שפיכה מוקדמת
אבנר היה מתוסכל כל כך מהגמירה המהירה שהוא אפילו לא הצליח ליהנות ממין. רון, גבר אחר, סיפר בעצב כי הוא מאוים מחושניותה של אשתו היפה, המצליחה והמינית - בחיים שבחוץ הוא "גבר-גבר", קרייריסט ומצליח, ובמיטה הוא חש כישלון. אלו לא סיפורים ייחודיים - ודווקא הטיפול בבעיה הזו לגמרי אפשרי. במקרים כאלה הגוף מאותת לבעליו על קושי.
למשל, ישנם גברים שלמדו שאסור לאונן והשפיכה מגיעה כמעין מנגנון בריחה פנימי שהוא תגובה לרגשות אשם. בטיפול הם לומדים לעקור את הרגשות השליליים שמתלווים ליחסי מין. בטיפול ניתן ללמוד טכניקות ליישום עם בת זוג או לבד, כגון אוננות הדרגתית, כזו שבה הגבר מתרגל את דרגות הגירוי השונות ומצליח לעצור רגע לפני נקודת האל-חזור, תנוחות טובות לתרגול השליטה על השפיכה (כשהגבר שכוב על הגב, למשל), ובעיקר להבין את המקור לבעיה וללמוד להשתחרר ממחשבות החרדה.
התמכרות לאוננות ופורנו
אוהד ואשתו נשואים באושר. היא מגדירה אותו כחברה הטוב ביותר, וגם הוא אומר שהוא תמיד מכיל אותה. הבעיה היא שהם לא שכבו מזה שנתיים(!), כיוון שאוהד לא מסוגל הוא לא רוצה סקס איתה, הוא מעדיף פורנו, וככל המכורים, הוא ממלא את חייו בשקרים ובהסוואות כדי שיוכל לאונן מול המסך. השעות שהוא מקדיש לזה - והן רבות - הן כאין וכאפס לצד רגשות הנחיתות והאשם שהוא חש. בטיפול הגיעו למסקנה שהקשר של אוהד עם אשתו ועם סקס קשור קשור לקשר שהיה לו עם אימו.
בילדותו, עקב מערכת יחסים סבוכה בין הוריו בה אימו היתה חלשה וספגה השפלות מאביו, תפקידו של אוהד היה להטות אוזן קשבת ולהכיל אותה מכל הלב, והדינמיקה הזאת התקבעה בו בבגרותו. דווקא בגלל שאהב את אשתו וכי בילדותו הוא הפנים את אביו המתעלל, בראשו התחברו שני הדברים יחד והוא איבד את היכולת להתייחס לאישה כאל יצור מיני וחושני, וגם לאהוב אותה בו זמנית. הוא הרגיש שיש סתירה בין ההכלה והאהבה טהורה שהרגיש לאשתו (ואימו) לבין סקס, שלפעמים הוא קצת מלוכלך ואגרסיבי. לכן הוא ביצע הפרדה מוחלטת בין אהבה לבין סקס - אם הוא אוהב אישה, הוא לא יכול לזיין אותה, ולהיפך, וכך מצא את המפלט המיני שלו בפורנו.
בטיפול עשו יחד תהליך שחלק ממנו היה לספר לאשתו על ההתמכרות, ומאותו רגע הדברים התחילו להסתדר - מרגע שמחליטים להישאר ביחד, הזוגיות משתנה. הם כבר לא בסטיז "מושלמים" שלא רבים בכלל, ואוהד נאלץ לשים בצד את החברות הנקייה ששמר עליה כל השנים, ולהתחיל לראות את יחסיו עם אשתו כדבר המורכב ורב הפנים שהוא, ולמד לבטא את עצמו בעולם כמו שהוא, בלי להסתיר. יחד עם התאזנות ה"מלאכיות" היתרה שלו, גם הצורך בפורנו אלים וקשה התאזן ונמוג. השניים שבים בהדרגה לקיים יחסים, ואוהד מרגיש בודד פחות, בטוח בעצמו יותר, ויעל לומדת להכיר צד אחר לגמרי של בעלה.
פחד ממחויבות
בני הוא יחצ"ן תל-אביבי שמשיג את הבחורות הכי שוות בעיר ושמו הבעייתי הולך לפניו; הוא, מה שאנו מכנות, זיין. הוא לא מרגיש דבר לפרטנריות שלו והמין מכאני, זריז, ונטול חשק. הסקס הוא כיבוש יבש - הוא אפילו לא נוגע בעצמו לשם הנאה. קל לשפוט את בני, וכמובן שהוא פגע באינספור נשים בחייו, אבל בסופו של דבר מי שהכי סובל מכל המצב הזה, זה הוא עצמו.
