עולם הפיננסים והכלכלה מאז ומעולם נחשב לפטריארכלי. העיסוק בכסף, השקעות, הוצאות והכנסות, נתפסו כמשהו לגברים בלבד. לצד זה, יש לא מעט בדיחות המבוססות על הומור דלוח וממצבות את הנשים בצד הבזבזני וחסר האחריות. דווקא בימים אלו, כשפסיקה היסטורית בארצות הברית מוקיעה את הזכות של נשים על גופן, חשוב להבין איפה עוד נשאר כוח למין הנשי והאם יש אמת בתפיסות המיושנות לגבי עיסוק גברי בלעדי בכסף. ראיינתי ארבע נשים שעוסקות בתחום על כל היבטיו - השקעות, קריפטו, ניהול כלכלת המשפחה ועוד והיו להן דברים מעניינים מאוד להגיד על כסף, הסגברה, ושכל מול רגש. הכירו את אמזונות הכסף - הנשים שמבינות בפיננסים יותר מרובכם ושואפות להיות מודל להשראה לנערות ונשים אחרות.
עו"ד רו"ח יגואר א. גל, מנכ"לית JAGuar Reg@Comp ומומחית רגולציית פינטק, קריפטו ו-NFT, פעילה מאוד גם בזירה הפיזית וגם בזירה הווירטואלית ויודעת לזהות נשים, גם כשהן חסרות מגדר מאחורי המקלדת. איך? מסתבר שזה הכל בנימה.
"הדבר הכי מורגש בקהילות הווירטואליות בתחום, זה השיח, שהוא די גברי", אומרת יגואר. "למשל, אם מישהו אומר דעה לא מקובלת, יכולים להיכנס בו בתוקפנות. את השיח של הנשים קל לאפיין... הוא מלווה בנימה רכה ולצערי ביותר מדי התנצלויות: 'סליחה שאני אומרת, אבל...' וכדומה. צריך לזכור שהקריפטו הוא תחום שאין בו פעולות פיזיות, ככה שלא משנה אם את גבר, אישה או אחר, את כתובת דיגיטלית בלבד. אתה גם יכול להיות שחור, לבן, מזרחי, אשכנזי, צעיר או קשיש ובכל זאת, את הנשים הרבה פעמים מזהים כמעט מיד, לפי אופן השיח".
אבל לא הכול שחור. יגואר מספרת שיש גם רוחות של שינוי ומי שהוביל אותן היה דווקא גבר. "מצד שני, יש ניסיון יפהפה להכיל נשים בתחום. זה תהליך שהתחיל מני רוזנפלד, שהיה יו"ר איגוד הביטקוין הישראלי (כיום נעה משיח). הביטקוינרים הוותיקים, הרבה פעמים מתייחסים למטבע ביטקוין כנקבה ("בק") - וזה מכוון. מנסים להחדיר שיח מגדרי".
גם אורה אריאל - האופטימית - מנטורית פיננסית, יוזמת ומנחת הפודקאסט "משקיע תקרא לאחותך", מתארת זירה וירטואלית נגועה בשוביניזם.
"בקבוצת הפייסבוק שלי - 'משקיעים ומשקיעות בדרך לעצמאות כלכלית', יש יחס של 50%-50%, אבל ברוב הקבוצות תמצאי יחס של 80% גברים-20% נשים. יש תגובה של גברים שחוזרת על עצמה, מישהי שואלת שאלה ועונים לה: 'תמצאי חבר והוא יעזור לך עם הכסף'. אני מוחקת תגובות מסגבירות כאלו וגם מעיפה מהקבוצה אם צריך. בחורה צעירה העלתה פעם פוסט, סיפרה שיש לה סכום משמעותי והיא מחפשת אפיקי השקעה. גברים שלחו אותה 'למצוא גבר שיתעסק עם זה'. הבחורה הזו חסכה סכום כסף משמעותי, בעצמה. למה אתם שולחים אותה למצוא גבר?"
