פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה
      אלון ודקלה (צילום מסך , מתוך חתונה ממבט ראשון, ערוץ 12)צילום: צילום מסך, מתוך חתונה ממבט ראשון, ערוץ 12
      אלון ודקלה (צילום מסך , מתוך חתונה ממבט ראשון, ערוץ 12)צילום: צילום מסך, מתוך חתונה ממבט ראשון, ערוץ 12

      המומחים שוב טעו: המדע לא צפה את הכימיה של הזוג ה"בעייתי"

      הכימיה המינית בין אלון ודקלה היתה כל כך מחשמלת שאילולא מאה האורחים המצפים לא היה הזוג החדש של 'חתונה ממבט ראשון' מגיע לרחבה בכלל - איך זה שהמומחים שוב טעו, וכמה באמת רלוונטית רשימת הדרישות שלנו במאני-טיים?

      לנסות להתאים בני זוג זה לזו בעזרת בדיקות ופרמטרים זה פשוט בערך כמו לנסות להבין את משמעות החיים (שהיא כמובן 42, אנחנו כבר יודעים את זה). אבל בכל זאת, בתור צופים אנחנו תמיד קצת מצפים שמשהו מכל זה יעבוד, או לפחות שהכישלונות לא יהיו כה טראגיים כמו במקרה של שירי ולירן (שכרגע צצו שמועות שהם עדיין ביחד, אבל ממש קשה להאמין) או כמו אצל אפרת ושחר, שנפרדו בפרק האחרון.

      את הפייסבוק ואת האינסטגרם שלנו כבר ראית?

      אבל כנראה שזה יותר מסובך, כי עובדה שמהעונה הראשונה אף מערכת יחסים לא החזיקה מעמד, ובעונה הזאת, כמעט כל מי שהמומחים חושבים שמתאימים לא סובלים אחד את השני (פער קצת גדול), או שכימיה מינית משוגעת מתגלה בין שני אנשים שהמומחים קראו להם "הימור". אלון ודקלה, כזכור, הוגדרו כלא מתאימים על ידי הצוות. כשהפסיכולוג הציע את החיבור, שתי המומחיות האחרות מיד פלטו "בעייתי". מסתבר שבשלב רחרוח החולצות הוחלט שאין מספיק משיכה, ושהפרמטרים של המראה החיצוני לא הסתנכרנו כי בפנטזיות של שניהם, בני הזוג הנחשקים שלהם בלונדינים עם עיניים כחולות.

      אלון ודקלה (צילום מסך , מתוך חתונה ממבט ראשון, ערוץ 12)
      לא נראה שהבלונד היה חסר למישהו מהם (צילום מסך)

      הפחד העיקרי שלהם היה שאלון יתאכזב מהמראה החיצוני של דקלה, כי הבינו ממנו שהוא אוהב נשים אירופאיות - לבנות, בלונדיניות ועם עיניים כחולות, כי בכמה השנים שהוא חי בחו"ל הוא יצא בעיקר עם כאלה. זאת, למשל, טעות ניתוח מפתיעה.

      די ברור שגבר ישראלי (במיוחד אם הוא פלייר, ואלון הוא פלייר, שלא תטעו) שמנהל זוגיות בחו"ל עם מישהי שהשפה הראשונה שלה היא לא עברית, היא לא יהודיה, ואולי גם גרה רחוק - לא סובל מאהבה לבלונד אלא ממשהו אחר לגמרי - הרי יותר קל לערבב מישהי שמגיעה ממנטליות שונה משלך, יותר קל לשמור על הספייס הפרטי שלך כשלא דוברים את אותה השפה, ויותר קל להיפרד ממישהי שגרה במדינה אחרת, במיוחד אם ממילא התכוונת לחזור לארץ מתישהו. אם הייתי חלק מצוות מהמומחים מה שהיה מדאיג אותי אצל אלון זה שהוא מפגין סימפטומים של גבר עם בעיית מחויבות שלא בשל לזוגית, ולמעשה עדיין נמצא בשלהי תקופת ה"אני רוצה ליהנות כמה שיותר" שלו. וזה לא שיפוט, אגב - רק אבחנה.

      גם הרשימה של דקלה לא ממש תיארה אותו, ולמרות שמדד המשיכה שהפגינו אחד כלפי בגדיו המיוזעים של האחר לא היה גבוה במיוחד, הוחלט לשדך בינהם, כנראה כדי לתבל את התוכנית בזוג "מפתיע". הרשימות לא תאמו, הבדיקות לא העידו על התאמה, ובכל זאת, בום.

