עם כל הכבוד לשאר המתמודדים, בואו נודה רגע באמת הכי ברורה של עונת הישרדות הזו - נעמה קסרי היא היחידה ששיחקה את המשחק. צירוף המילים "זה משחק" שומש לעייפה על ידי כולם, וכמוהו גם המשפט "זה משחק חברתי", אבל רצוי ליישר קו כדי להמשיך להתדיין - שניהם נכונים, אגב. זה באמת משחק, אבל בדיוק כמו כדורסל או מונופול, או כל משחק אחר - יש לו חוקים, יש לו מגבלות, וצריך לשחק אותו היטב כדי לנצח בו, ולהתנגד ולכעוס על החוקים, ובכן, זה סתם מטופש.
הישארו מעודכנים! כנסו לפייסבוק ולאינסטגרם שלנו
ובכל זאת, זה מה שרוב המתחרים עושים. מנסים בכוח להיות "בסדר", לא לעשות מהלכים, כי משום מה זו הפכה להיות מילה גסה. אין טעם. בדיוק כמו שמי שנכנס לבית האח יכול להגיד לעצמו עד מחר שהוא לא יריב מול המצלמות. חבל על הזמן - זה המשחק, אלה החוקים - בבית האח הגדול מאבדים את זה, ובהישרדות בסוף כולם עושים מהלכים. לא כי זה טוב או רע, אלא כי ככה שורדים. ואחרי שאמרנו את זה, בוא נדבר רגע על הביטוי "משחק חברתי".
כי היא אומנית מניפולציות
אנשים חושבים ש"חברתי" זה אומר שהישרדות היא מעין תחרות פופולאריות של כיתה ג'. לא. המושג "חברתי מתייחס ליכולות חברתיות, ולא בהכרח מעלה על נס את טובי הלב, להיפך - טוב לב במקום הלא נכון ובזמן הלא נכון יכול להביא לתוצאות קטלניות. משחק חברתי אומר בסך הכל שהאדם שמשחק אותו צריך, בנוסף ליכולות פיזיות, גם יכולות חברתיות.
יכולות חברתיות לא אומר להיות בסדר עם כולם כל הזמן. ובטח לא אומר שאסור לשקר, לעשות מניפולציות או להסתיר דברים מסוימים מאנשים מסוימים בזמן נתון. כל אחד יכול לשקר ולהסתיר, אבל החוכמה היא לעשות את זה היטב, בלי להתגלות ברגע האמת, ובלי לגרום לכולם לשנוא אותך עד כדי כך שירצו, פה אחד, להדיח אותך. יכולות חברתיות אומר שדווקא כן צריך לעשות את כל זה, פשוט לדעת לעשות את זה בכשרון, כדי להגיע למטרה הסופית של המשחק, שהיא לא להיות מודח.
לנעמה מגיע לקחת את המליון השני בהישרדות, כי היא יודעת להביא כמעט כל סיטואציה לתוצאה שתועיל לה. אני לחלוטין לא מסכימה עם הדעה שאומרת שנעמה היא רעה וקרה, נהפוך הוא - היא יודעת לשקר, להיות מניפולטיבית ולהפעיל שכל ישר מבלי להיות רעה וקרה. וזו, רבותי, אומנות.
כי היא אישה חזקה בדיוק כמו שאישה חזקה צריכה להיות
מאד קשה להיות אישה חזקה בעולם שלנו, שביננו, הוא עדיין מאד עולם של גברים. כוח הוא מושג שמיוחס לגברים, ולכן נשים חזקות הרבה פעמים נופלות להפגנות כוח גבריות, והן חוטפות ביקורת התנהגותית במקום שבו לגבר היו טופחים על השכם. כוח נשי הוא לגמרי שונה מכוח גברי. הוא הרבה פחות אגרסיבי והרבה יותר מתוחכם - פחות גלוי, יותר מורכב. בפאוור-פליי נשי אמיתי וטוב, מגולמים אלמנטים רבים שמשתלבים יחדיו, והוא בדרך כלל בנוי על הפעלה של גורמים חיצוניים ושזירתם יחדיו, כדי להביא אותם למקום המדוייק שמתאים לה, ורצוי בלי יותר מדי עימותים וצרימות, ועם כמה שפחות צעקות ושרירים. עכשיו תחשבו מה זה להיות חזקה על אי בפיליפינים, במשחק שבנוי על סוג הכוח הגברי ועל המון אתגרים פיזיים, ועדיין למלוך. זה פאקינג מרשים.
