אויש: המומחים של אהבחה עשו חתונמי, וגם זה לא ממש עבד

הסיבוב האחרון הגיע, וכנראה כדי לנער את השגרה הלא מספיק מלחיצה לשידור, ההפקה החליטה לקחת לנשים את הבחירה האחרונה לידיים שלה, ולחבר אליהן שלושה בחורים (כי סרגיי עדיין פה, למרבה הפלא) שלא הן דולות מן המאגר, אלא המומחים מתאימים להן. הבנות, כצפוי, נכנסות קודם כל להיסטריה כללית.

אל השתמשה בהזדמנות כדי לפרוק את התסכולים שלה על כך שהיא הבחורה היחידה שלא יצא לה לחוות סיבוב שני עם אף גבר, אבל שני ודנה קלטו את הקטע - השליטה שנדמה להן שהייתה להן היא אשלייה בכל מקרה, ואם כבר להיתקע עם בחורים זרים בדירת חדר, אז מה כבר משנה מי בוחר אותם?

בקיצור, אהבחה עשתה קצת חתונמי על הראש של הבנות. מסקרן, האמת, אבל אם ציפיתם שהממומחים יבחרו טוב יותר מהן, ובכן צפויה לכם אכזבה מרה.

הבחירה של המומחים עבור דנה נראית על פניו כמו בחירה שאמורה לעבוד, בבחינת רולקס מושך רולקס. תומר הביא איתו וייב אמריקאי של מכירת אויר כשנכנס עם המזוודה עם "האינישיאלז" וטען שהוא רואה את עצמו כמותג. לא רוצה להיות שיפוטית (סתם, אני רוצה) אבל זה מגוחך.בנוסף, האיש טוען שבגיל 32 הוא השיג את כל מה שרצה בחיים, ושעכשיו הגיע הרגע לטפל במשימה האחת שנותרה, והיא למצוא זוגיות. נשמע בן אדם עם המון מודעות ובכלל לא טכנוקרטי.

דבר ראשון הוא מוודא שאם היה ניגש אליה בבר ומבקש את הטלפון שלה הוא היה מקבל אותו, והיא אומרת שבטח, כי היא בעד אשכנזים עשירים. סליחה, בהירים. אחרי שוידאה שהוא גם אוהב מגע, נתנה לו את הרמה האולטימטיבית "אהבתי את השיניים שלך", שזו מחמאה שנותנים לסוס לפני קנייתו. הוא מרוצה, היא מרוצה, וכל הבחוץ בנתיים מסתדר להם. זה שהוא לא יודע לקלוף תפוד או לרחוץ קרש חיתוך בנתיים לא מפריע לדנה, וגם כשהוא מסביר כמה ערום הוא מרגיש באימונים כשהוא חייב להוריד את הרולקס שלו לשעה, היא לא ממצמצת, ואפילו קצת מתלהבת. שיק רוח הרפאים של תומר, עובדת בשבילה, לפחות לטווח קצר.

שני פותחת את הדלת לדויד, 38, בחור קליל, שעל פניו נראה מלא הומור עצמי ודי אינטליגנטי. בתור התחלה מכר לה חדשות מפוברקות על איראן וביבי, היא האמינה, כולנו צחקנו, היה נייס. הוא מאופקים, וכמוה מרקע מסורתי, בחור ישיבה לשעבר ששומר שבת עד היום (לטענתו - אני לא קניתי). גם הוא, כמוה, לייט בלומר שרק עכשיו מתחיל להבשיל (כביכול) ומחפש את "הדבר הזה שאין לו שם". הוא מעניין את שני, ובאופן כללי מדובר בבחור שיש על מה לדבר איתו, אבל יש לי תחושה שהוא הרבה פחות מסורתי ממנה, ולפחות בשנים האחרונות - פלייר - זה יבוא לידי ביטוי בכל מה שקשור לחתירה מהירה מדי למגע שהחלה כבר בפרק הזה.

שני מהממת בעיניו, ונראה שהוא מוצא חן בעיניה גם, אם לא מבחינת המראה החיצוני בהכרח, הביטחון העצמי וההומור עושים את שלהם. עד כדי כך שסלחה לו על השאלה שהיא אלרגית אליה - "בת כמה את". אבל כל זה לא חשוב - שני חזרה לחיים. היא צוחקת, היא מבסוטית, ואפילו מכסה את דויד שהובס על ידי בצל ונשכב לנוח לכמה שעות. נראה שלשני זה דווקא התאים באותו הרגע, שהשאירו אותה שניה לבד, לדבר לעצמה, לבשל ולעכל את המתרחש, מותרות שאל יכלה רק לחלום עליהן.

