מאובחנת, מאוזנת, או סתם בלתי: זה מה שרעיל בקשר שלך

בסרטון: זו הסיבה שלא כדאי לך לקרוא לה משוגעת

קשה שלא להעריך את קים וקניה קרדישאן-ווסט על הניסיונות לשקם את מערכת היחסים שלהם. קנייה ווסט מתמודד כבר שנים עם בעיות בתחום הנפשי, אבל לאחרונה זה הפך ציבורי וקיצוני מתמיד. בקצרה - שצף של ציוצים בטוויטר, בהם הוא משחיר את אשתו, ביניהם ציוץ המאשים אותה שניסתה לאשפז אותו בניגוד לרצונו. הוא טען שכמעט הרג את ביתו, האשים את קים בבגידה ואף ניסה להתגרש ממנה. עם כל המטען הזה, השניים ארזו את הילדים והמטען הנפשי החורג של קנייה, ויצאו לחופשה במיאמי, למרות שאפשר להתווכח על כמה חופשה עם ילדים באמת נחשבת לחופשה. בכל מקרה, זה כנראה ניסיון (אולי האחרון) להציל את חיי הנישואין שלהם, על אף ההפרעה הדו קוטבית של קנייה.

לילך קורן, פסיכולוגית קלינית, מסבירה "כמו שכל דבר בחיים יכול להביא למשבר לנפשי, פיטורין, אובדן, קורונה, כך גם הקשר הזוגי. יש מקרים בהם כדאי ואפילו רצוי להפסיק את הקשר, וזה תלוי מקרה. יש מקרים שברור שהזוגיות רעילה ולא טובה ואפילו אלימה, ואז כמובן שצריך להפסיק אותה אבל יש הרבה מקרים שזה הרבה יותר מורכב מזה, וצריך לעצור רגע ולהבין."

את הפייסבוק ואת האינסטגרם שלנו כבר ראית?

תראו, זוגיות רעילה היא דבר שיכול לשגע פילים. זה כנראה לא המקרה של הזוג ווסט, אבל אם אתן נמצאות בזוגיות שעושה לכן רע, מכל סיבה, אין ספק שזה ישפיע על המצב הנפשי שלכן, לרעה כמובן. העניין הוא, שזה נהיה כבר כמו כדור שלג, כי המצב הנפשי המעורער שלכן יכול להשפיע על מערכת היחסים, הבעייתית ממילא, ולהרוס אותה עוד יותר. אבל מה אם אנחנו אחראיות לרעילות של היחסים ובעצם אלה שמביאות על עצמנו את הצרות האלה? כלומר, מה אם אנחנו נכנסנו למערכת היחסים הזאת, איך לומר... לא מאוזנות?

אם זה עדיין לא היה מספיק ברור, בואו נשים את הדברים על השולחן - אין כאן שום כוונה לצחוק על מחלות נפש. להיפך, ככל שהמודעות תעלה - ככה יבינו שזה דבר שניתן וכדאי להתמודד איתו. זה לא ימי הביניים, סיימנו להגלות אנשים עם בעיות נפשיות או לשרוף מכשפות על המוקד. כן חשוב לדעת איך להתמודד עם זה, והכי טוב - טיפול נפשי. נכון, בעיות נפשיות מגיעות על ספקטרום רחב, ולא כל בעיה מאופיינת בסימנים מובהקים של התמוטטויות. אבל כשיש ספק - אין ספק, לכו להיבדק, ויפה שעה אחת קודם.

כשאנחנו מתגייסות לעזור לעצמנו, ובן או בת הזוג שלנו הם מראש אנשים טובים ומכילים שבחרנו לבלות איתנו את חיינו, הם יגרמו לתהליך להיות הרבה יותר קל. אין דבר קשה יותר מלהתמודד עם משבר לבד, ולכן, אם אתן נמצאות בזוגיות בריאה, כדאי לטפל בעצמכן כדי שהקשר לא ייהרס, אלא אפילו יעזור לכן עם ההתמודדות. קורן מוסיפה כי זוגיות יכולה להוות טריגר למצבים נפשיים בעייתיים. כשנכנסים לזוגיות, יכול להיות שבן הזוג ייגע לנו בנקודות הכי רגישות, או ישחזר סיטואציות לא נעימות מהעבר, ואז, בעיקר אם יש לנו קשיים נפשיים, התגובה יכולה להיות עוצמתית ולא לאפשר תיקון. זו הסיבה שלפעמים צריך נקודת מבט חיצונית של מישהו שיכול לעזור לפענח מה קרה שם - בריב או במחשבות הקשות שיש לי כלפי בן הזוג. לכן, קורן ממליצה לאנשים שיודעים שזוגיות זה משהו שמאתגר אותם, לא להישאר לבד, אלא לשתף. לפעמים אפילו שיחות עם חברה טובה זה מספיק, לא תמיד, אבל זה בהחלט נותן פרופורציות.

"לגבי אנשים שסובלים מקשיים חמורים ומאובחנים, כמו הפרעה דו-קוטבית, הפרעות אישיות או אנשים שנמצאים על הספקטרום הפסיכוטי", מוסיפה לילך, "כדאי שגם לבן או בת הזוג תהיה תמיכה מקצועית. יש גם ארגונים התנדבותיים המסייעים לבני זוג לאנשים עם קשיים נפשיים משמעותיים, כי הרבה פעמים ההתנהגות שלהם מבלבלת ולא צפויה, ואם יש איש מקצוע שמבין את ההפרעה והשורשים של ההתנהגות, הוא יכול לתווך את זה לבן או בת הזוג, או למשפחה (ילדים למשל) ולחשוב יחד על דרכי התמודדות יותר מתאימים ונכונים".

כאן לא מדובר על אחת שמטופלת, או שאפילו ניסתה לבדוק אם באמת יש בעיה. מדובר על מישהי שלפעמים קצת מרגיש כאילו היא נכנסה לקשר הזה על מנת לחרב אותו. יכול להיות שזו לא באמת הייתה הכוונה שלה, אבל היא בהחלט עושה את זה, ואפילו בנחישות. נו, בלתי. היא למשל תעשה סצנת קנאה על כלום ועל שום דבר. אם לבחור היו ידידות, הן כבר מזמן מחוץ לתמונה, גם אם מעולם לא היה ביניהם שום דבר. היא לא תיתן לבחור שלה להתאמן אצל בחורה, לשבת על הבר כשיש ברמנית או אפילו להיות קרוב מדי לקולגה אישה בעבודה, ולא משנה אם הבחור פלרטטן או היצור הכי ביישן עלי אדמות.

עוד מאפיין של הבחורה הבלתי הוא שהיא בוחנת את מערכת היחסים שלה, ומעמידה את הבחור במבחנים בלתי אפשריים. היא מסוגלת לעשות סצנה על כלום, תגרום לו לבחור בינה למשפחה, למרות שאין לו שום כוונה לשים אותם לפניה, לפחות לא בכל מצב או מחיר. הקיצוניות שביניהן יכולות אפילו להמציא שקרים כדי לנסות להערים על הבחור, או אפילו לשלוח חברה לפתות אותו. נכון יש בנות שחיות בסרט? אז הבלתי חיות בטלנובלה, ואחת ממש גרועה.

אבל זה לא חייב להיות כל כך קיצוני. זה יכול להיות גם סתם חשדות תמידיים שלא מבוססים על כלום. בין אם נכוותה מבגידה בעבר ובין אם היא סתם טיפוס כזה, הבלתי יכולה לחשוד שהבחור משקר לה, בוגד בה, ונהנה בלעדיה, רחמנא ליצלן. זו סיטואציה נפיצה שיכולה לגרום לה לחטט לו בפלאפון (ביג נו-נו!), לתחקר אותו, להתקשר אליו או לסמס לו כל רבע שעה, רק כדי לבדוק איפה הוא וכמה הוא אוהב אותה.
כמובן שכל ההתנהגויות האלה מחרבות מערכות יחסים, ולא תורמות למצב הנפשי של הבחורה או של בן הזוג. נכון, יש אנשים שנמצאים ושורדים בזוגיות עם בלתי. הם אולי חיים עם זה בשלום, אבל בהחלט לא בשלווה (בעיקר לא נפשית).