נעמה קסרי היא אישה חזקה בדיוק כפי שאישה חזקה צריכה להיות. בעדינות ובחן אנחנו רואים אותה מנווטת כל סיטואציה שמסוכנת לה, בלי לריב עם אף אחד, בלי לגלות את הקלפים שלה ובלי להתלכלך - ואני כופרת בטענה שנעמה משחקת מלוכלך (שאין דבר כזה, אבל בסדר) - ההיפך הוא הנכון. למשל, כשמני שאל אותה מה התוכניות שלה לגמר היא אמרה לו בכנות מלאה שהיא עוד לא החליטה את מי מבין שניהם היא רוצה להדיח. ישירות, בפנים, ובלי דרמה. היא עשתה את זה עוד אינספור פעמים בתוכנית, ומלבד פעם אחת שבה מנעה את שיחת הטלפון מאירה, היא לא נפלה פעם אחת, שאגב, בזה היא הודתה בעצמה, אמרה בריש גלי שזו לא היתה שעתה היפה ביותר והתנצלה בפומבי אחרי שידור הפרק.
כי היא ווינרית שהאגו לא מנהל אותה
אין, אין יותר בשליטה ממנה. עזבו את הבוטוקס, את הציפורניים ואת האיפור הקבוע, שגם הם חלק מזה שהיא בשליטה ברמה הכי גבוהה, אני מתכוונת לזה שאין לה פליטות, אין לה התפרצויות, ואין לה כמעט נקודות עיוורון כמו לשאר האנשים על האי, שהולכים שבי אחרי הרגש, ולא תמיד בצורה שמועילה להם. הכי מרגיע לדעת שכשנעמה מבטיחה לי משהו (לי, באופן אישי, ברור) היא מקיימת, בניגוד לשאר הליצנים בתוכנית הזאת שמשום מה שוכחים שאין להם באמת שליטה על התוצאות של המשימות. יש מצב שהם גם שוכחים שזה מצולם ומשודר (אולי מרוב רעב) והם מביכים את עצמם בכל מיני הכרזות קיצוניות שאחריהן הם נאלצים לאכול את הבנדנה.
נעמה מעולם לא השתחצנה או אמרה דברים כמו: "אני לא יורדת מהעמוד הזה בחיים" בביטחון מלא. זה קלאסי מני, כמובן, שנייה לפני שהוא החליק מהעמוד במשימה הלפני אחרונה. נעמה, באותו זמן, חרקה שיניים על העמוד שלה, סתמה את הפה, ולא הצהירה שום הצהרות, גם לא במסגרת טראש-טוק ספורטיבי. ההכרזות הכי גרניוזיות שלה נאמרות למצלמה, וגם אז היא נזהרת לא להיות יומרנית - "אני חייבת לקחת את המשימה הזאת". "אסור ששרשרת החסינות הזאת תגיע לידיים של אירה", "אני אעשה הכל כדי שצמיד הווטו לא יהיה על שקד". וכשהיא כבר אומרת משהו, היא מתכוונת אליו, והצופה יודע שהיא תתאבד על מה שזה לא יהיה, ותביא תוצאות, או במקרה הכי גרוע, תפסיד ותפעיל את תוכנית מגירה ב', כי יש לה תמיד אחת כזו. היא לא מאיימת, לא יורדת לפסים אישיים - ואם כן, היא לא כועסת, אלא מגישה נקמה קרה, כשאתה כבר לא מצפה לזה. כולנו זוכרים את דרור רפאל שהיא הדיחה אותו למרות שאפילו לא היתה בקבוצה שלו (גאוני) שבועות אחרי שהדיח אותה, בדיוק כמו שאמרה שתעשה. היא לא מאיימת - היא מקיימת, כי האגו שלה לא מנהל אותה, אלא היא מנהלת אותו - וזה ההבדל הכי חשוב בין ווינר ללוזר.