פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה
      נטלי דדון שי חי (ניר פקין) צילום: ניר פקין
      נטלי דדון שי חי (ניר פקין) צילום: ניר פקין

      גולד דיגרית: איך נטלי בעטה את שי חי מגמר האח הגדול

      זה נראה כמו עוד ריב דבילי של שי חי, אבל קארין ארד משוכנעת שבלי להרגיש הוא עבר הפעם את הקו האדום, ואפילו הפסיד את הגמר

      בואו נדבר על הבושה והחרפה שהיתה הריב בין שי חי לנטלי דדון. ריב סופר מטופש שקשור לסליים ולרעש שהוא עושה בבית. שיהיה ברור שאני הראשונה להבין, באמת, מעומק הלב, למה הוא לא מסוגל לסבול את אסף גורן. סירייסלי, זה יצור שאי אפשר לצפות בו. כל פעם כשהוא על המסך, אפילו כשהוא לא מדבר, הוא לא מפסיק לזוז ולהתעוות, לעשות תנועות מרגיזות עם הידיים, ולהקפיץ את הגבות, להוריד חולצה, לגרוב גרביים, לסדר את הקוקו המגוחך שלו ולהוציא לשון. איף, איזה נודניק! וכששומעים אותו זה רק עוד יותר גרוע. אני מזדהה לגמרי עם הצורך של שי חי באטמי אוזניים או בשוט-גאן. באמת שאני לא יודעת איך קרה שלירן שטראובר הודח וסליים נשאר. למרות ששטראובר אמר בראיון ההדחה שלו שהוא חושב שמגיע לסליים לזכות, אז יכול להיות שהערכתי אותו טיפה יותר ממה שהגיע לו. מצד שלישי, שטראובר, בעל רוח ספורטיבית ככל שיהיה, בדיוק קיבל כאפה לפנים מנטלי, ויכול להיות שהוא סובל מפגיעת ראש ולא יודע מה הוא אומר.

      נחזור לריב. בבוקר ההדחה של הישאם שי חי גילה שויקי נעלבה מ"הקבוצה", ושי חי ראה הזדמנות לריב. הוא ממש קפץ מהכסא עם כמיהה בעיניים, מוכן ומזומן להגן עליה ולהוציא עצבים, אבל היא הושיבה אותו חזרה, אמרה לו שלא רוצה שהוא יגיד כלום לעדי, והוא נאלץ לכבד את זה. הצורך לריב המשיך להיבנות בתוכו, עד שזה יצא על נטלי, שפשוט היתה בזמן הלא נכון ובמקום הלא נכון.

      את הפייסבוק והאינסטגרם שלנו כבר ראית?

      זה לא שהוא כועס או משהו, הוא פשוט חייב לריב. זה צורך הישרדותי אצלו. ככה הוא משמר אשלייה של שליטה. גם בעונה הקודמת הוא רב, כעס, עשה בלגן, ובסוף עזב את הבית, כדי חלילה לא להרפות מהשליטה לרגע אחד ולהיות מודח - הוא מעדיף לאבד הכל ביוזמתו מאשר לקחת צ'אנס ולהשאיר לאחרים את ההחלטה להעיף אותו. ועכשיו, כשהוא מרגיש שהאחיזה בבית נשמטת ממנו הוא חוזר לדפוס הזה, ומחפש בנרות איזה מאבק עקרוני שהוא יכול להתאבד עליו.

      הוא יכול להפליץ משפטים שהוא למד בדוג'ו ביפן עד העונה הבאה - הוא לא למד כלום ולא השתנה בשיט. בשבילו ריבים זה כמו רצועה לכלב. כל מאלף יגיד לכם שהרצועה חשובה ליציבות הנפשית של הכלב - יותר מדי חופש, חוסר גבולות, אופציות, אלו דברים שלמוחות אנושיים קשה להתמודד איתם.

