במשמרתו כראש אכ"א נגרסו תלונות אנונימיות שהוגשו, הודה השר שטרן בראיון ב-103FM "אנשים שיש להם דברים להגיד על אחרים צריכים לדבר גלויות", אמר האיש, והוסיף כי "אסור לתת יד לתרבות האנונימיות על חשבון עידוד התלונה על מה שבאמת נעשה. בירכתי את ר' על המינוי אחרי החלטת הוועדה. עם ישראל יכול להיות מאוד שקט במינוי הזה".
לגבי ר', כמובן שאין לי, כק', שום מושג. אולי הוא מתאים לתפקיד, אולי הוא חרא של בן אדם, ואולי הוא אנס ברוטאלי. אני לא יודעת, אתם לא יודעים, והודות למתלוננת האנונימית, כנראה שלעולם לא נדע. וזו בדיוק הסיבה שבגללה אני חושבת שהוא צודק, ושארגוני הנשים רגוזים עליו ללא סיבה, רק כי הנה, יש עוד הזדמנות להיכנס בעוד גבר שהעז לבקר אישה בצורה עניינית, להוקיע גם אותו כמיזוגן, ולהמשיך להעמיד פנים שהדברים הם שחור לבן ושאין בעולם שלנו מורכבות.
אז אם בענייניות חפצנו - האיש צודק. אני משקשקת מפחד בעודי מקלידה את המילים הללו, ואם עלי, אישה שהוטרדה עשרות פעמים, יכעסו, אני רק יכולה לדמיין מה עובר עליו עכשיו. ומה בסך הכל הוא אמר? שהוא חושב שנשים שמתלוננות על הטרדות לא יכולות להרשות לעצמן לשלוח תלונות אנונימיות, מהסיבה הפשוטה שאין הרבה מה לעשות עם תלונה אנונימית. כאילו, מה אמור לעשות ראש אכ"א? לגשת לקצין המוזכר בתלונה ולשאול אותו אם חפן את עכוזה של המתלוננת X?
עוד בוואלה!
זה בעייתי מכמה סיבות. קודם כל יכול להיות שאותו קצין חפן כמה עכוזים בזמן כהונתו ולא יידע על איזה עכוז מדובר בדיוק, דבר שני, אם לקצין הזה אין בעיה לנצל את מעמדו בצורה כזאת, כנראה שגם לא תהיה לו בעיה לשקר למפקדו, ודבר שלישי, גם אם הוגשו נגד אותו קצין ארבעים ושש תלונות, אחת על כל חפינה - אם התלונות אנונימיות, איך בדיוק אמור ראש אכ"א לנטר את הבעיה, להוכיח אותה, או להעמידו לדין?
המקסימום שיקרה עם פעולה כזאת זה שהוא יענה בהבעה מזועזעת "אני???? חס ושלום, אתה יודע שאני איש משפחה, אני אוהב ומכבד נשים, בחיים לא עשיתי ולא אעשה כזה דבר!". ואז מה ייוותר לו, לראש אכ"א המצפוני לעשות? לטפוח על שכמו של הקצין ולומר לו "טוב, אחי, אתה יודע איך זה, הייתי חייב לשאול."? ועד כמה שלגרוס תלונות זה פתרון מאד בעייתי, איך בדיוק מקדמת תלונה אנונימית את המתלוננת? הרי גם תלונות שמוגשות בשם מלא המשטרה פה מתקשה לחקור, אז נראה לכן שכתבי חידה זו הדרך לגשת לעניין?
מובן לי מאד החשש של כל אישה להתלונן על הבוס שלה ולסבול מהתוצאות האפשריות, או אפילו להגיד לו באופן אישי באותו רגע "תקשיב, תוריד ממני את הידיים שלך לפני שאני מורידה לך וואחד כאפה", ולהיחשב היסטרית, שוגה בדלוזיות, או עפה על עצמה (מי מתחיל איתך יא מכוערת, עם מקל לא נוגע בך), אבל מהי האלטרנטיבה? לחיות בפחד? לפחד לפגוש את הבן אדם שאת עובדת איתו או אצלו? להחליט שאם כבר את שם אז כבר עדיף ללכת עד הסוף, לשכב איתו, לצלם ולשלוח לאשתו? כך או כך, תסכימו איתי, את משלמת מחיר כבד.
אז כן, יש גם מחירים שמשלמות נשים שמתלוננות בשמן ובגלוי על הטרדות ועל יחס לא יאה, אבל הוא קטן לאין שיעור מהמחיר שמשלמת מי שלא מגישה תלונה כזאת. גם אם יקרה הגרוע מכל, ולא יאמינו לה או יפטרו אותה, זה עדיף בהרבה על לחיות במציאות חונקת שבה נכפית עלייה מיניות בלתי רצויה.
נכון, שטרן צריך להתעורר על החיים שלו יחד עם כל שאר האנשים שלא מבינים שיש פה עולם חדש עם סטנדרטים חדשים. אי אפשר לדבר אל נשים כמו שהוא מדבר לעיתים, ואי אפשר להישאר אטום למורכבות של הצד הנשי במשוואה. מצד שני, אם מה שמפריע לנו, הנשים, זו עמדת החולשה שאנחנו מוצאות עצמנו בה פעם אחרי פעם, הקריאה להתעורר צריכה להיות מופנית גם אלינו. גם אנחנו צריכות להתעורר על החיים שלנו, ולהבין שהשינוי לא קורה מעצמו, וש"המערכת" לא תשנה את עצמה לבד, ובטח שלא יקרה שינוי אם רק נשב ונמתין שמישהו יציל אותנו.
זאת מלחמה, גבירותי, ומלחמה אינה תענוג גדול. יש מחירים לשלם, ויש ויתורים לעשות כדי לנצח בה ולהביס את האויב. כדי להפסיק להרגיש חלשות, הגיע הזמן להפסיק להתייחס לעצמנו כאל מוחלשות. שיט עדיין קורה, ואם שיט קרה לך, תתלונני. תצעקי, תגידי, תכתבי, תחרטי - תיכנסי בכל מי שצריך וקחי אותך ואותנו עוד צעד קדימה. ואת המחיר, אין מה לעשות, מישהי תשלם. אם לא את, הבחורה הבאה שתיפול לו לידיים, ותודי שעדיף שזה ייגמר באי נעימות או בפיטורייך, מאשר שזה ימשיך לקרות שוב ושוב ושוב ושוב.
כבוד השר צודק - אין שום טעם בתלונות אנונימיות - תני בראש ושלמי את המחיר, כי אמנם זו מלחמה קשה, אבל זוהי גם המלחמה היחידה שככל שמתנהלים בה יותר קרבות, כך יהיו בה פחות קורבנות.