אפשר שלא להסכים עם האג'נדה הפוליטית שלה, עם המצפן הפנימי שלה ועם הערכים שלה (אפשר גם שכן), אבל על דבר אחד קשה שלא להסכים: איילת שקד עשויה מחומר מיוחד. עם מבט חדור מטרה ופעולות נחושות, שקד פילסה את דרכה לצמרת הפוליטית, החל מ 2006, אז החלה לשמש ראש לשכתו של נתניהו, דרך הנסיקה המטאורית ועד ההתרסקות בסקרים לקראת הבחירות לכנסת ה - 25 - מערכת הבחירות החמישית בתקופה של ארבע שנים.
תמיד היה נדמה שבאיילת שקד יש משהו אחר, מן Star Quality של ג'ונגל הפוליטיקה בישראל. מי היא איילת שקד? איך הגיעה להישגים המרשימים שלה ולמה לא הגיעה להישגים מרשימים עוד יותר? דיברנו עם אפרת שלום דנון, מיוצרות הסדרה "הנבחרות" ועם מרב בטיטו, עיתונאית ידיעות אחרונות, תחקירנית ומגישת טלוויזיה.
למה איילת שקד לא עוברת את אחוז החסימה? בגלל שאיבדה את האמינות שלה בעקבות נטישה של ערכים פוליטיים, או פשוט כי היא אישה, בלי הגבר ה"נכון" לצידה?
"היו לפניה אלף גברים בפוליטיקה שחצו את הקווים בלי להתבלבל, עברו מאג'נדה אחת לשנייה והחליפו דעות כמו גרביים, אף אחד לא זכר להם את זה ביום למחרת" קובעת מרב בטיטו "שאול מופז, אהוד אולמרט, צחי הנגבי, גדי יברקן, אהוד ברק ועוד רבים מאוד וטובים החליפו מפלגות וביום למחרת המשיכו כאילו כלום. שקד מעולם לא שינתה את סדר היום הערכי שלה. אינספור פעמים ביקרתי את הקו הקיצוני שהובילה כשרת משפטים וכשרת פנים כלפי אוכלוסיות מיעוט בישראל. בה בעת, לא יכולתי להתעלם מהנחישות שלה לקדם נושאים "נשיים" כמו החקיקה להפללת צרכני זנות והמלחמה בפוליגמיה. ברמה הלאומית, מדובר באישיות נשית כמותה לא הייתה כאן קודם, ולהערכתי זו הסיבה העיקרית שהיא חוטפת ביקורת כל כך מגוחכת כמו "נטישת ערכים". על מה אתם מדברים? הרי אם היא הייתה מוקלטת כמו סמוטריץ' שיום אחד מטנף על נתניהו, מכנה אותו "שקרן" ומאחל לו הליך טבעי של הזדקנות מזורזת ולמחרת מקבל מחילה פומבית מהנתניהוז, היו כבר מזמן משפדים אותה.
שקד משלמת את המחיר הכבד של אישה כריזמטית, טובת מראה, דקת גזרה, תל אביבית חילונית, חצי מזרחית ובהירת עור. היא פוליטיקאית מצוינת עם חושים מחודדים, והיא יודעת לנהל משאים ומתנים ממוקדי מטרה ונטולי פניות אישיות, אבל היא לא קשורה בשום צורה לרבני הציונות הדתית, לא נראית כמו מתנחלת, לא מדברת כמו דתיה, ולא מתנהגת כמו שמצפים ממנה שם בציבור הדתי לאומי. שקד היא האישה הנכונה במחנה הלא נכון. היא בחרה לעצמה גוש שונא נשים ואם תעבור את אחוז החסימה - ואני מאחלת לכולנו שהיא תעבור אותו, יישבו לצידה החרדים שמדירים נשים מכנסת ישראל כאילו אנחנו עדיין בשנות החמישים, יישבו לצידה ראשי ליכוד שעשו טובה ושריינו כמה מקומות לנשים והשאירו אותן להתכתש אחת עם השנייה עמוק בירכתיים האחוריים, והכי גרוע - יישבו לצידה חבריה לשעבר מהציונות הדתית שרק רוצים להחזיר אותה לעזרת נשים".
"שקד הייתה בשותפות עם בנט מתחילת הדרך", אומרת אפרת שלום דנון. "הייתה פעם אחת שהיא קיבלה והובילה את המקום הראשון. זה היה אחרי שהם לא עברו את אחוז החסימה והפופולריות שלה הייתה אז בשיא. היא גם מספרת בסדרה שהיא זו שלמדה מבנט איך מנהלים מו"מ וכיום היא משתמשת בזה ובכלים שרכשה כדי לנצל חולשות של יריב פוליטי. היא מספרת כמה היא התרשמה מזה שבנט הבטיח לה את תיק המשפטים והיא לא האמינה שזה יקרה ושהוא יצליח לשכנע את ביבי אחרי שהבטיח לה - 'עליי'. שקד האישה היחידה בישראל שעמדה אי פעם בראש מפלגה ימנית ואי אפשר להתעלם מזה. היא גם הזכירה את זה בנאום שלה, כשנבחרה לראשות המפלגה. בסך הכול, רק 9 נשים עמדו בראש מפלגה מקום המדינה וזה כמעט אפסי. לנשים יש קושי גדול מאוד בפוליטיקה ובפרט לעמוד בראש מפלגה. את רואה הרבה גברים שמקימים מפלגה, מעט מאוד נשים מקימות מפלגה יש מאין, אלא בדרך כלל נכנסות למפלגה במצב לא מזהיר. אפשר לראות את זה גם אצל מרב מיכאלי ושלי יחימוביץ', שגם לקחו את המפלגה מרגעי השפל שלה. זה חלק מכל הסיפור".
ה "חלק" הזה מכל הסיפור, תואם את הרעיון לפיו נשים מקבלות את מושכות ההנהגה בעיקר ברגעים בהם ארגון נמצא במצוקה או משבר. למשל, משבר פוליטי, ירידה בסקרים וקושי לדגדג את אחוז החסימה. כמה מחקרים העלו שבזמן שארגונים במשבר, יש נטייה למנות נשים למנהיגות, מתוך הנחה שהן אלו שיסייעו להיחלץ מהמשבר. הנחה שמתגלית כנכונה, שכן הממצאים מראים כי בעולם העסקי, ברוב המקרים, נשים שיפרו את ביצועי והישגי החברות בזמני משבר, לאחר שמונו לעמוד בראשן.
"לרוב" היא מילת המפתח כי כמובן שיש יוצאות מן הכלל. לדוגמה: ליז טראס, שהפכה לראש מפלגת השמרנים בבריטניה אחרי שג'ונסון התפטר מתפקידו וכתוצאה מכך, הפכה גם לראש הממשלה. טראס הספיקה לכהן בתפקיד 50 ימים בלבד, לפני שהתפטרה בבושת פנים בעקבות הביקורות החריפות על המהלכים הפוליטיים והכלכליים שהנהיגה בבריטניה, המצויה במשבר יוקר מחיה וחווה תנודות פוליטיות. נשמע מוכר? בכל אופן, עם פרט הטריוויה הזה טראס שברה גם שיא מפוקפק במיוחד והפכה לראש הממשלה שכיהנה הכי פחות זמן בבריטניה. ההשוואה לליז אחרת, חזקה ואהובה, ששברה שיא מרשים ומלכה במשך הכי הרבה זמן בהיסטוריה הבריטית, כמעט בלתי נמנעת ומעצימה את הפדיחה של טראס פי כמה.
אבל בחזרה לישראל, מרב בטיטו מזכירה לכולם: "שקד לא עברה את אחוז החסימה גם בבחירת סבב ב', זוכרים? אז דווקא היה בנט לידה. בואי, הכל זה טיעונים עלובים של אנשים שהתרגלו לפוליטיקה גברית. שקד היא לא רק שרה או חברת כנסת לעתיד, היא גם מנהיגה של מפלגה. היא עומדת בראש מפלגה, מה שעשוי להכניס אותה שוב למוקד קבלת החלטות. בקונסטלציה מסוימת אולי לקבינט הביטחוני ולכי תדעי איזה מבצע צבאי ירצו להוציא באישון לילה, אני מעדיפה שאישה אחת לפחות תהיה שם. יש לה שני ילדים, אני יודעת שהיא לא תמהר לשלוח ילדים של אחרים לשדה הקרב סתם כי תכף יש בחירות. מבחינת האלקטורט שלה, בנט היה חייב ללכת הביתה. שימי לב שהיא נותרה נקיה יחסית מהמהלך הזה ומגרדת בהתמדה מלמטה את אחוז החסימה. היא משלמת את המחיר על כל מה שרע בימין הישראלי כיום, ולמעשה משקפת מציאות בה רוב בוחרי הימין הם קהל דתי שיעדיף לבחור במנהיג גבר".
יצא לכן להיתקל בתופעת מצוק הזכוכית כשעשיתן את הסדרה?
"כן. גם אצל איילת שקד וגם שלי יחימוביץ' דיברה על זה שהמפלגה הייתה במצב לא מזהיר. מרב מיכאלי, בשיחת התחקיר הראשונה היא הייתה עדיין ח"כית. זה היה ממש דמיוני שהיא תהיה ראש המפלגה אבל אז המפלגה כמעט נקברה והיא נלחמה על זה. חווינו את המציאות הזו תוך כדי הצילומים" נזכרת שלום דנון "והתיאוריה הוכיחה את עצמה בשטח. אז כן, לנשים יותר קל לקבל את המפלגה כשהיא לא חזקה, חוץ מציפי לבני. היא סיפור קצת אחר".
מה מייחד את לבני?
"ציפי לבני הגיעה להישגים שאף אחת אחרת לא הגיעה לפניה. היא הגיעה הכי קרוב לגולדה מאיר ופרצה הרבה מאוד תקרות זכוכית בצמרת מדינית-שלטונית. ללבני תמיד הייתה אמביציה חזקה, היא מאוד לא הזדהתה עם נשיות או עם פמיניזם ויכול להיות שזה שיחק לטובתה".
ב "הנבחרות", דליה איציק מספרת שהייתה צריכה לאמץ טון תקיף וגם לימור לבנת מציינת שהייתה צריכה לשנות את המראה שלה, לדבר בקול נמוך וטון תקיף, כדי להיראות ולהישמע, פשוטו כמשמעו. "נשים אימצו אלמנטים 'גבריים' במשך הרבה מאוד שנים", אומרת אפרת. "היום זה השתנה. היום אפשר לראות הרבה נשים נאות ונשיות בפוליטיקה וזה יכול תמיד לעזור. איילת שקד נמצאת בתקופה אחרת מהתקופה של לבני. את איילת שקד כבר לא שאלו כמו ששאלו את לבני, אם היא משתמשת בנשיות שלה כדי לקדם את עצמה. נעשתה פה דרך".
שלום דנון טוענת שמראה חיצוני פותח דלתות והטענה הזו מבוססת על משהו שכולנו מכירים אינטואיטיבית, אך לא מזמן פורסם מחקר שטוען את ההיפך ובמיוחד בהקשר הנשי. המחקר עוסק אומנם בזירה העסקית, אבל כמו בהקשר של "מצוק הזכוכית", אפשר להקיש ממנו רבות על המתרחש בזירה הפוליטית. לפי המחקר, עם יופי גדול, מגיעה אחריות גדולה. נשים יפות "סובלות" מ-"אפקט הפאם פאטאל" שמוביל לכך שככל שהן יפות יותר, הן נתפסות כפחות אמינות. המחקר כלל שני שלבים:
בשלב הראשון התבקשה קבוצת אנשים לדרג עד כמה נאים בעיניהם נשים ואנשים שהופיעו בתמונות. בשלב השני, החוקרים חילקו את התמונות לפי רמות הדירוג של המצולמים והצמידו אותן לכתבה שהציגה אותם כדוברי חברה מסוימת. את הכתבות הם הראו לקבוצת אנשים אחרת וביקשו מהם לדרג עד כמה המסר הדוברות היה אמין בעיניהם. הממצאים העלו שנשים יפות נתפסו כאמינות פחות בכלל וכמנהיגות בפרט וראויות יותר לפיטורין. בקרב הגברים, לרוב לא היה שוני בין התפיסות לגבי גברים נאים יותר או פחות. כשכן הייתה נטייה לכיוון מסוים, היא הייתה כזו שתפסה מהגברים הנאים אמינים יותר.
ממצאי המחקר הזה מזכירים מאוד את העיסוק בפאם פאטאל אחרת, יקירת המדור ראש ממשלת פינלנד, סאנה מרין. כפי שכבר כתבנו בעבר, מרין בת ה-36 זוכה ללא מעט ביקורת סביב המראה הלא דיפלומטי שאימצה, שכולל ביגוד קצר ואופנתי, שמלות פאייטים וגופיות עם מחשוף, איתם היא מפזזת במסיבות ביתיות, מועדוני ריקודים ופסטיבלי מוזיקה. נדמה שהמבקרים של מרין כלל לא עוסקים בפעילותה הפוליטית ובילויים פוטוגניים נתפסים בעיניהם כהתנהגות לא אמינה.
גם המראה המצודד של איילת שקד הוא משהו שקשה להתעלם ממנו ואכן, לא מתעלמים. במהלך גיגוליי הופיעו במפורש המילים "איילת שקד יפה" כהמלצה לחיפושים דומים בנושא וגם חלק מדמויות ציבוריות לא חסכו את דעתם על המראה החיצוני שלה: שר התשתיות לשעבר, יוסף פריצקי, כתב עליה: "וואלה, זו הפעם הראשונה בישראל ששרת המשפטים יכולה לככב בלוח שנה שתלוי במוסכים" כשזכה לביקורת על ההערה הזו, אמר: "הגברת שקד מופיעה השכם והערב בכל מיני מגזינים, במופעי אופנה כאלה ואחרים. הרי זה לא אדם שמתנזר מן המצלמה כדי להציג את הופעתו. זה לא חלילה שלקחתי מישהי שלא עמדה מעולם בפוזה דוגמנית מול המצלמה כדי להפגין את יופייה, והיא יפה מאד - כמו הרבה מנשות הרייך". העיתונאי מתי גולן כתב בהקשר של שקד: "יש לנו פוליטיקאית אינטליגנטית ויפה - למה לא לנצל זאת לטובת יחסי החוץ?"
חשוב לציין שההתייחסות למראה חיצוני של פוליטיקאיות, היא לא עניין של מה בכך. מחקר מ- 2013 העלה שכל התייחסות כזו שוחקת את מעמד הפוליטיקאית בדעת הקהל ומשפיעה לשלילה על הדרך בה תופסים אותה כאהודה, בעלת ביטחון, בעלת השפעה וכשירה לתפקיד.
המראה החיצוני של איילת שקד זה משהו שעלה בסדרה?
"זה עלה בתחקיר, כי יש התייחסות למראה של נשים, הרבה יותר מאשר של גברים", אומרת שלום דנון. "נשים פוליטיקאיות חוטפות הרבה יותר מגברים והן גם מדברות על זה בסדרה. מרב מיכאלי ציטטה חוקרת שטוענת ש 'לנשים מותר לטעות רק פעם אחת' ואנחנו גם מדברות על זה שהנשים סוחבות עליהן את 'אפקט גולדה' - 'ניסינו פעם אחת ראש ממשלה אישה, זה לא הלך, נעבור הלאה'. שלי יחימוביץ' אמרה בסדרה שאם את צעירה אז 'את לא יודעת כלום' ואם את דעתנית את נתפסת כמרשעת. האם היופי של איילת פגע בה או קידם אותה? לזה לא התייחסנו בסדרה, אבל כן עולה ממנה שהיא מרגישה שהיא שילמה מחיר גדול יותר בפוליטיקה, בגלל שהיא אישה".