דור 2 הוא אחד הבחורים הלחוצים והמלחיצים שנראו על המסך העונה, מיד כשנכנס בדלת הוא עובר בשניה מאפס למאה. "את יפה ברמה של לכתוב שירים", הוא מתפייט ברגש, ואחרי משפטים ספורים בלבד מתגלה הבעיה - דור שונא אי ודאות. הוא צריך לדעת. הוא צריך לדעת הכל, ועכשיו. הוא רוצה לדעת אם היא היתה בוחרת בעצמה בו וכותבת לו שירים, למה לצפות, מה לעשות, איפה הוא ישן, מה אוכלים ומה יש לראות בטלויזיה. אל מאד סבלנית אליו, ועל רוב השאלות היא עונה ממש יפה. היא אומרת לו שהוא נראה טוב, שהוא מתוק, ומנסה לשדר לו שהוא בא לה טוב. אבל לא משנה מה היא עושה או אומרת, אכילת הראש נמשכת ואף מחמירה.

"אז להתייחס אליך כאל בת זוג או ידידה?" הוא מנסה לברר, ומבלי דעת שולח אותה קילומטרים הרחק ממנו. האיש חמוד, אבל הכל אצלו אינטנסיבי ומגיע מהר מדי ומוקדם מדי. ייאמר לזכותה של אל שהיא לא נכנעת וכשהוא לוחץ אותה לפינה, ולא מאבדת סבלנות לגמרי (מה שהיה קורה לרוב הבחורות). מצד שני היא גם לא מוותרת על הכנות, ואומרת לו את האמת - היא לא נמשכת אליו כרגע, ולא בגלל איך שהוא נראה, ושהיא לא יכולה לספק לו את הביטחון והוודאות שהוא צריך כדי לתפקד, ושהוא חייב לשחרר ולהניח להם להתקרב בצורה אורגנית - או שלא.

באמת שאין לי מושג על מה ביססו את ה"התאמה" הזאת, כי בנתיים זה נראה כאילו הם פשוט לא השקיעו בבירורים הנחוצים כדי לוודא שיכול להיות שם חיבור ראשוני. חבל, דווקא אל, שמשוועת לחוויה מתקנת, מוצאת את עצמה בעונש מתמשך - רצף מביך של גברים לא קשורים - מי משדך בחורה לא יהודייה למישהו שזה דיל ברייקר בשבילו? וכשסוף סוף הלך הגזען, מביאים לה מישהו שנתקע על פחדי הנטישה של גיל שמונה ובעל מנטליות של נגרר.

כרגיל, מריאנה עוסקת במקום המגורים של עצמה. הדילמה האינסופית של תל אביב ובאר שבע ממשיכה לשעמם את הצופה המותש, ולא, זה לא עזר שגררו גם את אחיה הגדול לסיפור, כדי שיחלץ מסרגיי הצהרת מחויבות. מקסימום בפלות. הדבר היחיד המעניין שגילינו בזכות פבל הוא שהזוג המאושר לא עשה סקס עדיין - כי יש מצלמות. אם זה נכון, וההפקה לא מכבה את המצלמות בלילה ולא מאפשרת לזוגות להתקדם לסקס, קשה מאד להאמין שאי פעם יצא משם משהו שדומה לזוגיות.

על משימת הארוחה המשותפת היה אפשר לוותר. הכנת האוכל ביחד לא הוציאה מאף אחד מהם שום דבר מעניין. אל נראית כאילו הדבר היחיד שהיא רוצה זה שיניחו לה לרגע, ואכן במסגרת משחק השאלות היא גם מודה בכך בריש גלי, למורת רוחו של דור, שמשום מה חושב שהוא הכוכב שהגיע כדי לקבל המון תשומת לב בלתי מותנית בדבר. אז זהו, שלא. הוא בעיקר מעיק עליה, ותסביך הנטישה שלו מכלה כל חלקה טובה. זה לא נראה מבטיח.

שני, שמצליחה להיפתח בפעם הראשונה מאז שמיכאל יצא מהוילה, נהנית מהערב, ובצדק - הוא הבחור היחיד בסבב שיש בו משהו מושך. אבל לא חשוב, כי הרי המטרה של הערב מלכתחילה הייתה לשים את כולם בשולחן אחד ולקוות שדנה תעשה סצינה. ואכן, דנה לא מאכזבת. נושא חוסר האותנטיות עולה שוב, הפעם במסגרת משחק השאלות, ולדנה נשבר. היא לא מבינה למה כל הזמן חושדים בה שהיא מציגה, וטוענת שמנסים להוריד לה. עד כדי כך העלבון שלה היה גדול, שגם בהווה, הבוקר, כנראה אחרי הצפייה בפרק, פרסמה שורת סטוריז בהם היא מביעה את אכזבתה מהמומחים שלא תמכו בזכותה להיות מי שהיא.

המומחים כנראה מסכימים עם הטענה, ומחכים לפריצת הדרך שבה היא תיכנע לתהליך. חייבת להודות שגם לי בהתחלה זה היה נראה ככה, אבל גם אם מדובר בהתנהגות הישרדותית שנרכשה במשך השנים כדי לעזור לדנה להפוך מילדה דחויה וצ'אבית שלא מסוגלת להוציא מילה מהפה (לדבריה), ליצור הכריזמטי ומלא החיים שהיא עכשיו - שיבושם לה. הרי ה"אמת" מעולם לא הייתה אובייקטיבית - האמת היא תמיד סובייקטיבית ותלוית נשוא ונושא, ועם האמת של דנה לא משכנעת מישהו, זו פאקינג בעיה שלו.