השבוע ראיתי את הסרט הדוקומנטרי "המקרה המוזר והשערורייתי של פסטיבל FYRE". למי שאין לו נטפליקס או אינסטגרם, לא חי בתל אביב ולא מתחזק פוזה מקצועית של חי בסרט, הסיפור הוא כזה: יזם ניו-יורקי החליט להרים את פסטיבל המוזיקה הגדול והמגניב ביותר בעולם, הוא שכר או לא שכר אי שהיה שייך פעם לפאבלו אסקובר, הטיס אליו דוגמניות כמו בלה חדיד, קנדל ג'נר ושאנל אימן, צילם פרומו מדהים בו הן רוקדות בביקיני על החוף ושילם להן כדי להעלות תמונות יפות לאינסטגרם.
את הפייסבוק ואת האינסטגרם שלנו כבר ראית? למה את מחכה?
הכרטיסים לפסטיבל עפו, ביניהם חבילות של עשרות אלפי דולרים ליאכטות ווילות, וכל האנשים המגניבים התרגשו לקראת האירוע של העשור. רק על דבר אחד לא חשבו המארגנים, וזו העובדה שהאנשים שקנו את הכרטיסים והחבילות, יצפו להגיע ולקבל את מה ששילמו עליו. או לפחות למים זורמים, שירותים, מיטה ובמה עם הופעות. בסרט רואים איך כל העניין הזה מתפרק, החל מאוהלים שלא הייתי נותנת לכלב שלי לישון בהם ועד לארוחות שהיו אמורות להיות ברמת מישלן והפכו לסנדוויצים עם גבינה צהובה. הכל מתובל בסרטונים משעשעים של אלפי אנשים יפים ונכונים שהופכים בכמה שעות ללהקת חיות שבוזזת כל מה שנמצא בדרכה ומסמנת את הטריטוריה שלה בפיפי (באמת, תראו את הסרט!). עכשיו כל העניין הזה נמצא בבתי משפט וקנדל ג'נר מספרת לכל מי שמוכן לשמוע שלא היה לה שום קשר לשום דבר.
אז למה בעצם סיפור הפסטיבל הפך לאחד המסופרים ביותר בשנה האחרונה? הרי קלאברים שמתנהגים כמו עכברים חרמנים על אקסטזי אפשר למצוא בכל יום בשבוע ברחבי תל אביב וכל אירוע שמופק כאן וכולל יותר מ-150 אנשים מביא אתו סדרת טעויות שיכולות להכיל חמישה סרטים.
הבאזז האמתי מגיע מזה שהסרט מנסה לגרום לנו להרגיש טוב עם עצמנו. "הנה" אומרים המפיקים, "תסתכלו על האנשים המטופשים האלו ששילמו אלפי דולרים רק כי היילי בולדווין העלתה תמונה בביקיני, תצפו בהם עושים משחקי הרעב בקאריביים ותרגישו טוב עם זה שאתם לא יפים ולא נכונים. תיהנו מהטרנינג הישן עם החורים ותהיו גאים בכך שאתם יושבים בתוך ערימת פירורי ביסלי ושאריות טוויק אווי משבוע שעבר."
ואני לא כל כך מבינה ממה כל ההתלהבות - זה ברור שהאינטרנט מזויף. הרי אני לא באמת מאמינה שיש קירות שמתעגלים לתוך אגן של בחורות רזות ואני גם יודעת כמה מטומטמת את מרגישה כשאת נמצאת במועדון ושרה "איפה כל החברות שלך" לתוך הטלפון בזמן שכל החברות שלך נטשו אותך כי חפרת עם הסטורי. אני באמת לא מבינה מי אותם אנשים שמאמינים למה שהם רואים באינסטגרם, להתלהב מכך שהסרט מוכיח שהאינטרנט משקר זה כמו לרוץ עם תמונת פפראצי של גל גדות בתל אביב ולספר לכולם שיש לנו הוכחה לכך שהיא לא באמת חיה באי מלא באמזונות.
האינסטגרם מוכר לנו אשליה, הוא לא אמור להראות לנו את החיים האמתיים, פשוט כי החיים לא מעניינים ולא מצטלמים טוב, רימו אתכם? אתם אשמים. אם אני רואה 20 דוגמניות רוקדות על אי בביקיני, אני מבינה שכדי להיראות כמוהן אני צריכה צוות צילום, עורך וידיאו, עורך מוזיקלי, מאפרת, סטייליסטית, מעצב שיער ודיאטה, לא כרטיס לפסטיבל. אנשים עם כמה גרגירי אינטיליגנציה אמורים להבין שכל אותן בנות שמצלמות את עצמן במיטה עם מבט מצועף וכותבות "לילה טוב" לא באמת הולכות לישון עם שבע שכבות של איפור וריסים מודבקים, ושאם יש זוג שמעלה תמונה רומנטית מרגע אינטימי בבית כנראה שהיו שם כמה ניסיונות כושלים של העמדת חצובה או שיש איתם בחדר מישהו שמצלם.
אז בבקשה, תפסיקו להיכנס לדיכאון כשאתם רואים אנשים נהנים בסטורי, תפסיקו לחשוב שחיים של אנשים אחרים טובים יותר ובעיקר תתחילו ליהנות מגלילת הפיד ממש כמו שאתם נהנים מסרט טוב. ופעם הבאה שאתם מעלים תמונה, תבינו שיש לכם בדיוק חצי שניה עד שאני מעבירה אותה, אז תעלו משהו מעניין, תוסיפו משפט מצחיק ותנו לי ליהנות. ובינתיים חפשו אותי בסטורי, לקח לי 20 דקות לארגן תמונה יפה של כוס קפה, ועכשיו אני צריכה להכין לעצמי קפה חדש בכוס חד פעמית כי אני מאחרת, אז לפחות תנו לי לייק על ההשקעה. תודה.