פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה
      ג'ניפר אניסטון, קורטני קוקס, ליסה קודרו (GettyImages) צילום: GettyImages
      ג'ניפר אניסטון, קורטני קוקס, ליסה קודרו (GettyImages) צילום: GettyImages

      לא תיראי כמו בובה מתנפחת: נמצאה המזריקה הכי טובה בארץ

      עולם ההזרקות גדול וסבוך הוא - עשרות סוגי חומרים, מאות רופאים, סוגי מזריקים וטכניקות חדשות שנוחתות עלינו אחת לשבוע. מתוך כל אלה קשה למצוא מישהי שבאמת יודעת את העבודה. מזל שפגשנו את פזית בראל

      הזרקות של חומצה היאלרונית ובוטוקס, חוטים למתיחות פנים מיידיות, וטיפולי מיצוק הפכו להיות שכיחים כמו מזגן מטפטף בפלורנטין, ולכן, כשהגעתי לפזית בראל הייתי משועממת מראש. אחרי כל הפעמים בהן הקשבתי להרצאות על טכניקות חדשניות, אחרי כל הפעמים בהן שמעתי על החומר החדש שיעשה אותך בת 13, לא באמת חשבתי שמישהו יכול לחדש לי.

      את הפייסבוק ואת האינסטגרם שלנו כבר ראית?

      במסגרת הסיקורים שאני עושה יצא לי להזריק כמה וכמה פעמים חומרים שונים במקומות שונים. ניסיתי עצמות לחיים ולא כל כך אהבתי כי זה שינה לי את הפנים יותר מדי, ניסיתי למלא את השפה העליונה, מה שגם לא אהבתי (במיוחד מאחר ואני לא ברווז ולא אמור להיות לי מקור), וגם בוטוקס, שעושה עבודה מעולה, אבל כידוע, מנטרל הבעות. הטיפול היחיד שממש אהבתי ונשארתי איתו הוא חומצה היאלרונית מתחת לעיניים, פעולה פשוטה שמטשטשת מיידית את הצל הכהה שהופך כל אחת לעייפה, ואני מקפידה לחדש אותה כל שנה וחצי.

      נראה לי שהניסיון הזה מאפשר לי לקבוע שהבנתי את הקטע.

      זה עובד. בוטוקס משתק את השרירים ומחליק קמטי הבעה, חומצה היאלרונית ממלאת איזורים ריקים, והכל עובד יופי למי שיש לו כמה אלפי שקלים להשקיע בתחזוקה שוטפת.

      מתיחת צוואר, לפני ואחרי (מתוך עמוד האינסטגרם של פזית בראל)

      אבל יש בעיה - כולם מזריקים לאותם המקומות, ולכן אחרי כמה טיפולים, כולן פתאום הופכות להיות דומות זו לזו, כמו בובות ראווה מלחיצות כאלה שלא היית רוצה לפגוש בסמטה חשוכה.

      למה?

      כי כשממלאים שקעי עיניים ועצמות הלחיים, הלחי גובהת מעט בעוד העפעף התחתון מתקצר, והכל הופך צפוף יותר, מה שגורם לקמטים בצידי ומתחת לעיניים להחמיר, כי הלחיים החדשות דוחקות את העור שמתחת לעיניים כלפי מעלה. ואז את עושה בוטוקס כדי שזה לא יקרה, והשילוש הזה יוצר חיוך מסיכתי וקצת מעוות, בלי תזוזה באיזור העיניים, שבנוסף לכל הצרות גם נראות פחות פקוחות. תוסיפו לזה גם ציצים מסיליקון, ותקבלו בימבו אמריקאית קלאסית מאל-איי, רק עם יותר פיגמנטציה.

      למה לעזאזל רופאים לא יודעים להזריק לנשים לפי מבנה הפנים שלהן? ככה, כי ראייה אסתטית זה כשרון שנולדים איתו - יש אנשים שיש להם את זה, ויש כאלה שאין להם אין זה. לרוב האנשים בתעשיית ההזרקות, אין.