לפי אריאל, הגברים לא מסתפקים בזה, אלא נוטים גם "לקפוץ בראש" ולהפגין את הידע שלהם בכל מחיר: "נשים שואלות כדי לקבל מידע, גברים יגיבו נטו כדי להראות שהם יודעים משהו. אפילו לא בהכרח משהו ששאלו לגביו, העיקר להיראות. במיוחד אם אישה כתבה את הפוסט. מישהי שאלה לגבי פנסיה ומישהו הגיב לה: 'תיקחי את הפנסיה שלך בעלך'. ועוד משהו, גברים בדרך כלל מפרסמים פוסט אנונימי, נשים לא. העיקר שחס וחלילה מישהו ידע שהם לא יודעים. הם אפילו יחזרו על משהו שכתבתי, כשמובן מאליו מהמלל שאני מבינה על מה אני מדברת וגם יש את הסימון של מנהלת הקבוצה ליד התגובה שלי, אבל הם יחזרו על זה. העיקר להראות שהם יודעים וחכמים". בשורה התחתונה, אומרת אריאל: "אף גבר בחיים לא היה מקבל תגובה כזו".
גם יגואר מספרת שנתקלה בגברים שחשבו שהם יודעים יותר טוב: "יש המון הסגברה. חלק מתכוונים לטוב, הם באמת רוצים להסביר מטוב לבם ואומרים: 'בואי אני אסביר לך איך זה עובד'. אז אני אומרת להם שאני רק מ - 2015 בתחום וגם אחראית על פסק דין תקדימי שכולם קראו לו 'ביטקוין נגד הבנקים', ערב נ' בנק מרכנתיל דיסקונט. אבל יש כאלו שעוד לא מבינים עם מי הם משוחחים, ואז אני מעמידה אותם במקום".
לאט, הגברים האלו נחשפים למציאות בשטח. מציאות שבה יגואר ונשים חזקות אחרות, מככבות בתחום: "בהרבה קבוצות בפייסבוק יש אותי ועוד שתי רואות חשבון ותיקות ואהובות עלי, ידועות בתחום והן נהדרות. אז כשיש שאלה מקצועית מתייגים הרבה את שלושתנו. 'אמזונות הקריפטו' הם קוראים לנו. אני רואה בהן לא רק תחרות אלא המון שיתופיות - גם מקצועית וגם חברית, וזה נפלא בעיני".
עוד אישה חזקה היא שיר סופר, יועצת כלכלית. סופר הגיעה לתחום במקרה, אחרי שגדלה כל החיים בבית שבו חיו ונשמו עסקים. בשלב מסוים, היא החליטה לעשות שינוי, אבל גילתה שהעיסוק בכספים טבוע בה עמוק ומלווה אותה בכל דרכה המקצועית. "עבדתי הרבה שנים בעסק המשפחתי וילדתי בגיל מאוחר יחסית, אז בגיל 40 עשיתי הסבה לעבודה סוציאלית ומצאתי את עצמי בפרויקט 'נושמים לרווחה' של מרכז עוצמה, שנותן מענה בכלכלת המשפחה. אחרי שמיציתי את עצמי בתחום, החלטתי לעבור להשקיע בכסף, בעיקר בגלל הרצון לבסס את הילדים כלכלית. מהר מאוד גיליתי כמה העולם הזה מרגש וזה הוביל לשינוי בקריירה, בתמיכה מלאה של בן הזוג שלי".
אצל סופר, ההתמודדות עם גבריות רעילה זלגה מעבר למרחב הווירטואלי ואל תוך החיים עצמם: "פעם הגעתי לאיזה יום עיון, נכנסתי לחדר מלא גברים וגבר אחד לא ממש קיבל את זה שאני שם. הוא שאל אותי: 'אני לא מבין, בשביל מה את צריכה להיות פה? הגעת עם סוכן ביטוח?' אז אמרתי לו שלא ושאני מופתעת שהוא מתעסק בי כל כך. אז הוא נעלב ומלמל בזלזול 'כל הנשים האלו, מאמנות לכלכלת המשפחה...' טוב שהוא לא שאל אם קיבלתי אישור מאבא שלי להיות שם. אני לא חושבת שצריך לקטול גברים, או להיות אנטי גברים. זה דבר רע בעיני. אבל אני פונה לנשים כדי לצייד אותן בכלים ראויים עבור נקודת פתיחה שוויונית".
אורה אריאל חוותה את ההסגברה על בשרה, תרתי משמע, עם אמירות שגרמו לה לפקפק בעצמה: "בתקופה שסגרתי עסקאות של מיליונים, הלכתי פעם לאיזה מפגש נטוורקינג. בהפסקה ניגש אליי גבר ונתן לי המון עצות שלא ביקשתי ושלא רלוונטיות למה שאני עושה, אבל השיא היה כשהוא אמר לי: 'את צריכה לשנות את כל הלוק שלך. אף אחד לא ייקח ממך עצות על השקעות וייקח אותך ברצינות'. חזרתי הביתה והתחלתי להרהר, אולי אני צריכה להתאפר, או להתלבש מחויט?"
אחרי הרבה מחשבה, היא החליטה שהיא לא תתן לאף אחד לערער אותה ככה ולפי מה שהיא מתארת, זה עובד לה ובגדול. גם בה נשים רואות מודל לחיקוי: "אחרי המקרה הזה התלבטתי והחלטתי להישאר נאמנה לעצמי. ועובדה שנשים מתחברות לזה. נשים באות אליי אחרי הרצאות ואומרות כמה נעים להן לראות מישהי 'בדיוק כמוהן' מדברת בביטחון על כסף והשקעות".
עוד אישה שעשתה שינוי מרשים בחייה וכיום היא נחשבת לאחת האוטוריטות המשמעותיות בתחום, היא דנה מליניאק, מנטורית כלכלית, בעלת המיזם "ריבוי מקורות הכנסה". היא מדגישה שהיא "מציעה אימון כלכלי, על כל המשתמע. יש המון היבטים פסיכולוגיים שקשורים לעיסוק בכסף ואני נוגעת בהם בתוכנית שלי".
כמו שיר סופר, גם דנה מליניאק הגיעה לתחום במקרה. אולם, הסיפור שלה מאופיין בטלטלה ששינתה את חייה: "הייתי עורכת דין, חלק מהזמן בתפקידים ניהוליים בכירים ואז יום אחד פוטרתי והבנתי שאין לי חסכונות ושלא ידעתי בכלל איך להתנהל כלכלית. ואני אמא יחידנית, יש לי שתי ילדות לפרנס לבד".
מאותו רגע, התחילה מליניאק למצוא את דרכה בעולם הפיננסי, עד שכבשה כל יעד שהציבה לעצמה.
"כיום אני מריצה קורסים של עשרות משתתפים בכל מחזור, קורסים מקבילים למנטורים כלכליים ועוד המון יוזמות ומוצרי פרימיום. יש לי כבר למעלה מ-1000 לקוחות מרוצים בכל הנישות. אני מעבירה אנשים תהליך כלכלי, הצבת מטרות יעדים, תכנון תקציב, נכסים, התחייבויות, תכנון כלכלי, תיקי השקעה - נדל"ן, זהב, קריפטו, שוק ההון ועוד".
גם הסיפור של אורה "האופטימית" אריאל על דרך החתחתים שעברה עד שהפכה למנחה של פודקאסט מצליח, מוכיח שאיפה שיש רצון, יש יכולת. אריאל התחילה את דרכה בעולם ההייטק "שהוא מאוד גברי" לדבריה והחליטה לעשות שינוי דווקא מתוך מקום של חיבור לנשיות ולמגדר:
"עזבתי את כי נמאס לי להיות האישה היחידה בחדר. ואז לימדתי את עצמי להשקיע - נדל"ן בחו"ל, שוק ההון, השקעות אלטרנטיביות וגיליתי שאני עדיין האישה היחידה בחדר, אז דייקתי את עצמי יותר. חשוב לי לקדם את המידע הזה לנשים. זה קריטי, כדי שתפסיק להיות תלות כלכלית של נשים בגברים והמציאות מחייבת את זה. יוקר המחיה, הפנסיה, חייבים לדאוג לעוד מקורות הכנסה וחוץ מזה, כסף זה אופטימי, זה קליל וכיפי".
השאיפה של כל ארבעת הנשים להיות מודל השראה עבור ילדות, נערות ונשים אחרות, מכל הארץ ומכל הסטטוסים הסוציו-אקונומיים, ניכרת מאוד. הן פועלות מתוך תחושת שליחות והכסף אצלן הוא רק סימפטום למשהו גדול יותר, לתיקון מהותי שצריך להנחיל אותו מעכשיו, כדי שיחלחל לדורות הבאים וינרמל להם את העיסוק בכסף ובפרט אצל נשים. רוצה להתחיל ולא יודעת איך? אין שום בעיה. כל אחת מהנשים האלו ואחרות, מציעות להוביל אותך מהצעד הראשון ואפילו עוד משלב הרעיון.
"אני מכניסה נשים לתחום מאפס", אומרת יגואר. "יש לי הרצאות על קריפטו, מיסוי קריפטו, התנהלות, בנקאות ועוד. אני בונה חברות קריפטו ויועצת רגולציה גם בארץ וגם בעולם. אבל אני גם מרצה בהתנדבות בבתי ספר - יסודיים, חטיבות ותיכונים. כל הרצאה כזו מותאמת גיל, אבל בחטיבות ובתיכון אני מדברת במיוחד בלשון נקבה ונותנת קצת אקסטרה תשומת לב למשתתפות. גם שם רואים את ההבדל. הבנים פחות מהוססים, הבנות חוששות לשאול".
מסתבר, שלכל הרצאה כזו יש השפעה עצומה, בטווח הקצר והארוך: "הרבה פעמים נערות באות אליי אחרי ההרצאה ואומרות לי שפקחתי להן את העיניים, וזו המטרה שלי. אני רוצה להיות שם כאישה שהיא מודל השראה להיכנס לתחום. זה חינוך הפוך מכל מה שהכרנו וגם מה שהגדרנו כנשי. הוא מבוסס על הגיון, על תעוזה, על התנסות - ואנחנו צריכים וצריכות יותר משקיעות נשים בשוק. ההתנהגות הכלכלית שלהן מניבה להן הכנסה בטווח הארוך והיא עדיפה על תנודתיות ותזזיתיות שמאפיינת יותר גברים".
אורה אריאל, לקחה את זה כמה צעדים קדימה. כאמור, הפודקאסט שלה מיועד לכולם/ן, אך בעיקר לכולן והיא מארחת רק נשים. גם היא פועלת מתוך רצון לתקן, לשנות ולהזיז: "הנוכחות הגברית בתחום מורגשת, גם איכותית וגם כמותית. בגלל זה הפודקאסט שלי מתמקד רק בנשים. יש פה אלמנט מאוד חזק של דוגמה אישית כי יש מעט מאוד נשים שהן מודל להשראה בתחום וחבל, כי הן קיימות, הן פשוט לא מקבלות מספיק במה. פודקאסטים אחרים אלו פשוט גברים שמראיינים גברים. לפעמים אומרים לי 'זה כי אין נשים בתחום'. זה לא שאין נשים בתחום, אתם פשוט לא חיפשתם. יש לי 30 פרקים בפודקאסט ועוד רשימת המתנה מלאה. זה אין נשים בתחום?".
שיר סופר טוענת חד משמעית כי "נשים בסביבה נשית שואלות שאלות שהן בחיים לא היו שואלות אם היה גבר בסביבה. אפילו אם הוא היה חירש-אילם, הן לא היו מעזות לשאול". גם היא פונה לנשים מתוך "שליחות ומחויבות" והמטרה שלה היא ש "שים יעזו יותר והמשובים בקורס שלי תמיד מדברים על זה שנטעתי בהן תחושת מסוגלות שלא הייתה שם קודם".
