אונסן וריוקן

אחד היתרונות הבלתי מעורערים של העבודה בתור דיילת אוויר, הוא כרטיסי הטיסה הזולים. פתאום יפן, שהייתה עד השנים האחרונות יעד רחוק, יקר ומורכב הפכה נגישה ובמרחק נגיעה. ליפן רציתי להגיע מאז שאני ילדה. פריחת הדובדבן המשגעת, האמנות יוצאת הדופן, הסגנון המיוחד והמראה שובה הלב של היפנים תמיד קסם לי, והיה ברור לי שיום אחד אני צריכה להגיע לשם. בתור מי שנשואה לגבר שלא רק מדבר יפנית אלא גם חי ביפן במשך תקופה ארוכה והעסק שלו הוא ייבוא נעליים מיפן, אני שומעת על יפן המון: אוכל מעורר חושים ותאבון, סאקה חם, רחובות עמוסים בחנויות מלאות כל טוב וכמובן האונסנים המסורתיים.

הגענו ליפן בדצמבר האחרון, לטיול של כמעט שבועיים. אחרי שלושה ימים בטוקיו התחלנו את המסע דרומה, לאיזור קיושו. זה היה השלב בו נפרדנו מהנוף העירוני לטובת טבע ומרחבים, וזה גם היה חלקו העיקרי של הטיול שהתפרס על פני שישה ימים, בהם חוויתי את יפן המסורתית, זו ששומעים עליה בסיפורים. את הדרך לקיושו עשינו ברכבת השינקנסן המהירה ואחרי עצירת התרעננות של לילה בדרך, התחלנו את דרכנו לכיוון עיירת אונסנים שנקראת Ureshio Onsenלכיוון הריוקן הראשון שלנו בטיול (והראשון שלי בחיים) - Taishoya. אם הגעתן עד לכאן ואתן מבולבלות זה בסדר, גם אני לא ידעתי בעבר מה פירוש המילה 'אונסן' או 'ריוקן', ובדיוק בשביל זה אני כאן, לעשות לכן סדר בבלאגן ולוודא שלא תפספסו את החוויות הללו כשאתם ביפן.

ריוקן הוא בית הארחה יפני מסורתי. כל פרט בו החל מאיך שהחדר נראה ועד מה אוכלים הוא יפני, במלוא מובן המילה. לתחושתי, זה היה כמו לצעוד לתוך סט של סרט זר, מיוחד, מרגש, שונה. החדר רחב הידיים מזמין ונעים, רצפת הטאטאמי המסורתית מעוררת השתאות והיוקאטות המסורתיות שחיכו לנו בחדר היו קבלת פנים מרגשת. בריוקן לובשים האורחים את אותן תלבושות מסורתיות, ואני מוצאת בחוויה משהו יוצא דופן שמחבר את כולם למעמד אחיד, נטול אמירות אופנתיות וסמלי סטטוס ממותגים.

בריוקן מושם דגש רב על האוכל כמו גם על האונסן. אונסן הוא מונח יפני המשמש לתיאור מעיינות חמים, ואת מתחם הרחצה סביבם. יפן היא מדינה הפעילה מאוד מבחינה געשית, וככזאת פזורים אלפי אונסנים בשטחה. המים הרותחים (40-45 מעלות) עשירים במינרלים וגופרית ויש לטבילה בהם תועלות בריאתיות נפלאות, מעבר לעור החלק והמצב רוח המרומם עמם תצאו מהטבילה. האונסנים מופרדים לנשים ולגברים, והטבילה בהם נעשית בעירום מלא, לאחר שטיפה אינטנסיבית של הגוף וקרצופו מכל הכיוונים. מנהג הטבילה באונסן הוא ריטואל קבוע של היפנים וחלק משגרת חייהם (ואני מודה שזה בהחלט משהו לקנא בו נורא). הטבילה במים הרותחים מיוחדת במינה, ובאונסן הספציפי של ריוקן זה, ישנה בריכה אליה נוסעים וזו נמצאת ממש בתוך טבע פראי, של צמחייה, ציפורים ושמיים בהירים.

בתחילה נכנסים לחדרי הרחצה המופרדים לנשים וגברים כמו שאר המתחם. את היוקאטות ושאר הפריטים האישיים משאירים בחדרי הרחצה, ועוברים לאזור ההתארגנות, בו מתבצע קרצוף הגוף וסוג של טקס טיהור קטן. שרפרפי עץ, מברשות, שמפואים, סבונים וכל מה שצריך על מנת לשטוף את הגוף פזורים סביב ומזמינים את הרוחצים להשתמש בהם. לא תראו אדם שנכנס למים לפני שעבר את תהליך הניקוי המאסיבי, שהוא חלק אינטגרלי מטקס הטבילה. לאחר מכן טובלים במים הרותחים, מתרעננים שוב במים קרים וחוזר חלילה.

העירום הוא לא אישיו במרחצאות היפניים, אולם בכניסה לאונסן עצמו יחכו לכם מגבות קטנטנות לכיסוי אזור החלציים. אם אתם מגיעים ליפן מדובר על חוויה שאסור לוותר עליה, ואם יש לכם אפשרות להגיע ליותר מאונסן אחד - מה טוב. לא רק הגוף והעור יודה לכם על זה, אלא גם הנפש שבהחלט מרגישה נקייה ומטוהרת.

לאתר Taishoya

שנטי גדרון היא בלוגרית, עיתונאית ודיילת אוויר. לאתר הבית שלה לחצו כאן