      את התגובה של דקלה ואלון אחד לשני אי אפשר לביים. הם מיד הבינו שהם רוצים, הרגישו בנוח לגעת אחד בשני, ואפילו בחלק המביך של תמונות החתונה רואים את הנינוחות והאינטימיות שמיד התפתחה ביניהם - אפילו הצלמת חייכה מאוזן לאוזן כשצילמה אותם, ואף אחד, כולל ההורים של שניהם וכל החברים, לא יכול היה להכחיש את הכימיה המחשמלת והחיבור המיידי.

      מבלי להתעסק יותר מדי בסיכוייו של הזוג החדש להחזיק מעמד (כי אם כימיה מינית מידית הייתה ערובה למערכת יחסים ארוכה ומוצלחת אני כבר מזמן הייתי נשואה פעם רביעית), הפגישה הראשונה של דקלה ואלון הזכירה לי משהו שתמיד ידעתי: אפשר לוותר על כל ההכנות - לא צריך לדעת עליו שום דבר לפני הפגישה, כי לא משנה מה חשבתם לפני, לוקח בדיוק שלושים שניות פנים אל פנים כדי לדעת אם רוצים מישהו, או ממש לא. ואין כאן אמצע.

      למה להתכונן אם חצי דקה יכולה לטרוף את כל הקלפים?

      אלון ודקלה (צילום מסך , מתוך חתונה ממבט ראשון, ערוץ 12)
      מיד הרגישו בנוח לגעת אחד בשני (צילום מסך)

      לא מעניין מה הוא עושה בחיים, לא צריך לברר מי החברים שלו, איפה הוא עשה צבא, לא צריך לדבר בטלפון - אפילו עדיף שלא, כי זה סתם בילד-אפ שיכול לבאס, ואני אגיד לכם יותר מזה - אפילו על תמונה אפשר לוותר. כל כך הרבה פעמים כבר שמעתי אנשים מתלוננים ש"הוא/היא לא נראה/ית כמו בתמונה" שמפליא אותי שאנשים עדיין טורחים להסתכל. אשכרה כבר עדיף בליינד דייט, לפחות ככה נשמר אלמנט ההפתעה.

      סיפור אמיתי: לפני שנתיים מישהו התחיל איתי בפייסבוק והסכמתי לפגוש אותו, לא לפני שעשיתי תחקיר מעמיק ביותר על הפרופיל שלו. בדקתי מי החברים, ראיתי עשרות תמונות בפוזות שונות, אפילו מצאתי תמונה שלו עם כמה סינים, ושמחתי שהוא לא מטר שישים - אספתי כמה שיותר פרטים כדי לדעת עם מי אני נפגשת, והרגשתי די בטוחה שעשיתי עבודה טובה. ואז ישבתי בבית קפה וראיתי אותו מגיע. מעבר לזה שהסינים שבתמונה כנראה היו גבוהים מהממוצע, לאיש הייתה רגל אחת קצרה והוא גרר את השנייה, עובדה שמן הסתם הוא לא הדגיש בתמונות.

      רגל העץ של הדייט שלי היא כמובן רק דוגמה - הפואנטה היא שגם אם תקבלו את כל המידע האפשרי, זה לא יעזור, ופשוט חבל על הזמן והמאמץ. איפה שאהבה וכימיה זוגית מתחילות, ההיגיון חייב להיגמר, כי אין, פשוט אין דרך לדעת מראש, לא לפי לפי פרטים, רשימות, או צוות מומחים. לא משנה כמה הכנות עשינו ומה נראה לנו נכון, ולא משנה כמה טוב אנחנו חושבים שאנחנו מכירים את עצמינו, 30 השניות הראשונות תמיד יקבעו מיידית אם אנחנו רוצים לעשות סקס עם האדם הזה או לבעוט אותו מכל המדרגות.

      תקנו אותי אם אני טועה, אבל התחושה הזאת אף פעם לא מלווה במשפטים כמו: "הבטחתי לעצמי לשמור על פתיחות", "אני צריכה לעבור תהליך" או "אני רוצה ללמוד לאהוב אותו". כן, או לא. 30 שניות. או במילים המדומיינות של הזוג המאושר: "תסיימו כבר לצלם אותנו פותחים מעטפות עם כרטיסי טיסה ותעופו לנו מהעיניים כי אנחנו ממש רוצים להזדיין. תודה"

      אלון ודקלה (צילום מסך , מתוך חתונה ממבט ראשון, ערוץ 12)
      סליחה, אבל ביוש. יש לנו דברים יותר טובים לעשות (צילום מסך)