לאור התיאורים על הניסיונות לדחוק את הנשים החוצה מהמשוואה, חשוב להבין למה בעצם התחום הזה מתיימר להיות נחלתם הבלעדית של גברים? ובמה הם שונים מהנשים שכן החליטו לקפוץ למים?
לפי יגואר, הסיבה היא ביולוגית. כסף הוא ריגוש וריגוש, פחות מסתדר עם הקונספט של תהיי יפה ותשתקי במטבח ללא זכות הצבעה. "המסחר בעולם הזה דורש מוכנות לצאת לסיכונים ורמות גבוהות של אדרנלין, שהולכות לרוב עם רמות גבוהות של טסטוסטרון", היא מדגישה. אבל זה לא אומר שהיא משלימה עם המצב: "אני משתדלת להגיע לכל מקום בכובע המקצועי שלי ולאו דווקא בכובע הנשי, אבל ברור לי שעדיין צריך לעודד פאנלים על בסיס נשי, ולכן גם בהם אני משתתפת. זה עצוב מאוד שעדיין צריך את זה, אבל אני עושה את זה בתקווה שזה ינרמל הובלה נשית לדור הבא".
תחושת הריגוש הזו, היא לא מקרית. למעשה, היא הרבה פעמים מה שמנחה את הגברים בהשקעות שלהם, על חשבון החלטות שקולות יותר. יגואר מאפיינת השקעות נשיות בקלות: "נשים עושות השקעות שמבוססות יותר על ערך, ופחות על רגש. נשים רבות עושות השקעות מושכלות, לטווח הבינוני-רחוק, בלי ליפול לאפקט העדר. גם הטעויות שלהן הן לוגיות וזה מעניין כי זה לא נחשב נשי, והנורמה מצפה שנשים יפעלו יותר רגשית. והנה - זה לא נכון".
-ולמה זה ככה? "זה נטו ניהול סיכונים. החשש לעשות שטויות או לצאת להרפתקאות ולצד זה הדאגה למשפחה ולעתיד האישי. זה 'לא מקובל' שנשים יפסידו כסף וגברים מצופים להיות יותר סוערים. הרי, בינתיים לא הרבה שמענו על אישה שהפסידה את הבית שלה במשחק פוקר, נכון?".
אורה אריאל מסכימה וטוענת כי זה מגובה מחקרית: "יש הרבה מחקרים שמראים שכשנשים משקיעות, התשואות שלהן יותר גבוהות מאלו של גברים, תוך לקיחת פחות סיכונים. זה נובע מזה שנשים פחות בטוחות בעצמן וזה מוביל אותן לבדוק, להתייעץ ולקבל החלטות מושכלות. גברים בטוחים שהם יודעים הכול. אז הם ישקיעו ואם זה ילך אז מעולה, ואם לא - זה כי השוק על הפנים, זה בכלל לא קשור אליהם".
יותר מזה - אריאל טוענת שגברים שפועלים בשדה הזה כמו נשים, קרי, ממקום רגשי ומשפחתי, יחוו את מלוא הפוטנציאל: "זו לא שכלתנות. ההיפך. זה מהמקום הרגשי. הן מונעות מדאגה למשפחה, לילדים, לפנסיה וזה מה שמוביל אותן לחשוב לטווח ארוך. בהשקעות זה קריטי, כי הרצון להגשים יעדים הוא המפתח להצלחה. גברים פשוט אומרים: 'קיבלתי טיפ על מניה, יאללה אני אכנס'. אבל גברים שפועלים כמו הנשים בתחום, גם הם מצליחים יותר".
גם דנה מליניאק טוענת דברים דומים, אך היא מסתכלת על הדברים מכובע המאמנת ולכן רואה אותם מזוית נוספת: "גברים מגיעים עם תעוזה, נשים מגיעות עם היסוסים. למשל הקריפטו, זה תחום חדש יחסית אז מרגישים שהנשים יותר מהוססות. אבל זה לא חייב להיות ככה. זה גם חלק מאיזו תפיסה שהגבר מביא את השכר והאישה מבזבזת".
