הבחורה הזאת. אינטגרם, צילום מסך
צילום מסך(צילום: אינטגרם)

אובססיית "הבחורה הזאת": יפה, פרודוקטיבית, מידה 34

הרשת מלאה באלפי כתבות שייתנו לכן טיפים ל"איך להיות הגרסה הטובה ביותר של עצמך", שיטות שונות למדיטציה והקניית הרגלים "קטנים" שישפרו את החיים פלאים. "למה אני לא הבחורה הזאת?", שכובשת את טיקטוק בחודשים האחרונים וגורמת לכולנו להרגיש קטנות ועלובות?

נועה בונה
22/05/2022

במסגרת ההתאבססות שלנו כגזע בעיסוק עצמי, בין אם הוא חיצוני (כושר גופני או שגרת טיפוח עור הפנים שלנו למשל) או פנימי ונפשי, אינה דבר חדש. הרשת מלאה באלפי כתבות שייתנו לכן טיפים ל"איך להיות הגרסה הטובה ביותר של עצמך", שיטות שונות למדיטציה והקניית הרגלים "קטנים" שישפרו את החיים פלאים. כולנו שמענו על אלפי דרכים בהן נוכל להפוך לפרודוקטיביות יותר, להיות הגרסה המושלמת ביותר של בן אדם מבוגר ומתפקד כמו שאנחנו מצפות מעצמנו. הפיד באינסטגרם ובטיקטוק מלא בקערות אסאי אסתטיות, משקאות מאצ'ה קר ובנות במידה 34 שמשוויצות בעובדה שהן יודעות לעשות עמידת ידיים.

לפעמים זה יכול לגרום לנו לחשוב "למה אני לא הבחורה הזאת?", או באנגלית "That Girl" שכובשת את טיקטוק בחודשים האחרונים. מדובר בבחורה הזאת שהצליחה להשתלט על החיים שלה, שקמה מוקדם בבוקר מהצלצול הראשון של השעון המעורר, שמספיקה לפני יום עבודה לדפוק אימון, ניקיון של הבית, מדיטציה וארוחת בוקר משביעה ובריאה.

האסתטיקה של "הבחורה הזאת" הגיחה לראשונה לחיינו בקיץ שעבר. בדצמבר האחרון הטרנד חווה עלייה חדה לקראת תחילת שנת 2022: תקופה של התחלות חדשות. נכון לכתיבת שורות אלה להשטאג "That Girl" בטיקטוק יש קרוב ל-2 מיליארד צפיות. נשים בשנות העשרים לחייהן מציגות בפניי העולם את השגרה הבריאה שלהן ע"י רומנטיזציה של לייף סטייל השם את ה"עצמי" במרכז ומתמקד בניצחונות קטנים בשגרת היומיום במקום ניצחונות שאפתניים, חומריות, ותרבות קפיטליסטית - טרנד ששם את הוצאת העיניים עם עבודה חלומית או חופשה מהסרטים, אלא עם התפקוד הגבוה שלך כאדם.

"הבחורה הזאת" קמה בין חמש לשבע בבוקר, מסדרת את המיטה שלה ומדליקה את "מנורת השקיעה" שקנתה והשוויצה בה בטיקטוק. לאחר מכן היא תמשיך לאימון יוגה או פילאטיס (כמובן שעם חליפת כושר תואמת), תבצע את שגרת טיפוח העור שלה (יש מצב שיש לה מקרר קטן מיוחד למוצרי הטיפוח שלה), תשתה משקה בוקר אסתטי (מאצ'ה, שייק פירות או סתם קפה מסובך) - ורק אז תתחיל את היום.

תומכי האסתטיקה טוענים שמדובר בדרך חדשה של העצמה נשית. בעולם בו כולנו נמדדים על פי ההישגים המקצועיים שלנו, מגיע זרם המקדש עבודה עצמית, בריאות נפשית ותזונה בריאה. "הבחורה הזאת" מציגה עולם בו אם נאמץ שגרות והרגלים מסוימים, נוכל להיות מי שאנחנו רוצות - נוכל להיות ה"בחורה הזאת" שחיה את החיים "נכון", וגם לאמץ את האסתטיקה שמלווה את חייה.

איך להיות "הבחורה הזאת"?

המילה "אסתטיקה" חשובה כשמדברים על "הבחורה הזאת", מאחר שאסתטיקה והשימוש בה בחיינו הפך לדרישה בסיסית באופן ההצגה של חיינו היומיומיים. היא נשזרת בכל היבט ובכל תמונה - עד שאי אפשר לזכור את הפעמים בהן לא סידרנו את שולחן החג ב"אסתטיקה כפרית" בהשראת תמונה שראינו בפינטרסט. "הבחורה הזאת" מתפקדת בצורה רפטטיבית בסושיאל מדיה, כדי שנוכל בסופו של דבר להתייחס אליה כאל תופעה, רעיון - ולא כאדם פרטי החולק רגעים שוליים בחייו. היות ופעולותיה של "הבחורה הזאת" נשזרות בלייף סטייל שלה, היא אינה עושה הנחות לעצמה. "הבחורה הזאת" חייבת לשמור על ההרגלים שלה ולהקרין אותם החוצה מדי יום ושעה, כי התוכן שלה הוא חוזה התחייבות, לקהל ולעצמה, שהיא לא תפסיק עם השגרות וההרגלים הבריאים הללו, ולא תפסיק להיות "הבחורה הזאת".

האסתטיקה המושכת של "הבחורה הזאת" גרמה לשלל משפיעניות לאמץ את אופי הפיד שלה: הן מעלות לסטורי ספרים של עזרה עצמית, מתעדות את קניותיהן בשוק האיכרים הקרוב לביתן, ומבטיחות הבטחות שווא שגם את, הבחורה הזאת שיושבת בבית עם שיער שומני וטרנינג שלא כובס שבועיים, יכולה להיות הגרסה הטובה ביותר של עצמך.

אם הטרנד של "הבחורה הזאת" גורם לכן להרמת גבה - אתן לא היחידות. למה שבחורה רנדומלית שאני לא מכירה תגיד לי איך לשפר את החיים שלי? הרי העולם של "השיפור העצמי" לא חף מטעויות: הוא מלא בשרלטנים, שיטות לא מצליחות או כאלה שכבר נלעסו ונאמרו בכל כך הרבה צורות (אם עוד מישהו אחד יגיד לנו לקרוא את "מועדון החמש בבוקר" אנחנו נצרח). הבעיה ב"בחורה הזאת" שהיא לא דיאטנית הממליצה לך על שינוי בתזונה או מאמן כושר שרוצה לדחוף אותך - היא רק "אסתטיקה" - מראית עין של אורח חיים שלם שגורם לך להרגיש חרא עם עצמך אם את לא עונה על סטנדרטים שהיא מציבה. ואת לא.

טוב לדעת (מקודם)

הלחצן הזה יכול להציל את חייך במקרה חירום רפואי

מוגש מטעם שחל

מנורת שקיעה

הרעיונות שהיא מציגה אינם חדשניים או מעוררי התנגדות: לא יזיק לשתות יותר מים, לאכול יותר ירקות או לישון שמונה שעות בלילה. אולם ה"בחורה הזאת" תמיד רזה, תמיד לבושה בבגדי כושר בצבעים מונוכרומטיים שנראים כאילו לא נלבשו מעולם, היא כמעט תמיד לבנה, וגרה בדירה שרובנו לא יכולות להרשות לעצמנו. איכשהו יש לה זמן ומשאבים לדאגה עצמית, ואת הפריווילגיה והזמן לצלם ולהרכיב את הפריים המושלם בתחושה של חוסר מאמץ.

מתנגדי הטרנד טוענים שמדובר באידיאליזציה של אורח חיים שרובנו לא נוכל להגיע אליו, אולי רק לשאוף אליו. בתקופה של פוסט-קורונה, בה האנושות לא הכי יציבה נפשית, להיתקל בפוסטים של "הבחורה הזאת" יכול לגרום לתחושת אכזבה עבור אינדיבידואל שלא מצליח לעמוד בסטנדרטים הבלתי אפשריים שהיא מציבה, בצורת ה"אסתטיקה" של תפקוד ללא רבב. אדם במצב של בריאות נפשית ירודה לרוב לא יוכל לזנק ישר מהמיטה או להתחיל את היום באימון וסידור הבית. בואו נודה בזה, אורח החיים שלה אינה ריאלי ואינו מציג נאמנה את המציאות הלא מושלמת ומלאת החרדות שאנו חיים בה.

אמנם, במקום להתעצבן ולמחות אולי כדאי שלא לקחת את "הבחורה הזאת" ברצינות תהומית. אפשר לקחת ממנה את הדברים החיוביים, ההרגלים בני הביצוע שאנחנו יכולות להקנות לעצמנו ולעשות את זה בקצב שלנו. בלי ציפייה מוגזמת, בלי לדחוף את עצמנו רחוק מדי ובלי אכזבה עצמית, ולזכור - יש סיבה ש"הבחורה הזאת" מורכבת בעיקר מאסתטיקה - בסוף הארוחה, לא משנה כמה כפרי היה השולחן שלנו - זה תמיד ייראה אותו הדבר.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully