להקפיא ביציות או להקפיא את הקריירה

ביום שישי האחרון שודרה באולפן שישי (ערוץ 12) כתבתה על מעיין אדם שהעלתה למודעות נושא חשוב מאד אצל נשים צעירות - הקפאת ביציות.

אחד האתגרים עמם מתמודדות נשים הוא אתגר השילוב בין קריירה למשפחה, ועוד לפני שמדברים על הפן הלוגיסטי, על הפערים המגדריים ואיך עושים את זה כשכבר נולדים הילדים הלכה למעשה, חשוב להבין את מסלול החיים שעוברות נשים בכלל ונשים ישראליות בפרט, המעוניינות לשלב בין משפחה לקריירה את האתגרים הנלווים לכך ואת שעון החול שעובד כנגדן.

נשים ישראליות נכנסות לצבא בגיל 18 (בעוד מקבילותיהן בחו"ל מתחילות את הלימודים בגיל הזה). אם הן שירתו שנתיים, פלוס שנה של הטיול הגדול הן ייכנסו לעולם העבודה ויתחילו את הקריירה שלהן בגיל 24 במינימום, אם הן שירתו יותר או חתמו קבע, הן יסיימו את הלימודים מאוחר יותר. אם הן החליטו לעשות גם תואר שני זה אומר שאת הקריירה שלהן הן יתחילו בסביבות גיל 26 או 27.
כשנשים מגיעות לגיל שבו הן מתחילות את הקריירה שלהן וברגע שהן אמורות לזנק קדימה, בסביבות גיל עשרים ותשע או שלושים כשכל אופציות הקידום פתוחות לפניהן, הן צריכות להתחיל לחשוב על ילדים מכיוון שעקומת הפוריות הולכת ויורדת. אם הן מחליטות להביא לעולם ילדים בגיל הזה, המשמעות היא עיכוב בקריירה, או עצירתה. תוסיפו לזה את הציפיות החברתיות שחזקות במיוחד בישראל - מדינה שמקדשת את ערך המשפחתיות - ותקבלו כפי שאמרה מעיין אדם "התנגשות בין השעון הביולוגי לשעון החברתי".

מה שנשים רבות לא מודעות לו, לא כי עד היום לא דיברו על כך, זה שיש אופציה נוספת והיא הקפאת ביציות. בכתבה נשים ציינו שהן התביישו לספר שהן מקפיאות ביציות בגלל החשש לשדר "נואשות", ובנוסף, במקום שהמשפחתיות כל כך משמעותית בו, נשים רבות אינן אמיצות מספיק כדי להגיד בקול "כרגע אני מעדיפה את הקריירה על פני ילדים". אין ספק שנשים מתמודדות עם אתגרים שגברים אינם מתמודדים איתם ולו רק בגלל העובדה שביולוגית, הן אלה שצריכות ללדת.

אגב - נשים מעבר לים נישאות גם כן בסביבות גיל 30 אבל הן עושות זאת כשהן כבר אחרי ניסיון ארוך שנים בעולם העבודה והקריירה, ניסיון של כמעט עשור. בין גיל שלושים לגיל ארבעים נשים רצות מרתון, הן צריכות להספיק הכל ולא עוצרות. הן רוצות וצריכות ללדת ילדים כשממוצע הילדים בישראל עומד על 3.11, כי בישראל כפי שציינתי משפחה היא ערך משמעותי וחשוב.

לכן מעבר לכך שחשוב לתכנן את הקריירה, כדאי לתכנן - גם אם אין עדיין בן או בת זוג - מתי להכניס את משוואת הילדים לתכנית. אם נשים מעוניינות לשלב קריירה משמעותית ולהתקדם גבוה והן מבינות שזו ריצת מרתון שבה הן יחצו את גיל השלושים, כדאי לקחת בחשבון את נושא הקפאת הביציות.
כך גם אומרת מעיין אדם בכתבה "נשים היום רוצות להתברג במקום העבודה שלהן, לעשות תפקיד-שניים, להגיע לתפקיד ניהולי, את לא שמה לב ואת כבר בת שלושים".

אם ארגונים רוצים לקדם נשים, להשקיע בהן וגם לקבל את התמורה להשקעה שלהם בלי לשבת עם סטופר ולחשוש שהן יתחילו "להיעלם" להם כי הן צריכות ללדת, הם יכולים לעזור להן להקפיא את הביציות, כלומר, לסייע במימון ההקפאה משום שזה תהליך שאינו זול. ארגונים גדולים עורכים ביטוחי בריאות קולקטיביים המותאמים לצרכים רלוונטיים של הקבוצה ההומוגנית על פי אופייה (צעירים/פנסיונרים/נשים ועוד). עובדים רבים כבר נהנים מביטוחי שיניים לכל המשפחה, ביטוח סיעודי, ביטוח למחלות קשות ועוד ועוד, בפן הזה יש לעובדים בארגון יתרון על פני אנשים שעורכים ביטוחי בריאות בעצמם. כאשר ארגון מבקש לתת הטבה ביטוחית לעובדיו, יש לו כוח רב וזה בדיוק המקום לשקול להכניס לביטוחים אלה מרכיב של טיפולי שאיבת ביציות.

אם הארגון יציע את ההטבה הזו, יותר נשים ישקלו את האופציה הזו ולא ירגישו ששעון החול אוזל עבורן והן צריכות להביא ילדים כי אולי אחר כך יהיה מאוחר, יכול להיות שיותר נשים צעירות ירגישו שהאופן פתוח בפניהן ויש להן יותר אופציות בחירה.

עינת וייסבורט היא יועצת אירגונית המתמחה בשיווין מגדרי מנכ"לית דרך אישה