"החבר שלי שוב בצרות, הסתבך בקטטה, השתכר והיה מגעיל. נמאס לי ממנו, זרקתי אותו, אני רוצה גבר כמו פוטין. אני רוצה גבר כמו פוטין, מלא בכוח. אני רוצה גבר כמו פוטין, שלא שותה. אני רוצה גבר כמו פוטין, שלא יפגע בי. אני רוצה גבר כמו פוטין שלא יברח" (הרכב הטכנו-פופ הרוסי Singing Together, בשיר "גבר כמו פוטין")
לא היינו צריכים את דירוג פורבס שהכתיר אותו לאיש החזק בעולם ב-2013, גם לא את טיים מגזין שהכתיר אותו לאיש השנה ב-2007, או את הפלישה הזריזה לאוקראינה, כדי לדעת ולהבין שפוטין הוא מנהיג מזן אחר. אניגמטי, מעורר מחלוקת, מטיל מורא, חסר פחד, כזה שהעולם מתיישר לפי רצונו. זה כמובן לא מדויק. גם פוטין, על עוצמתו וכוחו, פועל בתוך מערכת פוליטית מסוימת שכבר הפילה מנהיגים חזקים כמותו, ומתנהל בתוך רשת בינלאומית סבוכה של אינטרסים וקשרים בין מדינות. אבל בזכות מערכת תעמולה משומנת, מדוקדקת ומדויקת, פוטין גורם לכך שכשחושבים על רוסיה חושבים עליו, מאצ'ו בעל פני פלדה ועיניים כחולות וחודרות, המבטא עוצמה וכוח.
הסצנות ההרואיות שהוא יוצר לעצמו והשפה המחוספסת שלו הפכו אותו לאייקון גם בעולם המערבי. יש לא מעט מדינות וארגונים לא ממשלתיים שסולדים מדרכו, אבל פוטין שובה את דמיונם של רבים. כדי לבנות את תדמיתו בעיני עמו והעולם הוא לא המציא את עצמו מחדש, אלא פשוט לקח את פוטין האלמוני, זה שאהב ספורט והיה סוכן ק.ג.ב קשוח, וניפח אותו לממדים עצומים שהפכו אותו לאלפה מייל האולטימטיבי, זה שחוסנו, קשיחותו וחוזקו משקפים למעשה את חוסנה, קשיחותה וחוזקה של רוסיה. המדינה זה אני, גרסת הגבר-גבר של העולם.
פוטין נולד ב-1952 בסנט פטרבורג, אז לנינגרד, למריה, פועלת במפעל, ולולדימיר, מלח בצי הסובייטי. הכי רחוק מאריסטוקרטיה. "באתי ממשפחה רגילה ופשוטה, כזאת שאוכלת מרק כרוב, גרנו בדירה קטנה ברחוב בסקוב, קומה חמישית, בלי מעלית. ככה אני חי כל חיי, כמו איש רגיל, תמיד נשארתי כזה", אמר. הזוג חווה שתי טרגדיות לפני לידתו של ולדימיר ג'וניור, כששני בניהם מתו, האחד כמה חודשים אחרי הלידה והשני מדיפתריה בה לקה במהלך המצור על לנינגרד במלחמת העולם השנייה. פוטין גדל כבן יחיד לשני הורים מבוגרים, שהיו בני 41 כשנולד. הוא היה כל עולמם.
"הוא לא מצא את עצמו אבל אפשר היה לראות פוטנציאל. היה לו קל ללמוד שפות והיה לו זיכרון טוב", סיפרה מורתו ורה גורביץ'. "תמיד איחרתי, ככה שבחורף אף פעם לא הייתי לבוש כמו שצריך", הודה. השינוי הגיע מתוכו. "הבנתי שחוכמת רחוב לא מספיקה והתחלתי לעשות ספורט, אבל אז הבנתי שגם זה לא יספיק והתחלתי ללמוד". פוטין הצטרף לתנועת נוער והתאהב בספורט. "הייתה לזה השפעה עצומה עליי", סיפר. הוא נמשך לאמנויות לחימה, למורת רוחה של אמו. "בכל פעם שהלכתי לאימון ג'ודו היא רטנה", נזכר, אבל כשהמאמן ביקר בבית הוריו והסביר שלילד יש עתיד בתחום, ההורים שינו גישה. שנים אחר כך, ב-2003, בביקור רשמי ביפן, הוא השתמש ביכולותיו הגבוהות בג'ודו כדי להראות ליפנים שהוא מצטיין גם באספקטים שהתרבות שלהם יצרה. פוטין אף כתב ספר שנקרא "ג'ודו: היסטוריה, תיאוריה ואימון". ברוסיה יש לו שם אחר: "ג'ודו עם פוטין". התחושה שנוצרה היא שפוטין הוא המנהיג היחיד בעולם שמסוגל להגן על מאבטחיו.
בילדותו הלך לבית הספר המקומי 193 ואחר כך המשיך לתיכון מספר 281. כן, גם פוטין היה אמור להיות רק אדם-מספר באימא רוסיה, בורג קטן מתוך מיליוני ברגים שמרכיבים את האימפריה. לפוטין היו תכניות אחרות. בספרו האוטוביוגרפי "בגוף ראשון", המבוסס על שיחות עמו, פוטין סיפר שחלם להיות מרגל בעקבות הספרים שקרא, וכה היה להוט להגשים את חלומו עד שהלך למשרדי הק.ג.ב בלנינגרד והצהיר כי הוא רוצה להתגייס. "עוד בתיכון רציתי להיות חלק משירותי המודיעין", כתב. חכה ילד, תגדל קצת, אמרו לו, והסבירו לו שכדי להיות חלק מהק.ג.ב עליו יהיה לשרת בצבא וללמוד במכללה, רצוי משפטים. "מאותו רגע הכנתי את עצמי ללימודי משפט באוניברסיטת לנינגרד", אמר. הוא החל את לימודיו ב-1970 וסיים אותם ב-1975. "בזמן הלימודים הספורט היה משני. קבעתי לי יעדים חדשים", כתב. רק אחד מתוך 40 התלמידים שהגיעו ישירות מהתיכון ולא שירתו בצבא יכול היה להתקבל אחרי הלימודים לק.ג.ב. פוטין, כמובן, היה האחד.
פוטין החל את דרכו בארגון החשאי באגף הנלחם במתנגדי המשטר, ולאחר מכן יצא להכשרה מיוחדת במוסקבה, והמשיך בחטיבת הריגול הנגדי. בין 1985 ל-1990 הוצב במזרח גרמניה. "היה נורמלי לקבל קידום במהלך תפקידים בעולם, אותי קידמו פעמיים", השוויץ. על הצטיינותו הוענק לו עיטור. הימים בק.ג.ב העניקו לפוטין כלים רבים ומידע רב עוצמה אותו ניצל בהמשך הדרך. פוטין פרש מהק.ג.ב ב-1991 כלוטננט קולונל, וחזר ללנינגרד, בה תכנן להשלים דוקטורט והיה לאחראי קשרי הפנים של אוניברסיטת לנינגרד.
באותן שנים ברית המועצות התפרקה. פוטין פעל כיועצו של אנטולי סובצ'ק, ליברלי שרץ לראשות העיר ואף זכה בה. זאת הייתה דריסת הרגל הראשונה של פוטין בפוליטיקה, כשמונה לראש קשרי החוץ של סובצ'ק וסגנו. "מי שלא מתחרט על התפרקות ברית המועצות הוא אדם חסר לב, וכל מי שרוצה שברית המועצות תחזור הוא אדם חסר מוח", אמר פעם פוטין. רוסיה של אותם ימים מכרה את עצמה לאוליגרכים שצצו כפטריות אחרי הגשם תחת שלטונו של בוריס ילצין. פוטין, תמיד פועל בעולם הצללים, ניצל את העוצמה בידיו, ולמרות שהאשימו אותו בהטבות סחר שלא כדין, נותר בתפקידו.
כשסובצ'ק הפסיד בבחירות ב-1996, פוטין החליט שהוא עובר למגרש של הגדולים וחזר למוסקבה. אתם יכולים לסתום את האף, כי משהו כאן בהחלט מסריח. בתוך פחות משלוש שנים מהרגע שחזר למוסקבה הפך פוטין מפקיד מדינה אלמוני למנהיג המעצמה. תחילה ילצין מינה אותו לראש שירות הביטחון הפדרלי, ה-FSB, אחת מהסוכנויות שהחליפה את ה-ק.ג.ב, ופעלה בתוך רוסיה בלבד. במקביל, הוא היה מזכיר במועצת הביטחון של הפדרציה הרוסית. בינתיים ילצין החל מאבד את עוצמתו, הוא הואשם בשחיתות ובאלכוהוליזם, והופרחו שמועות לגבי בריאותו הרופפת. ילצין החליף ראשי ממשלה כמו גרביים עד שמינה גם את פוטין לתפקיד. רבים מחזיקים בדעה כי מדובר למעשה בהפיכת חצר שקטה. פוטין עמד בראש ארגון רב עוצמה והחזיק בידיו מידע רב על ילצין, וההערכה היא שהוא הציע לנשיא המתנדנד חסינות ופרישה שקטה בתנאי שימנה אותו תחתיו. ב-31 בדצמבר 1999 התפטר ילצין במפתיע, ועל פי חוקת הפדרציה הרוסית הפך פוטין לנשיא בפועל. הילד מבית ספר 193 בסנט פטרבורג הפך למנהיג העם הרוסי.
סגנונו של פוטין היה שונה לחלוטין משל קודמיו. הוא כוחני, ברוטאלי, ריכוזי מאוד, סגור וחשאי. "אין דבר כזה איש ק.ג.ב לשעבר", אמר פעם. רוסיה היא דמוקרטיה על הנייר ואוטוקרטיה בפועל. פוטין לא היסס לכלוא אוליגרכים שלא התיישרו לפי רצונו, לפגוע בעיתונאים, להגלות מתנגדי משטר, לדכא בכוח מרידות בצ'צ'ניה ובדגסטאן, ולהתעלם מארגוני זכויות אדם, ביקורת במערב או ביקורת מבית. "כן, החיים בצ'צ'ניה נראים כרגע כמו חיים בתוך אסון טבע", הגיב ביובש כשהתרעמו על פעולות צבאו. מיכאיל גורבצ'וב אמר ש"פוטין הציל את רוסיה מכאוס", אבל מתח עליו ביקורת על כך שהגביל את חופש הביטוי. "גורבצ'וב אחראי להתפרקות הארץ הזו", הגיב פוטין, "לפחות רוסיה חזרה להיות מדינה חזקה, שמרתיעה אחרות ועומדת בזכות עצמה". אתר ויקיליקס חשף ב-2010 שרוסיה תחת פוטין נתפסת כ"מושחתת וריכוזית ובה האוליגרכים והפשע המאורגן פועלים יחד". פוטין קרא לזה "הוצאת דיבה". בהזדמנות אחרת אמר בלי למצמץ: "שום דבר לא יעצור את רוסיה מלחזק את הדמוקרטיה וזכויות האדם".
לאורך כל שנות מנהיגותו פוטין מקפיד לטפח את תדמיתו כגבר עשוי ללא חת, זכר אלפה אולטימטיבי. הכול מבוים כמובן. המטרה פשוטה: להציג את פוטין כגיבור רוסי מודרני, למזג את אישיותו עם האתוס הרוסי, להבליט את הייחוד של כל החבילה הזאת ולגרום למערב להירתע ולחשוש מפניו ומפני מדינת הענק. כשברק אובמה כינה את פוטין "אדם שחי עם רגל אחת בעבר", והגיע למוסקבה ב-2009 כדי לפגוש את הנשיא מדבדב, הוא הקצה לפוטין זמן לארוחת בוקר בלבד. יום קודם לכן פוטין לבש סרבל ועבד עם חקלאים בשדה. למחרת, ביום הפגישה, הוא לבש בגדים שחורים, עלה על אופנוע הארלי דוידסון, והצטרף לחבורת האופנוענים "זאבי הלילה", כ-5,000 רוכבים רוסיים פטריוטים לעילא שהמוטו שלהם הוא "כל מקום בו זאבי הלילה נמצאים ייחשב לחלק מרוסיה". החבורה רכבה ברחובות מוסקבה, גרמה לפקקי ענק, הטלוויזיה שידרה במשך שעות, ומי זכר בכלל שאובמה בעיר. זה היה שיעור קטן לנשיא האמריקאי.
פוטין סיכן את חייו לא אחת למען העצמת דימויו, כדי להעביר לרוסים מסר של נשיא-גבר המוכן להקריב את חייו למען האימפריה, או לחילופין כדי להציג את עצמו כבלתי פגיע. כשפרצה המערכה על צ'צ'ניה, ופוטין הורה לכבוש אותה, הוא לא חילק הוראות מהקרמלין, אלא הסתכן וטס במטוס קרב מדגם סוחוי מעל חבל הארץ המדמם, שמבחינת המורדים בו כל מטוס שטס בשמיים הוא מטרה. כששריפות כילו את היערות באזור ריאזאן ברוסיה, פוטין לא עמד מעונב מול המצלמות והבטיח מרחוק שיעשה כל שביכולתו, אלא ישב בכס טייס המשנה של מטוס הכיבוי בזמן שזה הטיל חומר לכיבוי הלהבות. את צירוף העיר סוצ'י לסבב מרוצי הפורמולה 1, הוא חגג בנסיעה במכונית מרוץ. פוטין דהר במהירות של 240 קמ"ש, כמעט התרסק, וסיכם ש"בשביל הפעם הראשונה, זה טוב".
