כבר מזה כמה ימים הוואטסאפ של חלקנו התמלא בתמונות של הבנות החמודות של בר רפאלי, הבנות שהיא נאבקת לשמור על פרטיותן. תזכורת: כשנולדה ביתה הראשונה היא ביקשה מגופי התקשורת באופן רשמי לא לצלם או לפרסם ויש לאמר שבקשתה כובדה באופן יוצא דופן. ב-17.7.2018 צוטטה באתר TMI מעריב כשהיא אומרת שהיא מבקשת מנשים שצילמו את הילדות שלה בים את הטלפון שלהן כדי למחוק את התמונה כי: "אין שום סיבה שתמונה של ילדה בת פחות משנתיים תסתובב אצלך בטלפון. יש בזה משהו פדופילי", טיפה מוגזם אם תשאלו אותי, אבל אני לא קובעת, רק מדווחת.
בנוסף, אם לצטט מן האייטם בתוכניתו של גיא פינס השבוע, "לפי מקורבים בר זועמת", ומתוך הכתבה היה ניתן להבין שלא רק שהיא מתכוונת לתבוע אלא גם שיש לה עילה. כפי שתבינו מיד משיחתי עם עו"ד חן הולנדר, זה הרבה יותר מסובך מזה.
לפני כן, כדי לקבל פרופורציה, דיברתי עם נטלי דדון, שחיה את חייה בצורה קצת שונה. לבן שלה יש כבר אינסטגרם משלו, וגם 31K עוקבים. בחיי.
"היא אמא שלהם" אומרת נטלי "וכל אמא יודעת מה טוב לילדים שלה. והיא צריכה ללכת אחרי הלב שלה, כמו שאני הולכת אחרי שלי. אני בוחרת בחיים כאלה, והיא בוחרת בחיים כאלה, ותכלס, לא משנה מה נבחר, תמיד נקבל ביקורת. אי אפשר לרצות את כולם. אם הייתי נכנסת לחשיבה הזאת ומתנהלת עם מה שאולי יחשבו עלי, סביר להניח שהייתי פחות חיה."
את מקבלת הערות מאנשים על החשיפה?
"ברור! כל הזמן, אבל אני מקבלת הרבה יותר פידבקים חיוביים, ותגובות מאימהות שמקבלות כוח ואנרגיות חיוביות ממה שאני עושה. אני חושבת שלילד שלי זה טוב, כי אני חושבת שהעולם שלי, שלתוכו הוא נולד - טוב לו. אני לא יכולה להגיד מראש מה יקרה - אם אני אסתיר אותו, האם הוא יגדל יותר טוב, לעומת אם אני אחשוף אותו. אז ללכת אחרי הלב זה מה שנכון וראוי לי, וגם התגובות השליליות מתגמדות לעומת הטוב שזה עושה, ואני מאד שלמה עם איך שאני מנהלת את החיים שלי."
לגבי הסוגיות המשפטיות שעולות מהמקרה הזה, התקשרנו גם אנחנו לעורך דין. ואם ברור דבר אחד באופן ברור משיחתנו זה שכל פסק דין שונה מרעהו, והמאזניים יכולות לנטות לכאן או לכאן, תלוי בנסיבות הספציפיות של כל מקרה, וכמובן ליכולות הכלכליות של כל צד.
עו"ד חן הולנדר מסביר כי "לכאורה למפיצים אין אחריות מכיון שלא מדובר בפרסום של קטינים במצבים שהחוק אוסר בחוק הגנת קטין, ופרקטית אי אפשר להתחיל לתפוס מדינה שלמה שהפיצה תמונה. את המצלמת אפשר לתבוע, את המפיצים בוואסאפ, אי אפשר. אפשר לתבוע, אבל לא בהכרח אפשר לזכות. ממש לא. אני יכול להיות יותר החלטי" הוא ממשיך וקובע "למעשה אין שום הוראה פלילית שאוסרת לצלם קטינים ברשות הרבים (שלא למטרת גירוי מיני) או הפצה של התמונות".
עוד מסביר הולנדר כי כדי להקים תביעה כזאת צריך להוכיח שהיתה התחקות (מעקב מכוון) אחרי הילדות, בכדי לצלם אותן, כי צילום של קטינים ברשות הרבים הוא מותר על פי החוק היבש. כדוגמה נתן הולנדר את המקרה בו תבע גיל ריבה את צלם הפפרצי שלומי בוצ'צ'ו שצילם את בנו הקטין, ב-250 אלף שקלים בגין פגיעה בפרטיותו ופרסום לשון הרע, והפסיד. בפסק הדין מצוינים כל הפרטים.
נראה שגם אם רפאלי תחליט לתבוע, יהיה לה קשה להוכיח את כל מה שצריך כדי באמת לנצח בתביעה כזאת, אבל זה ממש לא אומר שהיא לא צודקת. במיוחד בעולם שלנו, שבו המקרה הזה הוא רק סימפטום לבעיה עמוקה הרבה יותר. הרי עכשיו כל אחד הוא גוף תקשורת מהלך, החיים שלנו מתנהלים על פי מה מצטלם טוב לאינסטגרם ואיזו מחשבה היא סטטוס טוב לפייסבוק, אנחנו מתנהלים במציאות שבה תחושת הערך העצמי שלנו קשורה בעיקר לעוקבים ולייקים - ממש אין פלא שאיזו אישה הזויה קפצה על הילדות של בר רפאלי בסופר וצילמה אותן כדי להפיץ בוואטסאפ ולצאת מגניבה מול החברות שלה. היא אולי חסרת חיים, אבל לדאבוני היא ממש לא לבד.