בעקבות אמירתה השנויה במחלוקת של טוב'לה בשבוע האופנה, לגבי מידות גדולות ו"דוגמניות אמיתיות" דוגמניות פלאס סייז רבות נעלבו, ואושיות דימוי גוף כמו שמחה גואטה ואוראל צברי הגיבו בחומרה רבה. פנינו אל הפסיכיאטר ד"ר אילן רבינוביץ' כדי לשאול אותו איך מבדילים בין דימוי גוף בעייתי לבין השמנה מסכנת בריאות, והסתבר שיש לו קרבה יתרה לנושא:
"אחי נהרג חודשיים לפני בר-המצווה שלי. אמי מורתי שהייתה האישה היפה בעיר, נכנסה לאבל פתולוגי קשה שנמשך שלוש שנים, במהלכן העלתה כשלושים ק"ג במשקלה. זכורים לי מבטי המוכרים המזלזלים כשנכנסה לחנויות בגדים, זכורות לי פניהם המשתאות של אנשים שהכירוה, על המראה החדש. היא שנאה אז את עצמה ואת העובדה שכנגד הטבע קברה את בנה האהוב בשל תאונת דרכים מחרידה, והיא התנחמה באכילה כפייתית, מנחמת, וחסרת שליטה שרק דירדרה את ישותה ועמה את כל המשפחה לתהום חשוכה."
"חלק משיקומה וחזרתה למעגל החיים כלל גם מאבק לרדת את עשרות הק"ג שהעלתה מתוך מצוקה אדירה זו." מספר רבינוביץ', "וכנראה שלא בכדי. רבים מהיושבים מולי בחדר הטיפול מתאווים לאהבה ויצירת זוגיות. כשאני שואל אם יש בקשות ויזואליות רובם יפתירו ספונטנית: "רק לא שמן/ה".
קורה גם שיש אנשים שמעידים על ספת הטיפול שהם מאד מאד מרוצים מעודף משקלם ואוהבים את חמוקיהם כמו שהם, והם מתגלים בסוף כמומחים לשקר עצמם ולהאמין בשקריהם, וכאשר גם הם מצליחים לרדת למשקל מספק עבורם, אני חוזה בפניהם הקורנות מתחושת ניצחון וסיפוק."
אז זה מעבר למראה או לדימוי?
"אפילו אם נעזוב את הצד האסתטי, משקל עודף זו ה-מחלה של המאה ה-21, גורם הסיכון הראשון במעלה לסכרת, יתר לחץ דם, טרשת עורקים, מחלות לב, אירועים מוחיים ועוד. זו פצצה מתקתקת בריאותית, ובוודאי גם לא נעים כשקשה לשרוך את הנעליים או לטפס במדרגות."
אינסטגרם?
"מושגי היופי השתנו הרבה במהלך הזמן, ואין ספק שדור האינסטגרם, הפילטרים והריטושים יצרו מציאות מדומה שיוצרת כמיהה למראה לא ריאלי, וכתוצאה חשפו המון בעיות דימוי עצמי ועלייה בהפרעות האכילה מחד ובפניה לפלסטיקאים, פסיכולוגים ופסיכיאטרים מאידך. הרי אין קשר בין מראה בנות הקרדשיאן בעונות הראשונות של סידרת הריאליטי המצליחה בעולם לבין מראהן בעונות האחרונות, ולצערי, לפרקים, פני הדור כפני מאות מליוני מעריצי תוכניות הטראש., ובעולם כזה, לומר לאדם "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בתוכו" זו החטאה למציאות, ואני אומר את זה כמטפל.
אז לא רק בריאותית זה עדיף
"מעבר לבעיות הבריאות שהשמנה מורבידית מביאה איתה, המראה החיצוני הוא כרטיס הביקור הראשוני שלנו. מיקסום הפוטנציאל הויזואלי נותן יתרון במציאת זוגיות, בראיונות עבודה ובמעגל החברתי. אנשים אוהבים להיות מוקפים באנשים שמשדרים כריזמה ונוכחות, ואם אדם מרוצה ממראהו, אוטומטית ביטחונו העצמי גובר, הוא ישדר אמונה עצמית וכתוצאה ייהיה לו קל יותר להעביר מסריו ולקבל את קשב הסביבה, מה שעוזר למחשבות להפוך למציאות ולרעיונות להפוך להישגים."
אז איך יודעים מהי בעיית דימוי גוף ומה מסוכן לבריאות?
כרופא פסיכיאטר, אנשים פונים אלי לטיפול כי לא מרוצים מאיכות חייהם. ולדאבוני מסתבר דבר אחד עיקבי כבר מזה שנים רבות, והוא שהחברה לא מספיק טולרנטית לאנשים בעלי משקל עודף, וכשהאדם לא סובל את מראהו זה יוצר אצלו תחושת כישלון, חידלון ואכזבה, בעוד האוכל מהווה עבורם פיצוי, ניחום, סובלימציה, וזה מעגל אינסופי שמזין את עצמו."
אנשים לא יכולים פשוט להשלים עם הגוף כמו שהוא?
"רובינו עדיין רוצים להיות רזים ומוצקים, וגם לצאת עם כאלה" קובע הד"ר "אכילה כפייתית והשמנה מורבידית הן בעיות אמיתיות שאסור להתעלם מהן, בוודאי לא כשיש תכשירים יעילים שיכולים לסייע מאד לבעלי BMI גבוה (מעל 30) ומסכן חיים גם באמצעים פרמקולוגיים (זריקה בשם אוזמפיק שמוכיחה יעילות מדהימה) שלא רק מסייעים למתקשים בהרזייה, אלא גם יעזרו להפחית סכרת ולמזער סיכונים להתקף לב, שבץ ועוד), מה גם שבלי ביטחון עצמי ואמונה ביכולתך קשה לרוץ מרתון ולהשיג מטרות שיקנו לך אחיזה וסיפוק, וכשאדם לא אוהב את בבואתו הנשקפת אליו במראה, נקודת הפתיחה מראש אינה מלבבת."
מה דעתך על האמירה של טוב'לה בשבוע האופנה?
"שלמרות הרצון לשנות את תפישת היופי ולהיות פוליטיקלי קורקט" הוא צוחק "וגם אם בין שלל דוגמניות במידות גוף לא אפשריות תהיה יפיפיה עם פרופורציות מלאות, זה לא משנה את העובדה שזה לא באמת עובר עבור הציבור. כקלינאי, אינני מתיימר לקבוע מה נכון - צריך להכנס לראשו של כל מטופל באופן פרטי כדי ולהבין מה חשוב ונכון עבורו. אין שניים זהים, ואין כאן ניסיון לקבוע נורמות ויזואליות למראה הנכון - באופן אישי אני נגד פולחן גוף מוגזם לכאן או לכאן, אבל צריך להיזהר מאד שהרצון להיות קורקטיים פוליטית לא יעלה בסופו של דבר בהזנחה של טיפולים רפואיים נחוצים."