הרבה שיפוטיות זלגה לכיוונם של מעין ובן בתקופה האחרונה, ומאז הנסיעה לניו יורק ושיחת ה"אני יודעת שגם לבן יש רגשות" שניהלה מעין עם בת דודתה, הווליום עלה לגבהים חדשים, ולאו דווקא מוצדקים. במילים אחרות - כגודל ההתרעמות והביקורת, כך גדול הפצע הקולקטיבי שהסצינה הזאת נוגעת בו, ואנשים כל כך ממהרים לקרוא למעין הזויה שלא רואה את המציאות רק בגלל שזה מה שהכי מפחיד אותם שיקרה להם.
ונכון, זה מפחיד להיות במקום הזה שבו אתה כביכול לא מבין את המציאות ואין לך שום שליטה עליה - זה מתכון מצוין לזמן לעצמך תחושת דחייה כל רבע שעה בערך, ויודע כל מי שחווה דחייה מאסיבית, כזו שמתאפשרת רק אם אתם ממש רוצים מישהו, שזה כואב, וכמה קשה להפריד בין הצורך של האגו לקבל את הליטוף שלו לבין הרגש המזוקק עצמו.
מעין ובן קשים לצפייה כי הם סובבים סביב הדחייה והפחד ממנה, כמו שני כלבים ברגע מורט העצבים לפני שהם מחליטים אם לריב או להיות חברים, וכולם מסביב עוצרים את הנשימה. וכאילו זה לא מספיק, כל פעם מחדש אנחנו חווים ביחד עם מעין אותה "שיחה" שרודפת אותה מרגע החופה ועד היום. די, כבר הרג אותנו בן, עם שיחת ה"את לא הטעם שלי" שמלווה גם בהסבר על הרגשות שעדיין אין לו, ובקביעות מוזרות שאין לו שום זכות לקבוע לגבי הרגשות של מעין ולגבי הצעדים שהיא עלולה לנקוט כמו בפעם ההיא שהוא פשוט אמר בלי להתבלבל שהוא לא רואה סצנריו שהיא קמה והולכת.
סירייסלי? אי פעם?
חוצפה שלא תתואר. אמנם היא יותר בעניין כרגע, אבל זה יכול להתהפך בשניות אם משנים את יחסי הכוחות, ודבר שני - בתור אישה שהיתה מאוהבת פעם (או מאה), בן עושה את הטעות שעושים הרבה מאד אנשים בעולם הזה, שחושבים שלהודות שאת רוצה מישהו מאד זו חולשה. זו לא חולשה, להיפך - בן אדם שמרשה לעצמו לרצות בגלוי הוא בן אדם עם עמוד שדרה, שמרשה לעצמו להיסחף כי הוא יודע שהוא מסוגל להתמודד גם עם תוצאה שלא מרצה אותו, הווה אומר - אדם חזק. חולשה היא דווקא להיות בצד שנמנע בכל מחיר מלללכת על משהו עד הסוף בגלל אין ספור תירוצים שכולם לא רלוונטיים, כי בסופו של דבר, מי שלא משחרר שליטה, לא עושה את כי הוא "לא רוצה לפגוע באחיינים" של אף אחד, אלא כי הוא זה שמפחד, ואי לכך - חלש.
אז בואו נסגור רגע את הפינה הזאת - מעין לא מטומטמת - אם היא אומרת שיש לו רגש - יש לו רגש. כל מי שנמצא באינטראקציה רומנטית יודע אם מרגישים אליו ועד כמה, ובמיוחד יודעת כל אישה באשר היא מתי מישהו נמשך אליה וכמה. זו באמת לא פיזיקת קוונטים כשמדובר בגבר. אם מעין מרגישה משיכה, כנראה שיש משיכה, וזה לא סותר את העובדה שבן לא סגור על עצמו לגביה.
בן לא משוכנע שהוא מסוגל להיות בזוגיות אמיתית עם מעין, וזו זכותו. מותר לו גם להתבלבל, והוא לא חייב "לחתוך" בשניה שעולה לו ספק לראש. והוא באמת לא יכול להיות איתה, אבל לא מהסיבה שכולם חושבים. אמנם המראה החיצוני של מעין הוא לא המראה החיצוני שעליו מפנטז בן, וגם זה בסדר - הוא היה כן לגבי זה, מה שלדעתי ראוי להערכה. מותר לבן לאהוב יותר או פחות צורה של מישהי, וזה עובד לשני הכיוונים. הבעיה שלו להתמסר אליה לא קשורה למראה שלה בעיניו, אלא יותר למראה החיצוני של שניהם, כזוג, מול החברה.
מצד אחד הוא נמשך אליה, נהנה איתה, וטוב לו - ודי בטוח שכשהוא חשב על זה (אני אומרת את זה בלשון עבר כי אין לי ספק שבסוף הוא נכנע לתכתיבי החברה) היה לו קשה להסביר לעצמו מה הדבר שמונע ממנו להיות אול-אין (איזה ביטוי חתונמי זה, יא אללה), ולכן הוא לא חתך במשך התוכנית אלא המשיך לנסות, שזה קל יותר במרחב שבו מלווים אותך פסיכולוגים ועוזרים לך להרגיש שזה בסדר להרגיש קצת דפוק, או במקרה של בן - עוזרים להבין שאתה לא האחראי הבלעדי על מצב הרוח התקין של כל הסובבים אותך, ושמותר לך אפילו לפשל.
אבל מה שמפריע לבן, הוא לא בדיוק מה שמפריע לבן - רק בערך. לדעתי הגודל של מעין לא היה גורם לו לרתיעה אם הם היו יחד רק שניהם, על אי בודד. התוכנית היא אמנם סוג של אי, אבל עם איים שכנים, וזו הסיבה שאנחנו רואים אותו נכנס ויוצא מהקראש הזה, בכל פעם כשהוא פוגש את החוץ, ואת מה שהוא דמיין לעצמו שתיראה הזוגיות שלו. אני לא רוצה לדמיין מה נחת עליו כשהוא יצא מהבועה של התוכנית, וכל המחשבות של כולם התחילו להתערבב עם שלו.
לסיכום - מעין לא מטומטמת שחיה בסרט - סיכוי סביר שבן לא רק רוצה יותר ממה שנראה לכם, אלא רוצה יותר ממה שנראה אפילו לו. איתרע מזלה של מעין והיא נאלצת לשהות בתוך הפער הגדול והחשוך שבין בן שלה, הפרטי, כשאף אחד לא רואה אותם, לבין בן הציבורי שדופק חשבון לאיך שדברים נראים ומה זה אומר עליו, בן של כולם - זה שאולי רואה את עצמו בן זוג של אישה שקרובה הרבה יותר ממעין לאידאל היופי התקופתי.
אם הפער הזה מבלבל את בן, מן הסתם המסרים שהוא משדר למעין מבולבלים גם הם, והיא מתוסכלת בצדק, כי זה מבאס ת'תחת להיות עם מישהו שברור לך שעומד לוותר עלייך מהסיבה הכי גרועה בעולם, למרות שטוב לכם - כאילו זה דבר שקורה כל רבע שעה, שמוצאים חיבור כל כך טוב עם מישהו. והכי מתסכל זה בשבילו, כשיגלה מתישהו בעתיד שפספס את אחת הנשים הכי שוות שפגש, בגלל משהו שעשר שנים מעכשיו אף אחד אפילו לא יראה.