כמובן ששום דבר לא קורה מעצמו, וגם במקרים כאלה, יש את מי להאשים. "הרבה פעמים הגישות הפסיכולוגיות הקלאסיות מבינות שאנחנו לומדים איך להיות בקשר מתוך הקשר של הורה ילד", מסבירה קורן. "פיתחנו ציפיות לגבי העולם בכלל ולגבי קשר אינטימי בפרט. מתוך עשרות אלפי אינטראקציות שלנו עם ההורים בילדות, אנחנו לומדים לענות על כל מיני שאלות, כמו 'האם ייגשו אלי כשקשה לי?', 'האם יראו אותי באמת, על כל החלקים שלי?', 'האם יצליחו לענות על הצרכים שלי גם כשהצד השני עסוק ומוצף?'. בני אדם הם יצורים לומדים, ואנחנו לומדים לאורך השנים איך נראה קשר ולמה צריך לצפות." אז נכון, אולי מתבקש להאשים את ההורים שלנו, אבל האשמות לא באמת יועילו לנו לזוגיות טובה, אז אולי כדאי להתחיל לעבוד על זה.

בואו, כנראה שגם הבחורה הכי מאוזנת בתבל, גם אם היא צאצא של נזיר טיבטי ובודהה, יש לה רגעים שהיא בלתי. השאלה היא איך מתמודדים עם זה. היא מאמינה בתקשורת פתוחה בקשר, משתפת בקשיים שהיא חווה, ומעודדת גם את בן הזוג לעשות את אותו הדבר. היציבה לא תיתן לכל פסיק לערער את מקומה, יש לה ביטחון עצמי וביטחון בקשר, וזה לא משנה אם לבחור יש ידידות, או שהוא רוצה לקחת ערב אחד לעצמו. זה מתחיל בללמוד לקבל את עצמך, ואז את הסביבה, והאווירה המאוזנת הזאת משרה רוגע על מערכת היחסים והופכת אותה לטובה ושלמה יותר. "על הנושא של הפרעות נפשיות אפשר להסתכל כעל ספקטרום, וכולנו נמצאים על הספקטרום. גם האנשים הכי 'בריאים' שיש, סובלים מבעיות נפשיות כאלה ואחרות. אנחנו נעים לאורך חיינו על הספקטרום הזה, זה לא שחור או לבן, אין ממש הבדל דיכוטומי בין אנשים שסובלים מקשיים נפשיים כמו הפרעה בי-פולארית, לבין השאר."

קל מאוד להיות ה"משוגעת" בקשר. כבר מאות שנים שלנשים יש סטיגמה של היסטריות ומשוגעות, והעובדה שההורמונים שלנו משתוללים פעם בחודש, לא עוזרת לנו לצאת מהדימוי הזה בכזאת קלות. כדי לשמור על הקשר טוב ומאוזן, בהנחה שאת באמת נמצאת באחד כזה, וזה לא בן או בת הזוג שמרעילים את מערכת היחסים, הכי חשוב לא לשמור בבטן.

ובכל מקרה, לחיים בזוגיות יכולה להיות דווקא השפעה חיובית על חוסר איזון נפשי. לילך קורן נותנת לנו תקווה: "באופן כללי אין ספק שקשיים נפשיים משפיעים על מערכת יחסים, בדיוק כמו שקושי בריאותי משמעותי משפיע על מערכת היחסים - לטובה ולרעה. להרבה אנשים עם קשיים נפשיים, זוגיות יכולה לעזור. למעשה, הפרוזאק הכי יעיל זו מערכת יחסים. כמובן שחשוב לסייג - אם מדובר בזוגיות טובה. כשהמצב הוא הפוך, ואנשים עם קשיים נפשיים מצויים בזוגיות לא טובה, זה יכול להחמיר את מצבם הנפשי. זו יכולה להיות תרופה וזה יכול להיות רעל."