לדעתך המראה החיצוני של איילת שקד עזר לה להתקדם, או שהיה בעוכריה?
"זה כמו לשאול אם השמש עולה מהמזרח." עונה בטיטו בחריפות "כן זה עוזר. כן אי אפשר בלי זה. כן אישה שנראית כמו גולדה מאיר לא הייתה עוברת היום. היא יפה וזה טוב לנו, אני צריכה שהיא תיראה מעולה כשהיא נפגשת עם מנהיגים מהעולם, אני צריכה שהיא תלבש את מיטב החליפות ותרגיש מיליון דולר כשהיא באה לדבר בשם העם היהודי, כן אני רוצה להיות מבסוטה כשאני רואה אותה מתראיינת בשידורים של ה CNN גם אם היא אומרת לפעמים דברים איומים בעיני. אז מה הייתם מעדיפים? שתתלבש כמו - חלילה בלי לפגוע זה פשוט פחות הטעם שלי בשנים האחרונות - כמו אורית סטרוק? כמו דניאלה וייס? היא מאוד יוניקית מבחינת הזיהוי החברתי שלה, וזה לא עובר בגרון של רבים מהציבור הדתי לאומי".
איך מגיעים ממצב שבו את אחת מהנשים הפופולריות בישראל, נרשמת בדפי ההיסטוריה, מצילה ומובילה מפלגה, למצב שבו - כמה סימבולי - את נתונה לחסדיו של הגבר הדומיננטי ביותר בפוליטיקה בישראל כדי שיודיע אם הוא תומך בך?"
"זה חלק מהמשחק הפוליטי ואיילת שקד יודעת את זה" אומרת אפרת. "היום את למעלה, מחר את למטה. אבל אני חושבת שלא משנה מי את, יש פה הקשר רחב, של מרחב מאוד גברי בזירה הפוליטית, שלא תמיד מאפשרת לנשים את מה שהיא מאפשרת לגברים. זו לא תקרת זכוכית, זו תקרת בטון. איילת שקד פרצה הרבה תקרות כאלו, גם כשרת משפטים, גם כשרת פנים וגם בעוד תפקידים. התקרות האלו לא בלתי - ניתנות לפריצה, אבל אי אפשר לנתק את זה מההקשר הרחב. גולדה מאיר הייתה מקרה יוצא דופן והיא לא משקפת את רוב הנשים בפוליטיקה הישראלית".
לדעתך העולם השתנה מספיק כדי לאפשר לנשים לחיות ולמות בכבוד בתוך הפוליטיקה הישראלית?
"לצערי, אני לא רואה מצב שבישראל תהיה ראש ממשלה, כי אין מצב שאישה תקבל לידיה מפלגת שלטון. קודם כול, רוב המפה הפוליטית בישראל לא מורכבת ממפלגות דמוקרטיות. אין בהן פריימריז ויו"ר המפלגה הוא זה שקובע. אני גם פסימית מאוד לגבי זה שאישה תקים מפלגה שתהפוך להיות מפלגת שלטון. קשה לנשים להחזיק במערכת הפוליטית. הן נפלטות ממנה ולגברים זה קורה פחות. לנשים קשה לשרוד בגלל כל החסמים האובייקטיבים שיש להן. אין סיבה שמישהי כמו ציפי לבני לא תהיה בפוליטיקה" אומרת שלום דנון "אבל אנחנו לא רואים נשים שמזדקנות בכנסת. אין אישה בת 70 בכנסת. זה לא קיים. מצד שני, את זהבה גלאון ראיינו עוד בתקופה שהיא הייתה מחוץ לזירה ואז היא חזרה לפוליטיקה, לראשות מר"צ. אז יש מקום לאופטימיות. אולי הן נפלטות, ויחזרו בחזרה."
אפרת שלום דנון היא מיוצרות הסדרה "הנבחרות", עם אסנת טרבלסי וליאור אלפנט, ששודרה ברצועת הדוקו של כאן 11