פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה
      אנג'לינה ג'ולי והילדים (GettyImages)צילום: GettyImages
      אנג'לינה ג'ולי והילדים (GettyImages)צילום: GettyImages

      חוק: אלא אם אימצת חמישייה אקזוטית, ילדייך לא ממש מעניינים

      למרות שבתור הורים הילד שלכם נראה לכם פלא מידי יום ביומו, דעו לכם שחבריכם הרווקים מגלגלים עיניים בכל פעם כשאתם מתחילים לדבר עליו, ולא נעים להם להגיד לכם את זה. אז בשם כל הרווקים והעריריים, אנא, חסכו מאיתנו את המשפטים הבאים

      הבנו, נולד לכם ילד חדש. עשיתם את המעשה הבלתי יאמן הזה של לשכב, ולהביא לעולם צאצא. עם כל הכבוד לנזר הבריאה החדש וזב החוטם, אנחנו, החברות הרווקות מתקשות לשמוע שוב ושוב את אותם משפטים מכם, ההורים הטריים. מתקשות זו מילה קצת בעייתית. יותר נכון לומר ששיעממתם לנו את הצורה, וצר לנו להגיד את זה אבל זה מחמיר מאד בפורים.

      חשוב שתבינו - אנחנו לא בפאזה הזאת כרגע, ואין לנו עניין בשגרת החלפות חיתולים וחיטוי בקבוקים. לא מעניין אותנו לראות איזה חמוד הוא בתחפושת שלו בפורים, ולא בא לנו לנהל את האינסטגרם שלו, למרות שאנחנו ,טובות בזה". אז אלא אם כן אתן אנג'לינה ג'ולי והילדים שלכם מפורסמים, מאומצים, ומגיעים ממדינות או נסיבות מעניינות - פליז, פליז פליז, תחסכו מאיתנו.

      את הפייסבוק ואת האינסטגרם שלנו כבר ראית?

      "זה שינה לנו את החיים מקצה לקצה"
      די, נו. מה חשבתם? שתביאו לעולם חיים חדשים, חסרי אונים, שתלויים לגמרי בחסדכם, ולא ישתנו לכם החיים? זה מפתיע? או שסתם אתם מרגישים צורך לשתף אותנו, כי בסתר לבכם אתם מתגעגעים לימים של קרחנות בבר עד המוות, או לפחות שנת צהריים בשבת, או שנת לילה בכל יום אחר? לא נעים להודות, אבל גם לפני ש"זה שינה לכם את החיים" הם (החיים שלכם) שעממו אותנו קצת, ולא, העיסוק החדש ממש לא עוזר.

      לא שזה לא הכי חמוד, כן? פשוט לא כל שעתיים, בפיד באינסטגרם

      "לא ישנתי כל הלילה"
      אם אתם לא הולכים לספר לנו עכשיו סיפור על לילה מטורף, שהתחיל בצ'ייסר שלא לגמרי ברור מה יש בו ונגמר בסקס קבוצתי עם עם כל משתתפי האח הגדול עונה 3, אנחנו לא בטוחים שאנחנו רוצים לשמוע. אה כמובן, לקטן שלכם צומחות שיניים. זה מרגש אותי בערך כמו הנבטה של עדשים. כן, זה קטע, מסתבר שתינוקות בוכים בלילה, ובכי זה דבר שמקשה על שינה. מה עוד חדש? תנו לי לנחש אמממ בעצם לא אכפת לי.

      "הוא כבר בן שבעה שבועות"
      אתם חושבים שזה חמוד שאתם מספרים לנו בן כמה הוא, ועוד בשבועות? כבר בהריון ספירת השבועות הזו התחילה לעצבן, ומסתבר שההריון הזה לא נגמר לעולם! תחשבו שוב. מה אני אגיד לכם, אם הוא בן שלושה שבועות או חמישה - אין הבדל גדול. הוא ישן, אוכל, מחרבן וחוזר חלילה, זה לא שפתאום הוא סיים סטאז' ברפואה. אגב, אם הוא בן 28 שבועות, אתם לגמרי יכולים להגיד ארבעה חודשים. ואם הוא בן 72 שבועות - אולי הוא כבר בשל לעזוב את הבית. תבדקו אותי, לא עשיתי את החשבון.

      "רוצה לעשות לו בייביסיטר?"
      ברצינות? רק אמרתי שהוא חמוד! מנימוס! לא, לא רוצה לעשות בייביסיטר. לא לו, ולא לאף אחד, תודה. אני לא זוכרת שהגעתי לראיון עבודה, ואת גיל 14 שלי עברתי מזמן (אני יודעת, לא רואים עלי). ברור לי שתינוקות זה לא דבר קל, ולפעמים כל עזרה או שמירה על התינוק, אפילו לכמה שעות, יכולה להיות מצילת חיים לכם, ההורים. ובשביל מה עברתם לגור ליד ההורים ברחובות? וגם אני בול קבעתי עיסוי שבדי עם חברה, ואחרי זה יש לי בראנץ' בבראסרי, אז אני מזה עסוקה, סוריייייי

      "רוצה לראות תמונה שלו?"
      איך אני אסביר את זה כדי שאתם, הורים טריים וחמודים שלי, תבינו? אף אחד לא באמת רוצה לראות את התמונות של התינוק שלם. טוב זה לא לגמרי נכון, אולי ההורים שלכם רוצים לראות. אבל כל עוד אני לא הסבתא של הקטן, תחסכו ממני. כי מה לעשות, במקרה הטוב התינוק שלכם נראה כמו עוד תינוק גנרי, ונשבעת שראיתי אחד או שניים בחיים שלי, ובמקרה הגרוע הוא יצא דומה לכם. כן, לפעמים האמת כואבת.

      "זה הדבר הכי טוב שקרה לנו"
      ספרו לי, הורים צעירים, ממתי קקי-גב זה דבר חיובי? ממתי לילות חסרי שינה, בכי קורע לב, דאגה אינסופית וחוסר בפנאי הוא דבר כל כך טוב? אגב, אימא שלי משכנעת אותי להביא ילד, והיא מתקשה למצוא טיעונים משכנעים, כי היא עברה את זה בעצמה, והיא כנראה זוכרת. אולי כשהם גדלים זה הופך להיות דבר טוב (גם לא תמיד), אבל אם אתם אלה שעשיתם את ההחלטה הזאת, אל תנסו להפיל אותנו, הרווקים, בפח. אה, וגם - אם זה הדבר הכי טוב שקרה לכם, למה חצי מהזמן אתם רק מתבכיינים?

      "אין, הוא גאון"
      לא… הוא די נורמלי. אין בו כלום חריג, הוא בדיוק מתאים לעשירון שלו, או איך שקוראים לזה. כן, באורח פלא הוא יודע להחזיק משהו להכניס אותו לפה, מחונן. הוא יודע לזהות אנשים שהוא מכיר, איינשטיין, אין ספק. אבל לא, נשמות שלי - הוא מתמתח כמו כל תינוק אחר, הוא לא יצא גאון, מבריק או חד באופן יוצא דופן, וגם אם כן - אנחנו בטח לא יכולים לדעת בשלב הזה. אלא אם התינוק שלכם יודע לפתור משוואת שני נעלמים בגיל שלושה חודשים - תחסכו מאיתנו את הפרגון המוגזם, ותשמרו אותו לרגע בו הוא יחזור עם הציור הממוצע שלו מהגן. הוא כנראה יצטרך את זה.