גם כשהוא מציג את עצמו כמגן הטבע, השומר על אדמתה ונופיה של אימא רוסיה, הוא נראה כמו ג'ון רמבו. פוטין הזמין צוות טלוויזיה ללוות את סיורו בפארק לאומי במזרח סיביר, שם חפץ לצפות בטיגריסים. נקבת טיגריס אחת ברחה מהאזור התחו?ם ורצה לעבר צוות הצילום. בדיווח לאחר מכן נאמר שפוטין ירה בה חץ הרדמה. "זה היה נס", תיארה את הדרמה אחת מחברות המשלחת, ופוטין צולם מודד את מידות גופה של נקבת הטיגריס. סיפור אחד מבין רבים שמקפל בתוכו את הדימוי, המציאות שיוצרת את הדימוי, והאופן שבו מסופר הנראטיב של פוטין לרוסים ולעולם, ואפשר גם לראות בו מטאפורה לאופן שבו פוטין תופס את יחסיו עם המערב, בטח לאחר שאמר ש"אירופה גוועת".
שתיקה נתפסת כשתכונה גברית, ופוטין ממעט לצאת בהצהרות, לנאום או להתבטא. גם בזאת הוא מבדל את עצמו ממנהיגי המערב. הוא מדבר בפוטינית, כלומר מקמץ במילים, חד, ישיר, מחוספס, תקיף, נטול פוליטקלי קורקט, לא מתחשב באיש. כשלטביה טענה לשטחים שנלקחו ממנה על ידי רוסיה, פוטין אמר שהיא תקבל ממנו "אוזניים של חמור מת". כשהילרי קלינטון אמרה עליו שאין לו נשמה, פוטין הגיב באמרו ש"למנהיג מדינה צריך שיהיה לכל הפחות ראש". לאחרונה, כשהיא האשימה אותו כי פלישתו לאוקראינה מזכירה את מעשי הנאצים בשנות ה-30 הוא אפילו לא טרח להגיב.
"רוסיה לא מנהלת משא ומתן עם טרוריסטים, היא מחסלת אותם. נילחם גם בתוך תאי שירותים אם צריך", אמר ב-1999 לאחר פיגוע טרור. לאולמרט אמר פעם: "תמסור ד"ש לנשיא קצב, הוא הפתיע אותי, לא ידעתי שיש לו כוח לעשר נשים". הוא חתם על חוק המטיל קלון על הומואים ולסביות ואמר ש"הומואים באולימפיאדת החורף צריכים להתרחק מילדים, יש לנו איסור על תעמולה להומוסקסואליות ופדופיליה". יש לו משפטים שתסריטאים חולמים לכתוב לדמות הנבל בסרטים. כשהמרגל לשעבר אלכסנדר ליטבנקו מת מהרעלת קרינה בלונדון, פוטין נחשד כמי שידו בדבר. "אתה לא יכול לצפות לעזוב את הק.ג.ב בלי שתידבק אליך קצת...נשורת", התבטא בעניין. הסרט האהוב עליו הוא "המגן והחרב", על פי רומן ריגול רוסי. לא באמת ציפיתם ל"כשהארי פגש את סאלי", נכון?
גם פוטין יודע שכל הצילומים המציגים אותו כגבר האולטימטיבי, יחד עם הלשון המחוספסת והישירה, לא שווים ללא הכוח שהוא מקבל מעמו. לא ברור כמה מהתמיכה הזאת אכן עזה ואמיתית, וכמה ממנה היא תולדה של ייאוש מצטבר וחוסר יכולת לשנות את המציאות. ב-2007 "פרבדה" פרסם תמונה גדולה שלו בה הוא עומד על אחד מהרי סיביר כשהוא חשוף חזה ושריריו בולטים, ומתחתיה כותרת הקוראת לרוסים "תהיו כמו פוטין". בינתיים, כך נראה, זה מה שרובם רוצים.
הנשים בחייו
בתחילת שנות ה-80 הכיר את לודמילה שקרבנבה, דיילת אוויר, כשחבר משותף הזמין אותה ואת חברתה להצגת תיאטרון אליה הלך עם פוטין. למחרת פוטין החליט שהוא קונה כרטיסים לארבעה להצגה נוספת, ועד שהמסך ירד האהבה כבר פרחה. ביולי 1983 השניים התחתנו. לזוג שתי בנות, מריה וקטרינה. ביוני 2013 הודיע פוטין בשידור חי שהוא ולודמילה מתגרשים.
מה לקחת ממנו
בערך שום דבר.
מה להשאיר אצלו
בערך הכול.
