שם: אסיף צח
גיל: 22
מקום מגורים: רמת גן
קשר אחרון: "רציני אחרון הסתיים לפני שנתיים וחצי"
אפליקציות מועדפות: טינדר ואוקי- קיופיד
סה"כ זמן באפליקציות: בערך שנה
סה"כ זמן בלי אפליקציות: כבר שנה בלי
החוויה של אסיף באפליקציות התחילה מאוד טוב. היא הייתה בדיוק אחרי פרידה ומבול ההודעות והלייקים שנחת עליה החמיא לה מאוד ואפילו חיזק קצת את הביטחון. "הייתי מאוד אופטימית. כולם נראו לי נורא חמודים ומקוריים, אבל לאט לאט נהייתי יותר ויותר פסימית. התחלתי לקבל כל מיני משפטים הזויים שלא היה לי נעים לקבל, כל מיני הודעות מאנשים בני 30 שהם עשור מעליי ככה שגם אם אין בהם רמיזה מינית זה לא נעים. בכללי לא נתקלתי בהרבה מטרידים, זה פשוט נהיה חזרתי ולא מעניין.".
יש למשל באוקיי-קיופיד שורה של "אני יכולה לנצח אותך ב - אז כתבתי שחמט, כי לפני 6 שנים הייתי אלופת הארץ לנשים עד גיל 16. קיבלתי ים של הודעות, בהתחלה זה היה כיף ופלרטטני ומצחיק וזורם, באיזשהו שלב כל ההודעות של "בואי משחק אני קורע אותך" כבר התחילו לעייף. קודם כל - אתה לא, רד מהעץ, ואתה גם לא צריך להוריד ממני כדי להתחיל איתי, זה קצת העלה לי את הסעיף".
הסיפור שגרם לה להתנתק מהאפליקציות הוא לא מקרה מזעזע של התחזות או הטרדה אלא התכתבות כמעט "רגילה" באפליקציות. אבל דווקא בגלל שכולנו נתקלות בשיחות כאלה מדי יום, מעניין להשתמש בה בתור study case כדי להסביר לכם, גברים שחושבים שזו הדרך להתנהג, כמה זה גורם לנו להרגיש דוחה:
"זה היה בטינדר, בדיוק לפני שנה. בחור בגילי, נראה חמוד, אחרי רצף של דייטים שממש לא הלכו טוב ודי הורידו לי את החשק. כבר כשהתחלנו להתכתב משהו באווירה של השיחה הרגיש לי מוזר, אבל חשבתי שאולי הוא סתם לא מצליח להסביר את עצמו בהודעות כמו שצריך, או שאני סתם חשדנית. אמרתי: יאללה, אני נותנת צ'אנס. פתאום, משום מקום, ב- 3 בבוקר, הוא כותב את המספר שלו".
ERROR 1: למה ב-3 בבוקר, בנאדם? בסדר, אולי אתה ער בלילות וכותב בתמימות, אבל מניסיוננו - רוב הגברים שכותבים בשעות כאלה מחפשים רק דבר אחד. חייב לכתוב בשעה כזאת? רק אז יש לך השראה? אין בעיה. רק קח בחשבון שזה מיד גורם לנו להיות חשדניות. כן, גם אם אנחנו לא מחפשות משהו רציני. יותר מדי פעמים פגשנו גברים באפליקציות שחושבים שאנחנו מחכות ל"הקפצה" וסורי, אתה אולי במצב חירום אבל אנחנו לא חיילות שלך.
"זה גם היה בלי הקשר, בלי קונטקסט, אפילו בלי להגיד בואי נעבור לוואטסאפ. פשוט שלח את המספר. ראיתי את זה בבוקר ולא הבנתי מה הוא רוצה. החלפנו אולי 5-6 משפטים לפני זה. כתבתי לו: "פשוט זרקת את המספר שלך פה?" אבל הוא התעלם מהשאלה והמשיך הלאה".
ERROR 2: מילים, רבותיי, מילים. הן קיימות כדי שתשתמשו בהן. אתה לא מתת האל למין הנשי ואנחנו לא מבלות את כל השיחה בציפייה מורטת עצבים מתי כבר תחלק את הספרות הקדושות שמרכיבות את מספר הטלפון שלך. מעדיף לעבור לוואטסאפ? ת-ד-ב-ר. אה, ואם אנחנו שואלות משהו - אנחנו בדרך כלל מעדיפות שתתייחס.
"הוא שאל אותי: "מה הדייט האידיאלי בשבילך? בואי נגרום לזה לקרות". אני עוד לא יודעת עליו כלום בשלב הזה חוץ מזה שהוא בגילי וסטודנט. בוא תספר לי על עצמך אולי לפני שאנחנו מגיעים לדייט אידיאלי?"
ERROR 3: למקרה שלא שמעת, העולם מלא סוטים. וחוץ מזה, כולנו נשים עסוקות, עם חיים, שלא רוצות לבזבז את הזמן שלנו על דייטים כושלים שהיינו יכולות מראש להבין שהם לא מתאימים. אז לא, אנחנו לא ניפגש איתך בלי לפחות קצת להכיר.
"ואז הוא פשוט שלח לי ברצף משהו כמו 20 הודעות עם המון פרטים לא קשורים - הוא מורה, הוא מתנדב, הוא אוהב לראות סרטונים ביוטיוב, אוהב להכין בוריטוס - משפטים הכי רנדומליים ולא ברורים".
ERROR 4: זה, יקירי, כבר פשוט זלזול. אנחנו לא טופס בלשכת התעסוקה שאתה צריך למלא, אתה בטח לא עושה לנו טובה, ולסמן וי על קטגוריית התחביבים המוזרים שלך זה לא מה שיגרום לנו לרצות להיכנס איתך למיטה.
בשלב זה, למרות תחושת הבטן שלה, אסיף ממשיכה לגלות סבלנות מרשימה. אחרי מבול ההודעות הלא קשורות היא אומרת לו: "אוקי, ואתה מחפש משהו רציני?" - הבחור עונה שכן. כמובן שבזמן הזה הוא בכלל עסוק בלדפדף שוב בתמונות שלה בפרופיל, נתקל בתמונה מהשחרור שלה, מזהה הזדמנות וכותב לה: "תתחדשי על השחרור, מתי יוצאים לחגוג?" אסיף עונה: "זה היה לפני חצי שנה, אבל תודה", אז הוא כותב: "אוקי, אז מה את עושה היום בערב?"
ERROR 5: תחזור בבקשה ל-ERROR 3 ותהנהן אם הבנת: אל - תלחץ - עלינו - להיפגש. בטח אם אנחנו עוד לא מכירות אותך, בטח אם חוץ מלהסתכל בתמונות שלנו, אתה לא טורח בשום דרך לנסות להכיר אותנו בחזרה.
"הרגשתי שכל הודעה שלו יותר ויותר לוחצת, וגם ככה כבר די הייתי על הקצה. התלבטתי מה לעשות אבל אמרתי לעצמי: טוב, החלטת שאת נותנת צ'אנס, אז פשוט תדברי איתו הכי פתוח, הוא בטוח יבין. כתבתי לו: "תקשיב אתה נראה לי סופר חמוד והכל, אבל אני רוצה קצת להכיר אותך וזה קצת מרתיע אותי כשאתה כל שניה מציע לי לצאת. תן לי רגע". באמת כתבתי את זה מהלב. ואז הוא ענה לי: אני פשוט חרמן".
ERROR 6: SYSTEM FAIL, ABORT!
"זאת הייתה נקודת המשבר שלי. קראתי את זה, אמרתי לעצמי: לא. לא, אני לא עושה את זה. חסמתי אותו והייתי פשוט בתחושת חלחלה. באמת. את מרגישה מרומה. כאילו וואט דה פאק, אני באה ופותחת איתך את הדברים הכי בוגר, הכי אמיתי, ולך יש רק את הגוף שלי מול העיניים. לא עניין אותו שום דבר אחר, הוא באמת חשב מהזין. זה נורא כאב לי. אני בחורה עם באמת המון להציע, וסבבה, אני מבינה שטינדר זה מקום שהוא לא בהכרח רציני, אבל לא ציפיתי שלא יתנו לי את הכבוד של לפחות להתעניין במי שאני, מעבר לאיך שאני נראית".
זה היה הרגע שהחלטת למחוק את האפליקציות?
"באותו ערב שזה קרה יצאתי לבר הקבוע שלי ואחד המלצרים שם התחיל איתי. יום אחרי זה יצאנו לדייט שאמנם לא התפתח ממנו כלום בסופו של דבר אבל פתאום אמרתי: וואו, ככה זה צריך להיראות ולהרגיש. מישהו שאכפת לו ממני, שמתעניין בי, שמכבד אותי. ואז מחקתי את האפליקציות".
מה גרם לזה להרגיש שונה? גם המלצר התחיל איתך כנראה בעיקר בגלל איך שאת נראית.
"אני חושבת שזה היה איך שהוא פנה אליי. הייתי שיכורה והוא התיישב לידי ושאל אם אני בסדר, וראיתי שהוא באמת דואג. ואז הוא אמר לי: "אני מצטער אם זה חצוף מצידי אבל אני יכול לקבל את המספר שלך?" זה הרגיש לי כל כך הפוך, זה היה בשיא האכפתיות. וראיתי אותו כל הערב מסתובב סביב השולחן שלנו ומתעניין בי, זה נבנה. לא הרגשתי שזה מישהו שפשוט בא, רואה ומיד מתחיל. במציאות את גם רואה את שפת הגוף, את קולטת את הווייב, אז את יכולה להבין מי גורם לך להרגיש רגועה ונינוחה ולמי יש כוונות טובות. ואגב, גם איתו רציתי בהתחלה שנכיר יותר וניקח את זה לאט אבל יומיים אחר כך הוא טס אז החלטנו להיפגש למחרת".
היה קשה להתרגל לחיות בלי האפליקציות?
"לא. הייתי ממש בסדר עם זה. בהתחלה הייתי מאוד באופוריה מהדייט עם המלצר וגם אחרי שהוא טס לא הרגשתי שזה חסר לי. פשוט רציתי מעתה והלאה רק דייטים שמרגשים אותי ברמה הזאת. הוא ממש גרם לי להבין שיש גברים טובים בחוץ ושאני לא צריכה את האפליקציות. עברה תקופה אחריו עד שיצאתי שוב עם מישהו, כי יש פחות דייטים מחוץ לאפליקציה, אבל אני גם מאוד אוהבת להיות רווקה אז זה לא היה לי חסר".
למה יש פחות דייטים? כבר לא מתחילים הרבה במציאות?
"מתחילים, מתחילים ברחוב, במסיבה, זה קורה. ודווקא ברגע שעזבתי את האפליקציות - לא יודעת אם זה באמת קרה פתאום יותר או שפשוט שמתי לב לזה יותר - אבל כן, מתחילים. אנשים לא רק בטינדר. אני חושבת שפשוט באפליקציות יש המון מבחר. במציאות המבחר יותר קטן, ומבין אלו שמתחילים גם ככה תמיד יהיו מי פחות שיתאימו. זה מה שהרבה פעמים מתסכל".
זה גורם לך לפעמים לרצות לחזור לאפליקציות?
"לא. אני חושבת שזאת הייתה תקופה, רובה הייתה כיפית ובאמת נהניתי, ובסוף זה גם עזר לי לעבור הלאה מהפרידה, כי אחרי פרידה את מרגישה הרבה פעמים שאין לך מה להציע, ופתאום באים לך 14 אלף גברים וכולם רוצים את מה שיש לך להציע - זה מרים. אבל ברגע שהבנתי שאני לא צריכה אפליקציה שתרים לי, כי אני כבר יודעת לבד מה אני שווה, אין לי באמת למה לחזור".