מסתבר שבעבר, בהיותו בתיכון, היתה לו חברה שאותה אהב אהבת נפש והיא בגדה בו עם החבר הכי טוב שלו. עקב כאב הבגידה הוא התחיל לאונן באובססיביות. אחרי כמה שנים קרה האסון הגדול באמת: השניים עברו תאונת אופנוע. חברו מת במקום, היא נפצעה קשה ופניה היפות צולקו לתמיד. מאותו רגע בני לא רק הפסיק לגעת בעצמו, כי הנגיעה הזכירה לו אותה - בני הפסיק להרגיש.
בטיפול גאולה מעודדת את בני כן להתמודד עם הטראומה, לתת לה מקום בחיים, כדי שתתבטא בו, ותפסיק למרר את חייו בהיותה שקטה, מודחקת ואצורה. בסופו של דבר כל הדחקה מוצאת ביטוי, לכן עלינו להתמודד, לתת לזה לשרוף אם צריך, כדי לפרק את הכאב ולעבור הלאה.
חרדת ביצוע ואימפוטנציה
אין-אונות הנובעת מחרדה פיזית מפני היותם "לא מספיק גברים" או "לא טובים במיטה", והיא מעגל קסמים, כי החרדה עצמה הינה סתירה מוחלטת של הזקפה. חרדה גורמת לדם לזרום לגפיים, והזקפה "מושכת" אותו אל מרכז הגוף ואיבר המין. אפילו אם הפין מואיל בטובו להזדקף - די במחשבת-לחץ אחת כדי להפיל אותו וחוזר חלילה.
ככל שהוא נלחץ יותר מפני ביצועיו המיניים, כך, הם יותר נפגעים, ונשים, לא באשמתן, אינם מקלות על המצב - הן מאמינות מתוך תחושת ערך עצמי מעוותת, שהזקפה היא המדד העיקרי לסקסיות שלהן ולאהבה שלו, דבר שמכפיל ומרבע את הלחץ לכל הצדדים. הפתרון הוא לשנות את "לוח המשדרים" של המחשבות המלחיצות והמאיימות, הטבולות ברגשי נחיתות ופחד, ולהתמקד דווקא בגוף, בחישה, בנשיקות, בהווה, מה שעוזר להימנע ממחשבות, בין היתר גם ממחשבות מטרידות.
פרפקציוניזם קיצוני
כשאלדד נכנס לקליניקה שלה היא נדהמת מנוכחותו כמו רוב הנשים. הבחור יפה-התואר הזה משאיר שובל של קסם אחריו. הבעיה שלו היא כזו: כל פגם מזערי באישה שאיתו - כפות רגליים מכוערות, תחתוני סבתא, פגמים שהאיפור הסתיר, שערות - הורס לו. הוא לא מסוגל להכיל את זה. מבחינתו, אישה מושלמת ומטופחת בדייט ואז בלתי-מושלמת במיטה, זה סוג של שקר, ואפילו כשאישה היא לכאורה מושלמת פיזית, ולא "עבדה עליו" בדייט, גם אז משהו בה מלחיץ את זיקפתו.
בטיפול מתחוור כי אלדד כל כך הישגי, שאין ביכולתו "להיכנס למשימה" שהוא לא יודע שייצא ממנה בהצלחה גמורה, והלחץ הזה להיות מושלם בכל משימה הוא זה שגורם לו לבעיות. מסתבר שהפרפקציוניזם של אלדד כלפי נשים הוא כאין וכאפס לעומת מה שהוא מעביר את עצמו: כל פגם קטן בגופו ובהתנהלותו גורם לו למצורה אמיתית. פרדוקסלית הסתבר שדווקא כשאלדד מאונן, הוא מפנטז על נשים בלתי מושלמות, מבוגרות, שמנות וזקנות לעיתים. רק בפנטזיות המיניות שלו הצליח אלדד לשחרר את עצמו מהיקום המכופתר והמושלם שסגר עליו, ונתן לעצמו רשות לחוות מציאות פגומה, אבל אמיתית, וגם ברת השגה יותר. "יותר מכל המיניות זקוקה לחופש", אומרת גאולה, ובמקרה הזה - החופש מהרצון להיות הכי מוצלח כל הזמן. רק כשאלדד הבין את זה, הוא יכול היה להיקשר באמת.