עצור אזיקים. ShutterStock
ShutterStock

צלקת עמוקה: הפצע המוגלתי של תלונות השווא של נשים

רפי שדמי

21.6.2022 / 11:53

האישה הגישה תלונת שווא, ברור שהגבר לא עשה דבר. מקרה מובהק של חוסר אשמה, לא? המציאות לא כל כך פשוטה, ומראה שאם הגיעה תלונה למשטרה, הנזק התדמיתי והכלכלי עשוי להישאר לנצח

יואב כיהן עד לפני כחצי שנה כסמנכ"ל תפעול בחברה ביטחונית מובילה. אין ספור דברי שבח על עבודתו היעילה. אז אם כך, מדוע לאחרונה הוא פוטר בבושת פנים והושלך לכלבים? החטא היחיד שעשה הוא להידרס תחת 'גלגלי הצדק' המעוותים של מערכת המשפט הישראלית, שדנה אלפי גברים ישראלים ושולחת אותם למצולות כלכליות, והכל רק משום שרצו לפרק את הקשר הזוגי המקרטע שלהם.

לפי דוח מבקר המדינה, בין השנים 2015 -2020, סגרה הפרקליטות כ-28 אלף תיקים פליליים, כאשר מרביתם נסגרו בשל עילת חוסר ראיות. המספר משקף חוסר הוגנות משווע מצד המשטרה, שמקפחת גם את זכותם של אלפי גברים ישראלים, ששמם הוכתם על לא עוול ע"י בנות זוגם, במסגרת הגירושים.

עצור אזיקים. ShutterStock
מגיעים לחקירה ואף על פי שאין עוול בכפם, השם עדיין מוכתם/ShutterStock

החוק מאפשר לתביעה לסגור תיק פלילי באחת משלוש אפשרויות: היעדר ראיות מספיקות, היעדר אשמה; הסדר מותנה במקרה בו נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין ("חוסר עניין לציבור"). האפשרות היחידה שאינה מותירה אות קין ומוחקת למעשה את הרישום הפלילי היא עילת חוסר אשמה.

פרקליט המדינה, פרסם בשנת 2019 הנחיה לפיה, לצורך ההחלטה אודות עילת סגירת תיק, על תובע (משטרתי או פרקליט) לבחון את מידת הסבירות שהחשוד ביצע את העבירה המיוחסת לו. ככל שהסיכוי שהחשוד ביצע את העבירה (כעולה מהראיות) נמוך, הרי שעילת הסגירה הראויה היא "היעדר אשמה"; ואילו ככל שהסיכוי שהחשוד ביצע את העבירה גבוה יותר, יש לסגור את התיק בעילה של "חוסר ראיות".

אלא שהנחיה לחוד ומציאות לחוד: קחו לדוגמא את א', שאשתו, שסירבה להתגרש, איימה כי לא תאפשר לו לראות את בנו הקטין ותרושש אותו. היא הגישה תלונה במשטרה, לפיה א' עלה עם רכבו על כף רגלה ומעך אותה באחת ההזדמנויות בהן הגיע לאסוף את בנם המשותף. למשטרה היה ברור כי אילו היה "אירוע דריסה" היא הייתה אמורה להיפצע, אלא שהיא כלל לא נפצעה. למרות זאת, במקום לסגור את התיק בעילת חוסר אשמה, התיק נגד א' נסגר בגין חוסר ראיות. כך הוכתמה תדמיתו הצחה לעד.

הדבר מונע מאותם נילונים להתמודד על משרה בשירות הציבורי, לשאת נשק ואף לקבל אשרת עבודה במדינה אחרת. בנוסף, היה וחלילה ימצאו את עצמם עומדים בפני שופט מכל סיבה שהיא, סגירת התיק בעילת חוסר ראיות תרחף מעליהם ותשפיע על התרשמותו.

גבר מכה. ShutterStock
את העבריינים האמיתיים צריך להעניש, אבל מה לגבי אלה שלא עשו דבר?/ShutterStock

מציאות זו כבר זכתה לביקורת בית המשפט העליון. בבג"צ קבלרו נפסק כי "שמו הטוב של אדם הוא נכס יקר. חשד פלילי שהועלה נגד אדם הוא כתם שהוטל בשם הטוב. אפשר להבין לליבו של אדם, המשוכנע שהוא חף מפשע, כאשר הוא דורש כי חשד שהועלה נגדו יימחק לחלוטין, ובתיק שנפתח נגדו יירשם כי התיק נסגר כיוון שהתברר כי אין הוא אשם".

ההנחה הרווחת היא כי משטרת ישראל ממעטת לסגור תיקים מחוסר אשמה מאחר שהדבר מצריך משאבים ניכרים לאיסוף ראיות שמנקות את החשוד. זו אינה פעילות שנושאת בצידה רווח תדמיתי למשטרה. שנית, סגירת תיק מחוסר אשמה, מובילה לכך שהמידע שקיים במאגר המשטרתי נמחק - מה שעומד בסתירה לצורך של המשטרה לאסוף מידע על אזרחי ישראל. המשטרה מתנגדת לרפורמה בנושא, בטענה כי המידע הקיים במרשם המשטרתי חשוב לצורך קבלת תמונה רחבה על החשוד ועשוי ללמד על שיטות הפעולה שלו.

לסיכום, העובדה שבמאה ה- 21, עשרות אלפי אזרחים חיים עם אות קין על מצחם היא בלתי נסבלת. מדובר בטשטוש הגבול בין רשויות שכן המשטרה בפועל היא גם הרשות המבצעת וגם השופטת. הגורם היחיד שרשאי לגזור עונש על אדם בישראל הוא בית המשפט ולא הפרקליטות או המשטרה.
יש לתקן את החוק ולהותיר בידי המשטרה שתי אפשרויות בלבד: סגירת התיק בעילה של חוסר אשמה, או הגשת כתב אישום כנגד הנחקר.

הכותב הוא עו"ד לדיני משפחה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully