צעדת השרמוטות. ShutterStock
ShutterStock

לא שרמוטה ולא נעליים

שחר מלכי

7.5.2018 / 15:58

צעדת השרמוטות שהתקיימה השבוע השאירה אותנו מבולבלות: האם חשיפת השדיים הזאת מועילה למטרתנו או שהיא פרובוקציה שמניעיה צודקים אך תכליתה מתפספסת? שחר מלכי סקפטית

ShutterStock

אתחיל ואומר שאני מגדירה את עצמי כפמיניסטית, אבל ממש לא חושבת שפמיניסטית זה שם נרדף לאישה כועסת, שערות ברגליים או אחת שלא קיבלה כבר תקופה. נשים שלא נמצאות תחת מרותו של גבר, שקמות בבוקר ויכולות ללכת לעבודה או אפילו לבחור להישאר בבית עם הילדים ולבשל להם 24/7 - אם אלו לא מגדירות את עצמן כפמיניסטיות, מישהו לא טרח להסביר להן פמיניזם מהו.

התלבושת היא לא העניין
לכן, נשים, תלבשו מה שאתן רוצות, תלכו לאן שאתן רוצות איך שאתן רוצות. העובדה שהחלטת ללבוש בגד "חשוף" (שזו בעיני מילה שמרנית ומיושנת בפני עצמה) לא אמור לגרור גל של תגובות או הטרדות מיניות מהסביבה. אני לא ראיתי שבחוף הים, בו כולם מסתובבים בבגדי-ים חושפניים, גברים שורקים לכל עבר ומאבדים את זה. מסתבר שהם יכולים לשלוט על עצמם גם בנוכחות גוף אישה עירום למחצה. תשכבו עם מי שאתן רוצות, כמה שאתן רוצות ובאיזה נסיבות שאתן רוצות. לא צריך לתת לאף אחד דין וחשבון. המיניות שלך היא שלך, ואת יכולה לעשות בה מה שאת רוצה, בלי לקבל אות קלון. לפחות כך זה היה בעולם מתוקן.

בצעדה היי חכמה, לא עירומה
עם זאת, צעדת השרמוטות לא עושה טוב לפמיניסטיות, לפמיניסטים או לנשים בכלל. הבעיה היא בשיח (לא, לא השיח הזה). הנשים בצעדת השרמוטות משתמשות באותה טרמינולוגיה שבה משתמשים כדי להחפיץ אותן. הבחירה במילה "שרמוטות" והצעדה בבגדים מינימאליים הם אקטים שהיו אמורים להדגיש את חירות האישה, למעוך את הפטריארכיה ולקחת את הצדק חזרה לידיים שלנו. העניין הוא שזה עושה בדיוק את ההיפך. השימוש במילים ובסמלים האלו מנציח את השיח השוביניסטי, משמר את הטרמינולוגיה הדוחה שלו ואף מאמץ אותה. למה כדי להילחם בשוביניזם צריך להראות ציצי? למה צריך להגחיך את המטרה החשובה בכך שנקרא לעצמינו "שרמוטות" - מילה שלא הייתי רוצה שבחורה שהילדה העתידית שלי תשמע אפילו בצחוק?

צעדת השרמוטות. ShutterStock
התמונה הזאת מלפני שנה. השתנה משהו בנתיים? רק שואלות/ShutterStock

פספסנו את המטרה
אני רחוקה מלהיות חסודה. לא בת של מלך, לא אחיינית של נסיך, וצנעתי אבדה מזמן, אבל זה ממש לא העניין פה. צעדת השרמוטות, בעבור כל מי שלא מחזיק באג'נדה הזאת, יכולה בקלות להראות כמו סתם עוד סיבה למסיבה - במוחד כשתוכנן אפטר בברקפסט מיד אחריה - היא בעיקר משכנעת את המשוכנעים ומפספסת את המטרה בפני מי שלמעשה אמור להיות קהל היעד שלה. אם פספסנו את הנקודה, יצרנו רק נזק, שכן הוכחנו למי שחיפש עוד הוכחה שאנחנו אכן "שרמוטות".

אז מה כן עושים?
בגדול, אני לא מתיימרת לפתור את המצב בשנייה או למצוא פתרון קסם. בניגוד למחאות נגד הממשלה, לא ממש ניתן לחוקק חוק שפשוט יעלים לגברים את הליבידו, אם כי אכיפה וענישה מתאימות לעבירות של הטרדות ותקיפות מיניות בהחלט יכולות לעזור. אני חושבת שכמו כל דבר - הכול מתחיל ונגמר בחינוך. בעיקר מהבית, וכמובן שרצוי שמערכת החינוך תיתן קונטרה.

עד שזה יקרה, אני הולכת להעביר את הנקודה שלי בפעולות, במעשים, אולי אפילו בטרחנות, אבל לא אתן לאחרים להכניס לי מילים לפה. בטח שלא מילים כמו שרמוטה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully