בחודש האחרון לא משנה עד כמה אני מנסה לחיות את חיי כבלונדינית חלולה ונטולת דאגות, אני לא יכולה להימנע משיחות לוהטות על פוליטיקה לפחות פעם ביום. מי שמכיר אותי יודע שאני מעדיפה לנהל שיחה על הקרדשיאנז מאשר לדון על המצע של חוסן לישראל, בכל זאת, אני אוהבת להתווכח וחיה במדינה שהפוליטיקה בה לוהטת יותר מהסיפור בין בראדלי קופר לליידי גאגא, כך שאין לי דרך ממשית לא לדבר על הנושא או להימנע מלחשוב למי אני הולכת להצביע בעוד כ-30 יום.
בפייסבוק ובאינסטגרם שלנו כבר היית?
ולמרות שאני מזדהה כ"רוסיה ימנית מתונה חובבת ישראל ביתנו", האמת היא שעדיין לא החלטתי איזה פתק אני הוכלת לשים בקלפי. עם כל הכבוד לכך ש"רק ביבי יכול", נראה לי נחמד שיש מישהו שמנסה לתת לו פייט הוגן. ובבקשה אל תגידו לי שלגנץ אין ניסיון פוליטי או כריזמה, בבית הלבן יושבת בובה כתומה מרחוב סומסום שחושבת שמלחמה זה משהו שעושים ב-120 תווים בטוויטר, אמנם עם המון ניסיון בביזנס, אבל עם אפס הבנה בפוליטיקה או תנועת #metto. כך שאין לי ספק שרמטכ"ל לשעבר יצליח לעשות משהו כשסבבו עשרות יועצים מנוסים. וחוץ מזה, נראה לי שמשפחת נתניהו חושבת בעוד שנה או שנתיים להחליף לנו את השם מישראל ל"ביבילנד" או "שרהלנד" וברמת העיקרון נראה לי ששלוש מאות שנים של שלטון זה מספיק ודי.
מצד שני, אני מנסה לחשוב האם יהיה נכון להחליף היום את ראש הממשלה שלנו. וזה לא רק כי אני והוא חולקים חיבה משותפת לשיער סגול. לא משנה עד כמה כולנו רוצים לחיות בעולם שנשלט בידי פיות וחדי קרן, המציאות מגלה שבראש העולם עומדים סמי-צאר רוסי ומי שנראה כמו האח האבוד של צ'סטר הנמר של צ'יטוס. ואני לא יודעת אם שמתם לב אבל שני התותחים הכבדים והמלחיצים האלו הכניסו לחבורה הצפופה שלהם גם את ביבי, ויחד הם שולטים בעולם ממש כמו שרייצ'אל מקאדאמס, לינדסי לוהן ואמנדה סייפרד שלטו בתיכון בסרט MEAN GIRLS, ולמרות שאנחנו שונאים או מפחדים מהילדים המקובלים ביותר בכיתה, כולנו יודעים ששום חרם לא יצליח לעצור אותם.
הדבר המטורף ביות הוא שנראה שהשלישייה הסודית שלהם עובדת. בעיני רוחי אני רואה את משולש טראמפ - פוטין - נתניהו עומד במרכז כל אירוע כשכל שאר מנהיגי העולם מסתודדים סביבם ומנסים לגרום להם לחבב אותם, כי עם כל הכבוד לזה שביבי בא עם הפוזה של "הצבא החזק בעולם" בואו נודה בזה, זה קצת נחמד שאם מישהו מעליב אותו הוא יכול לרוץ להלשין לאחים הגדולים שיכולים להקפיא או לשרוף למוות את כל מי שמעצבן אותו. ממש כמו שפתאום נגלה שיש איזה ילד שהצליח לאחד בין קאליסי למלך הלילה במשחקי הכס, ואמנם אני בטוחה שבין דנייריז טארגריאן והדרקונים יורקי האש שלה אין באמת קשר ממשי לטראמפ, אני לא אתפלא אם מלך הלילה יתגלה פתאום כרוסי שקט בגובה 1.70 שעונה לשם ולדימיר.
בדיוק בגלל זה אני מתלבטת, מצד אחד ממש בא לי לשנות ולחדש, ואין לי ספק שאדם אחד לא יכול לבצע את התפקיד החשוב ביותר במדינה שלנו במשך יותר מעשור מבלי שזה יעלה לו לראש או ישחוק את כושר השיפוט שלו בצורה מסוימת, ומצד שני, סוף סוף אחרי שנים בהם הוא התנגח עם ילדת הפרחים אובמה, ביבי הוא חלק בלתי נפרד מהמושב האחורי באוטובוס.
בגלל זה אני כבר לא יכולה לחכות ליום שאחרי הבחירות. זה בכלל לא משנה אם אתם מאנשי ה"אין כמו ביבי" או אנשי ה"רק לא ביבי" אני ממליצה לכולכם לחשוב טוב לפני שאתם הולכים להצביע בתחרות הפופולאריות באפריל, כי לא משנה באיזה צד של המפה אתם, קחו בחשבון ששניהם מתנהגים כרגע כמו בדייט עם בר רפאלי, מנסים להרשים ומבטיחים הבטחות שהם כנראה לא מתכוונים לקיים. וזהו הסיבה שאני כל כך מתלבטת, שניהם נראים לי כמו פרופילים שקריים בטינדר שבא לי להחליק שמאלה, וזה כבר לא מלחמה בין ימין לשמאל אלא בין הרצון לשמור על הקיים או להביא משהו חדש - ולצערנו אין לאף אחד מושג מה יהיה טוב יותר. אולי חוץ מפוטין. עזבו אותי, אני חוזרת לרוסיה. לפחות שם אני יודעת למי להצביע.