      מאפרת, למשל, יכולה ציירת מאד מוכשרת, עם יד יציבה, עם ידע בערבוב צבעים, שכל לוק שלה יוצא מדוייק ונקי, ומצד שני, אם היא לא יודעת להתאים את הלוק לפנים שמולה, אז היא יכולה להיות מושלמת טכנית עד מחר, אבל התוצאה הסופית כנראה תהיה מכוערת ומסיכתית. בדיוק באותה מידה גם הזרקות חייבות להיות מותאמות למבנה הפנים של האישה - הכמויות צריכות להיות תואמות, המיקומים צריכים להיות מדוייקים, ולמי שמזריק צריך להיות חוש מיוחד שמאפשר לו להזריק מבלי לשנות את מבנה הפנים של האישה שלפניו.

      זו הסיבה שאם תסתכלו סביבכם, תראו שנשים שאתם מכירים החל מגיל 40 ומעלה מתחילות לדמות זו לזו עם השנים, ורואים את זה גם אצל הכוכבות. שיטת ההזרקה הזהה מתחילה לגבות קורבנותיה, וכולן נראות כמו שיבוטים גרועים אחת של השנייה:

      ניקול קידמן, קורטני קוקס, ניקול קידמן (GettyImages)
      רנה זלווגר, ניקול קידמן, והגרועה ביותר - קורטני קוקס (צילום: GettyImages)

      הייתי צריכה להסביר את כל זה כדי להגיע לפואנטה, והפואנטה היא שפזית בראל עושה את זה בצורה שונה.

      אולי זה קשור לעובדה שהיא אינה רופאה. היא לא זו שמזריקה - היא מחזיקה בקליניקה שלה רופאים שעושים את העבודה הפיזית של ההזרקה, אבל אף אחד מהם לא מזריק מיליליטר ללא הדרכתה, מה שהופך אותה לאישה הכי חריגה שאי פעם פגשתי בתעשיית ההזרקות.


      "את לא צריכה שקעי עיניים" אמרה לי בעודה מרימה לי לחי ומקפלת לי אוזן, וגורמת לי להרגיש כאילו אני בשילוב של מסאז' לימפטי ושיעור זומבה. "את צריכה למלא את שני השקעים שיש לך בסנטר"

      "מה סנטר?" אמרתי בפליאה "מה הבעיה עם הסנטר שלי??"

      הסתכלתי עליה כאילו היא משוגעת. נכון, יש לי שני שקעים בצידי הסנטר - זה המבנה שאיתו נולדתי, ולרגע לא חשבתי שלמלא אותם יעזור במשהו. אבל פזית התעקשה שזה מה שגורם לי להיראות עייפה, ולא שום דבר אחר, וואמרה לי לעזוב את העיניים, כי קצת קמטים זה יותר יפה מחוסר הבעה - גישה בריאה שלא יצא לי עדיין לפגוש בתחום. בדרך כלל תוקעים בך מזרק בוטוקס עוד לפני שנכנסת בדלת.

      היססתי, אני אגיד לכם את האמת. גם אבחנת הסנטר היתה לי משונה, וגם העובדה שהיא הצביעה על פגם שבכלל לא ידעתי שיש לי גרמה לי להתעצבן קצת. אבל משהו בביטחון שבו היא אמרה את הדברים גרם לי להחליט לזרום איתה. הרי מה הכי גרוע שיכול לקרות? הרי החומר נספג בסוף ונעלם, ואם התוצאה תהיה ממש מזעזעת, תמיד אפשר להמיס.

      "וגם הייתי ממלאת לך קצת את השפתיים" היא הוסיפה כשהושיבה אותי בכסא האימה. "יהיה לך יפה"
      "בשום אופן לא, עניתי, מבוהלת והסברתי לה שעשיתי את זה פעם וזה לא יפה לי, וגם - זה פאקינג כואב. בפעם ההיא שבה הפכתי לדונלד-דאק הרופא הזריק בשפה העליונה כדי לאזן אותה עם התחתונה מבחינת עובי, וזה היה כל כך מכוער ולא טבעי, ולא פלא - השפה העליונה אמורה להיות דקה יותר מהתחתונה, ואם מזריקים למעלה, צריך לאזן ולהזריק גם למטה. המסתי את החומר כי לא יכולתי לשאת את זה ונשבעתי שלא עוד.

