרסומים הרבים כן יצרו מחלוקת סביב אסאנג', שצבר לעצמו מעריצים ויריבים. ארגונים לא ממשלתיים רבים, אזרחים שומרי זכויות וחובבי קונספירציות ברחבי העולם ראו בו דמות מעוררת הערצה, ואילו ממשלות ומשטרים סימנו אותו כאויב. הלחץ על האוסטרלי לבן השיער גבר. Amazon Web Services הפסיקה לאחסן את אתר ויקיליקס בשרתיה, שירות התשלום באינטרנט PayPal הודיע שהוא סוגר את החשבון של ויקיליקס, וכך הקפיא את הערוץ המרכזי שבאמצעותו גייס האתר תרומות. זה לא עצר את אסאנג'. "אם עיתונאי הוא טוב, הוא מעורר מחלוקת מטבעו. תמיד יש תגובה רעה למעללים שנחשפים, וזה מעודד להמשיך לחשוף אותם ולדון בהם", הגיב.

חודשים לפני שפתח בהדלפה הגדולה, הוא הכין את העולם לפרסומים שעתידים ליפול על ראשו, ולפתע, חודשיים לפני שהחל בפרסומים, הוא הואשם שאנס שתי נשים בשבדיה והוצא נגדו צו מעצר. חובבי הקונספירציות חגגו. אסאנג' נגרר למשפט מתוקשר ומכר את הזכויות על האוטוביוגרפיה שלו במיליון ליש"ט. "הוצאתי 200 אלף ליש"ט על הוצאות משפט, אין לי ברירה, אני חייב את הכסף כדי לקיים את עצמי ואת ויקיליקס", הסביר.

אחרי שבית המשפט הבריטי הורה להסגירו לשבדיה, אסאנג' חשש ששבדיה תסגירו לארצות הברית אשר הכריזה עליו כאויב ועלולה לגזור עליו עונש מוות. הוא ידע שעליו לפעול מהר כדי לחמוק ממאסר ופנה לשגרירות אקוודור בלונדון. ב-18 באוגוסט 2012 שר החוץ של אקוודור ריקרדו פטינו הודיע שמדינתו מעניקה לאסאנג' מקלט מדיני לאחר שהעיתונאי האוסטרלי הגיש בקשה. "אקוודור שיקמה את כבודה הבינלאומי", אמר פטינו בהצהרתו, "פעם הממשלה האקוודורית הייתה עושת דבריהן של ארצות הברית ואירופה. התחלנו לחשוב דרך הראש שלנו וללכת בכוחות עצמנו". לפחות מדינה אחת אסאנג' כן הצליח לשנות קצת. שר החוץ הבריטי וויליאם הייג הודיע שאם אסאנג' יציב רגל מחוץ לשגרירות אקוודור הוא ייעצר.

"די עם ציד המכשפות", קרא אסאנג' לארצות הברית, כשמחוץ לשגרירות הפגינו תומכיו ומתנגדיו. 41% מהבריטים תמכו בפריצה לשגרירות כדי לאסור אותו, 38% התנגדו. לאחרונה הוא נשאל האם לדעתו יש סיכוי שיום אחד יוכל לחיות שוב מחוץ לכותלי השגרירות, וסיפר שכשביקש לחדש את דרכונו האוסטרלי, התשובה הייתה: "אין בעיה, בוא לקבלו בשגרירות אוסטרליה". אסאנג' חש נבגד. הוא עדיין חי בחדר הקטן שבשגרירות, ועדיין פועל נגד עולם הצללים של המדינות השונות. ב-2012 החל לשדר סדרת הרצאות בשם "העולם מחר", הוא התארח בפרק של הסימפסונים והופיע בכנס בגרמניה באמצעות שיחת וידאו. הרבה ממשלים היו רוצים שייעלם, אבל אסאנג' ממשיך להיות היתוש שמזמזם לכולם באוזן.

כשהיה בן 18 התאהב אסאנג' בנערה בת 16 בשם תרזה. היא הרתה לו ומהר מאוד הבינה שכל מה שמעניין אותו זה עולם המחשבים, כשישב לילות כימים מול המחשב. בנם דניאל נולד ב-1989, תרזה עזבה את אסאנג' ב-1991 אחרי שנעצר על הפריצה למחשבי חברת "נורטל" והשניים ניהלו משפט על המשמורת שלו עד 1999. ישנן שמועות שיש לו מאהבות רבות, ונולדו לו מהן ארבעה ילדים.

"בכל פעם שאנחנו עדים לעוול ולא מגיבים, אנחנו הופכים פאסיביים יותר ומאבדים את היכולת להגן על עצמנו ועל אלה שאנחנו אוהבים".

כלום. ממילא הוא מפרסם הכול.

ספיריטס: האנשים שיינו את העולם שלעם בזמן שנמנמתם

חיים של אבא: קבוצת הוואטסאפ שהרסה לי את החיים

מעושרים: המיליארדר הקשיש שנותן פייט למאפיה