פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה
      גילי מוסינזון, האח הגדול VIP (ניר פקין) צילום: ניר פקין
      גילי מוסינזון, האח הגדול VIP (ניר פקין) צילום: ניר פקין

      "יש לי בן זוג קבוע וגם כמה מאהבים": המדריך לזוגיות פתוחה

      יחסים פתוחים הם המפלט של יותר ויותר זוגות ותאים משפחתיים שקצו במונוגמיה. נגיד שגם אתם עברתם את המשוכה והחלטתם לנהל זוגיות קצת שונה - מה הלאה? מה אומרים לאנשים? מה מספרים לחברים, לקולגות, או להורים? מאיה ברנשטיין מספרת הכל

      "אני צריכה לספר לך משהו... האמת שאני לא פנויה במובן הקלאסי של המילה... יש לי חבר." אמרתי לדייט שלי כשהלב שלי דופק. אני והוא יצאנו בעבר ולא התאמנו, אבל הייתה בינינו משיכה שלא מומשה. כעבור כמה שנים חידשנו את הקשר, דיברנו כמה פעמים אך לא העליתי בפניו את הקשר הפתוח שאני נמצאת בו עד אותו הרגע שנפגשנו. ועכשיו פחדתי. פחדתי שהוא יתעצבן, פחדתי שילך. פחדתי שיגיד משהו שיפגע בי. לקח לו נצח של חמש שניות לעכל את המשפט ולהגיב:

      את הפייסבוק ואת האינסטגרם שלנו כבר ראית?

      "אה... אז... מעכשיו אני לא אקח אותך ברצינות." אמר בחצי עלבון וחצי חיוך. חייכתי, מה עוד יכולתי לעשות. הזמנו עוד צ'ייסר, ואחרי כמה דקות החלטתי שהוא נראה מרוצה מהווידוי שלי. כשדיברנו לאחר מכן הוא אמר שלא היה אכפת לו להעביר כמה לילות ללא מחויבות, להיפך, זה בדיוק מה שהיה צריך באותו הרגע. הוא התחיל לנשק אותי בפראות, זה היה די נחמד, אבל במקום להתמסר לרגע, התחלתי להשוות את הנשיקה שלו לנשיקות העדינות שלי עם גלעד. כי אתם מבינים, אמנם תום הוא הדייט שלי, אבל גלעד הוא הבן זוג שלי. ככה אנחנו חיים, ולפעמים ככה אני אומרת את זה לאנשים.

      "אני ביחסים פתוחים", זו האמת, ואני מרגישה צורך להגיד את זה לפעמים, אבל זו גם אמת מאד בסיסית וחסרה, וכשאנשים שומעים כותרת כזו, מי יודע לאיזה מקומות הם מגיעים בדמיון שלהם. אז לפעמים בא לי, אולי כדי שיבינו אותי טוב יותר, לשתף אותם קצת יותר לעומק, שיבינו מאיפה זה מגיע, ושקיימות אלטרנטיבות שונות לזוגיות, כמה מכסים לסיר, הרבה נסיכים על סוסים לבנים שחורים וחומים ואפשר להתאהב בכולם. אבל עדיין לא הגעתי למצב הזה. הקולגות שלי לא יודעים, למשל. חלמתי שאני מספרת בעבודה שיש לי בן זוג וגם כמה מאהבים וזה היה מאוד מביך, הופנו כלפי הרבה צחקוקים ובוז, והתעוררתי עם חרדה קלה. לחברים גברים סטרייטים נמנעתי לספר כדי שלא יתחילו לדמיין אותי מתנה אהבים עם מספר גברים במקביל, וכדי להימנע מיציאות סליזיות.

      גם ההורים שלי לא יודעים. אילו ההורים הקווקזים שלי היו יודעים על מעלליי... לא רוצה לדמיין אפילו מה היה קורה. הם כל כך עסוקים בלחשוב מה אחרים יגידו, החל משוונצים בשיער שעלולים לרמז על כך שאת בן אדם לא מסודר עד לעובדה המצערת והנוראה מכל שהבת שלהם בת 30 ועדיין לא התחתנה. למעשה אמא שלי בטוחה ומקווה שאני עדיין בתולה למרות שאני גרה עם בן זוגי כבר חמש שנים. אני וגלעד לא יכולים אפילו להחזיק לידם ידיים מרוב שהם שמרנים (אמרתי לה שיש לנו שתי מיטות נפרדות, ושאנחנו לא שוכבים, כדי שזה לא יכאיב לה) - הם יקבלו את נועה קירל כראש ממשלה הרבה לפני שיקבלו אותי בזוגיות פתוחה.

      אני רוצה לספר, אבל זה לא קל לביצוע. אחד הדברים הראשונים שרציתי לעשות אחרי שהחלטנו על פתיחת הזוגיות, זה לצאת למרפסת ,לפרוש ידיים לצדדים ולצרוח: "אני חופשיייהההההה! בעררררך!" נו, כי עדיין יש גבולות. אבל ויתרתי על המרפסת והתפשרתי כשסיפרתי לחברים קרובים, וגם זה לא היה פקניק. השלב הראשון היה לעדכן שיש לי דייט עם בחור שהוא לא גלעד. אחרי הבעת ה "וואט דה פאק" על פניהם הגיע ההסבר העמוק יותר. רוב החברים פרגנו עם הסתייגות קלה (איו, בחיים לא אתן לבן זוג שלי לשכב עם אחרות. איו, את לא מפחדת ממחלות מין?!) אבל היה גם חוסר פרגון מצד שתי חברות. אחת מהן חוזרת בתשובה. כשסיפרתי לה, היא גלגלה כל כך הרבה פעמים את העיניים שחששתי שבשלב מסוים הן יתקעו. אולי קצת קיוויתי. לטענתה היה לה מאוד קשה להבין אותי ומאז החברות התדרדרה. החברה השנייה, נשואה באושר, שהייתי נפגשת איתה ועם בן זוגה מדי פעם לקפה, על פניו פרגנה אבל מאז שהתוודיתי בפניה, משום מה לא יוצא לי לראות יותר את בעלה. אולי זה רק בראש שלי, אבל נדמה לי שהיא חוששת שאתנפל עליו ואטרוף אותו בתשוקה מתפרצת.

      המלצה: לפני כל וידוי כדאי לשתות משקה חריף כלשהו כדי להירגע. זה לא דבר שקל להוציא החוצה, אפילו לא לחברים קרובים, כי החברה שלנו עדיין לא ממש פתוחה לזה, וחבל. שלא תבינו לא נכון, אני לא חושבת שלספר זה הכרחי - אני אישית חושבת שהיה יותר נוח אם זה לא היה אישו, אבל אני לא מתכוונת להילחם על זה עם העולם. כרגע, מי שצריך לדעת, יודע, ואולי בעתיד הרחוק אנשים יחיו באושר ועושר עם יותר מפרטנר אחד עד עצם היום הזה, ולאף אחד לא יהיה אכפת. ואולי לא. נזדיין בסבלנות ונראה.