      אבל קשה לי לכעוס על שי חי. לא כי הוא צודק. הוא לא. גם לא כי הוא מוערך, או מעורר כבוד, או מקסים במיוחד בפרקים האחרונים. הוא לא. אבל קשה לי לכעוס עליו כי בכל ריב כזה אני רק רואה כמה הוא מסכן, ומרחמת עליו כי הוא לא יודע איך לחיות בלי לדחוף - כי כשהוא לא דוחף הוא מרגיש שהוא מרחף בין שמיים וארץ, בחלל, לבד, ונכנס להסטריה טוטאלית. איך אפשר לכעוס על מישהו שנתון בכזו פאניקה? מסכן, הם לא רואים שהוא ממוטט נפשית? שיביאו לו כבר ואבן! הוא כבר חודש מסתובב בבית בהתקף חרדה - לא סתם הוא מתעסק בלחימה, אומנות שמבוססת על התנגדות - האיש חייב קונטרה כדי להרגיש קיים. בגלל זה הוא תמיד זה שיוזם את הריבים, וכשאין לו על מה לריב, הוא ממציא סיבה, ורצוי שהיא תהיה סיבה עקרונית כזאת, שבה הוא מגן על רעיון עילאי או על מישהו חלש. שימו לב שבריבים שלו תמיד יש כותרות ומילים כמו "אמת", או "צדק", "חלשים" ו"חזקים", כי הילד האומלל הזה נורא רוצה שיעריצו אותו. אני בת זונה אם אין לו פנטזיה שבה הוא מציל מישהי מאונס, או אוטובוס מפיגוע, כי בנוסף להתקפי חרדה לא מאובחנים גם יש לו תסביך גיבור על.

      מסכן. הוא בא לעונה הזאת כדי לתקן את התדמית שלו, והוא ממש ניסה - זה למה ראינו אותו כל העונה מתפרץ ומתנצל, צועק ומתחבק, רב ומסתחבק. כל העונה הוא עבר מדייר לדייר, והקפיד לנהל יחסים שבהם הוא לא מאויים, או, הקשר המועדף עליו, בתפקיד המגן והשומר שלהם - לריב בשביל מישהו אחר זה אידאלי בשבילו, כי אם הוא הוא מגן על מישהו, רצוי חלש, קשיש, או בעל מום - הוא לא אלים, הוא חבר.

      אז כשהישאם עזב את הבית, לא רק שהוא נשאר עם החרדות שלו, עכשיו יש לו גם פחד נטישה. הוא לבד בבית, עזוב, ואין לו ברירה אלא להכיל את הרגשות שלו, לשחק את המשחק ולהתחבר עם מי שנשאר, או ליפול לדפוסים הרגילים שלו, להחזיר לעצמו שליטה דמיונית ובמקום לקחת צ'אנס ולהסתכן בדחייה, הוא החליט להיות זה שדוחה אותם ולביים ריב אחרון, גדול במיוחד. ריב הגמר. הבעיה היא שבמקום להביא אותו לגמר, הריב הזה חיסל אותו.

      למה? כי הוא רב עם הבן אדם הלא נכון. איזו טעות אסטרטגית של ילדה עם קוקיות לריב דווקא עם נטלי הלאקונית שכל העונה מצליחה לא לאבד את זה אף פעם מול המצלמות מעבר למדי פעם איזה בכי פוטוגני. מילא לריב עם עדן, עדי, או אורלי, שלושה אנשים עם טורט שהולך ובא, אבל אין לו סיכוי נגד נטלי, כי אף אחד בחיים לא יאמין שהיא אשמה, בטח שלא "בריונית". אפילו את סליים, עם כל האור שיש לו בלב, יהיה קשה לשכנע ששי "נורא נפגע" ממנה. בטח לא אחרי שהוא הגזים בטירוף עם הפנינים "גועל נפש", ו"גולד-דיגרית".

      הדבר היחיד שמשחק לטובתו הוא מה שקרה אחר כך, לגמרי במקרה - היה לו מזל משמיים שנטלי החליטה לענות דווקא ברגע הזה בכנות לשאלה של עדי ולהודות שהיא לא היתה יוצאת עם מוכר בגדים. זה נפל על שי חי כמו נס, ומיד הוא נטפל למשפט הזה שלה (שבאמת היה די דוחה) בתקווה שאם הוא יחזור עליו מספיק פעמים אנשים ישכחו שאת הסיבה הקודמת לריב הוא המציא. יכול להיות שאם היינו מוקדם יותר בעונה זה באמת היה עובד לו. אבל זה יותר מדי, מאוחר מדי, ולמרות שקשה לכעוס על איש חרדתי עם משפטי עוגיות מזל ותסביך איירון-מן, את גמר האח הגדול הוא הפסיד.