      "אני לא עושה שפתיים כמו שכולם עושים". היא ענתה. "אבל כן, זה קצת כואב"
      ושוב, להפתעתי, הסכמתי.

      פזית אומרת, הרופאה מזריקה - המאסטר בעבודה (מתוך עמוד האינסטגרם של פזית בראל)

      קצת כואב זה אנדרסטייטמנט. זה כואב מאד. נשבעת באמא שלי, היא דקרה אותי עשרות פעמים בשפתיים למעלה, למטה, בצדדים, בכל פעם מחדירה כמות מזערית של חומר, מאזנת בין הצדדים בצורה מושלמת כדי שהשפתיים יהיו מלאות יותר אבל ישמרו על הצורה המקורית שלהן.

      בראל עובדת בצורה שמעולם לא ראיתי בעבר. סשן הזרקות שלה נמשך פי עשר יותר מאשר אצל כל רופא אחר, שמזריק במקומות הרגילים ובועט אותך החוצה. היא מסתכלת עלייך באמת - מתרחקת, מתקרבת, מחליפה צדדים עם הרופאה המזריקה, ואומרת לה בדיוק כמה ואיפה להזריק בכל צעד ושעל, ותנו לי להגיד לכם, שהחומר עצמו הופך להיות הרבה פחות רלוונטי כשהמזריק יודע מה הוא עושה.


      מאז פגישתנו הראשונה הייתי בקליניקה של פזית שלוש פעמים לביקורות. האישה כל כך פרפקציוניסטית שהיא הכריחה אותי לבוא שוב ושוב עד שזה יהיה מושלם בעיניה. בגדול, אין הרבה הבדל בין הקליניקה שלה לאחרות שהכרתי (חוץ מהעוגיות, העוגיות ממש טעימות) - החומרים של בראל הם אותם חומרים שתמצאו בכל קליניקה פלסטית והמזרקים הם אותם מזרקים.

      את ההבדל תראו בעיקר בלקוחות - אני רואה אותן יוצאות ונכנסות, וגבירותי - אני מצליחה להבדיל ביניהן!

      טיפולים של שקעי עיניים - לפני ואחרי (מתוך עמוד האינסטגרם של פזית בראל)

      יש לה, לפזית, את הכשרון יקר הערך שמאפשר לה להסתכל על פנים של מישהי ולראות מה ישפר אותה, אבל לעשות זאת מבלי לשנות את המבנה הבסיסי שלה, ולהפוך אותה ליצור מעוות שלא דומה לעצמו. הברקת מילוי השקעים בצידי הסנטר הייתה גאונית, מסתבר, והשפתיים יצאו מהממות. רק מי שמכיר אותי רואה שהן מלאות יותר, אבל מי שלא, בחיים לא ינחש שעשיתי משהו, כי זה נראה כל כך טבעי. כלומר, שכשאני מחייכת אני נראית כמו בן אדם נורמלי, בלי חתיכת הבשר הזאת שיורדת על השיניים העליונות של כל מי שעשתה שפתיים - שזה בדיוק מה שקורה כששמים שם יותר מדי חומר ולא מאזנים על ידי מילוי בצדדים ובשפה התחתונה. עניין הסנטר יצא מדהים, ולא הייתה מופתעת ממני, וגם השפתיים - ואני לא סופרת את כל הבחורות שכבר לקחו את הטלפון שלה כי אמרו שזו העבודה הכי מושלמת שראו בחיים.

      ומה שאני הכי אוהבת בעבודה של פזית הוא שעד שאני לא אמרתי אף אחד לא באמת שם לב שעשיתי משהו - אפילו אנשים שמכירים אותי ורואים אותי יום יום לא שמו לב. כי העבודה היתה כל כך עדינה ואינטיליגנטית. המחמאות שקיבלתי היו רבות, אבל כולן היו כלליות - "את נראית מעולה היום", "איזה מייק אפ שמת?", "שינית משהו בשיער?" אלה המחמאות הכי כיפיות, וגם - בדיוק המחמאות שמוכיחות שעשו עלייך עבודה ממש ממש טובה.

      פזית בראל (יח"צ , פזית בראל)
      יש לה את זה - פזית בראל (צילום: באדיבות המצולמים)