לדבריה, זה בר שינוי. "באימון אני מראה להם שהמטרות והיעדים שלהם הרבה יותר קרובים ממה שהם חשבו. הרבה פעמים גם הגברים מרגישים מאוימים כשמבקשים מהם לחשוף נתונים כלכליים ולא מבינים למה האישה פתאום שואלת שאלות אחרי 20 שנה. הם גם יודעים בתוך-תוכם שהם לא מתנהלים כמו שצריך ומביך אותם שזה ייחשף. אבל זו אחריות הדדית - אם הדרת את עצמך מהנושא 20 שנה, אל תבואי בטענות שקשה לו שזה משתנה ושהוא מרים גבה. אחרי שאני מראה להם שזה עניין של תקשורת והבנה של החוזקות זה של זו, הם ממש טסים".
שיר סופר מדגישה גם היא, שצריך להבין שגברים ונשים לא פועלים בתוך ריק. "משהו בתפיסות החברתיות-תרבותיות שלנו, אומר שנשים לא מתעסקות בכסף, שגברים מבינים בזה יותר טוב והן מגיעות לנושא עם המון אמונות מגבילות. למשל, כשכסף הוא משחית. או שכסף לא גדל על העצים. נכון, לא על העצים, אבל אם נשקיע נכון העץ יניב פירות. שיהיה ברור - גם לגברים יש תסביכים עם כסף, יש עליהם לחץ לפרנס ולהצליח. לא הייתי מתחלפת איתם. אבל נשים מדברות על האמונות המגבילות האלו, גברים עסוקים בעשייה. נשים צריכות משהו תהליכי, קבוצת נשים שיש גם שיח על הבית, על הילדות, על היחסים עם כסף. גברים רוצים טיפ איפה להשקיע וזהו".
אורה: "אני חושבת שיש איזו ציפייה רחבה מגברים 'שיבינו בכסף'. כמו שיש איזו ציפייה שהם יבינו בכדורגל ואם אישה תשאל משהו על כדורגל זה יתקבל בסלחנות. לפעמים מדובר בגברים שאין להם שום ידע בנושא ומצפים מהם להבין בזה".
הבעיה היא שזה נושא רגיש. כמה רגיש? דנה מליניאק צוחקת ואומרת: "אנשים ידברו על הסקס שלהם לפני שידברו על כמה הם מרוויחים ועל התנהלות כלכלית". שוב, אנחנו נכנסים להיבטים תרבותיים-חברתיים ואפילו ביולוגיים: "זה פחד שמוטבע בנו במשך דורות. גם פחד מכסף וגם פחד להפסיד כסף. יש נשים שנמנעות מעיסוק בנושא ממש מתוך פחד ומתוך איזו מחשבה שצריך להבין בכלכלה. לא צריך, זה לא לבנות פצצת אטום. צריך שיהיו מטרות. תוחלת החיים רק עולה וזה נראה שלאנשים אין מטרה מלבד רכישת דירה. אוקיי ומה אחר כך? להיות קשיש בישראל עולה הרבה מאוד כסף לפעמים. אתם רוצים להיות נטל על הילדים?".
לסיכום, אומרת אריאל: "לנשים חסרים מודלים לחיקוי בתחום אבל עכשיו זה קורה, בתקווה שבנות הדור הצעיר כבר לא יצטרכו את זה. זה כל כך קריטי העניין הזה, אני פוגשת נשים שאין להם כסף לעזוב בן זוג מתעלל וכל מיני סיפורים קשים. מגיעות גם לפעמים נשים לקורסים וזה מרגיש שהן על זמן שאול כי בן הזוג ממש מתנגד שהן יהיו שם. נשים צריכות לקחת אחריות על הכסף שלהן ולחתור לביטחון כלכלי. אני לא מוכנה לקבל שום מציאות אחרת מזו".