"להפוך חזרה את השינוי שלי היה כמו לצאת מאיזור הדמדומים. אבל שאר החברה עדיין נמצאת בו."
לאחר שחי כמעט עשור מחייו כאישה טרנסג'נדרית בשם בריאנה, בריאן וואגונר בסופו של דבר הבין שההתאמה שעבר הייתה טעות. לאחרונה, קיבל בן ה-31 את ההחלטה לחזור למינו הביולוגי ולחיות שוב כגבר.
"זה היה כאילו רופאים היו מריעים לבחורה עם בולימיה על שהקיאה את ארוחת הצהריים שלה, כשהצלעות שלה כבר מבצבצות החוצה", אמר על הטיפול באסטרוגן שקיבל במשך שנים - "יש כאן הרבה כסף להרוויח על ידי כל הנוגעים בדבר. בסוף הכסף מדבר".
וואגונר ביקש להתראיין ל-The Post לאחר שקרא על שתי נשים צעירות שהתחרטו על ההתאמה המינית לגברים שעשו בגיל ההתבגרות. אחת מהן, קלואי קול, שעברה כריתת שד כפולה, פועלת כעת לקדם חוק בפלורידה שיעצור מקרנות רפואיות לשלם עבור הניתוחים במקרים כמו שלה.
בריאן, שגדל בסן גבריאל ואלי, קליפורניה, כבן להורים גרושים, היה לדבריו ילד טיפוסי.
"אהבתי לגו ומשאיות", אמר. "מעולם לא רציתי ללבוש את הבגדים של אחותי. אף פעם לא רציתי לשחק עם ברביות". אבל בד בבד ידע וואגונר גם שהוא נמשך לגברים - דבר שבמשק הבית של אביו, שם חי כנער, לא היה מקובל, בלשון המעטה.
מאביו, יוצא מלחמת ווייטנאם ו"גבר אלפא מאוד" למד בריאן כבר בגיל צעיר שלהיות הומו זה דבר נורא. חייתי בפראנויה מהרגע שבו הוא יגלה שאני כזה."
כנער מתוסכל בארון, החל וואגונר להשתמש בסמים, וכאשר הגיע מבית הספר לאוניברסיטה בקליפורניה, ללמוד סוציולוגיה בגיל 20, כבר השתמש בקביעות במריחואנה, אקסטזי, אדרל וקוקאין שהיה רוכש מחברים וסוחרים בבית הספר שלו. באותה תקופה הוא חווה דיכאון, לדבריו היה נשאר ער ימים שלמים, ואפילו שקל התאבדות.
באותה תקופה פיתח בריאן התמכרות לפורנו. פורנו הומוסקסואלי הוביל אותו לאיזורי הפטיש הטרנסג'נדרי שעורר אצלו תחושה פתאומית של דיספוריה מגדרית, שתוארה על ידו גם כ'אי נוחות' בגוף. "לפני שגיליתי את תת-הסוג המוזר הזה של פורנוגרפיה, הרעיון של להפוך לאישה מעולם לא חלף בדעתי. מעולם לא. זה פשוט בא משום מקום, באמת", אמר.
נואש להקלה כלשהי, החל בריאן לחפש מידע על טרנסג'נדרים ביוטיוב, ובתחילת 2012 מצא עובדת סוציאלית קלינית בלוס אנג'לס שמעלה ליוטיוב תוכן בנושא, וקבע איתה פגישה. כבר במהלך הפגישה האישית הראשונה שלהם, הוא מספר, היא מיד אישרה שגם הוא יכול להיות טרנסג'נדר.
"כשהגעתי אליה פשוט חשבתי שאולי יש לי איזשהו פטיש מוזר", אומר וואגונר. "אבל המטפלת הזו אמרה לי שאני באמת אישה לכודה בגוף של גבר, ושכל שאר הבעיות שלי היו באמת בגלל שאני טרנסג'נדר".
לאחר כמה פגישות טיפול בלבד, קיבל וואגונר, אז בן 22, מכתב הפנייה לרופא בהוליווד - שכתב לו מרשם לאסטרוגן כבר בביקורו הראשון אצלו. "הרופא הזה ידע שאני מכור לסמים, ושאני סובל מדיכאון חמור. אבל לא דיברנו על שום דבר מזה בפגישה ההיא. רק קיבלתי הורמונים".
לצד הטיפול ההורמונלי הרגיל, עבר ווגנר עבר הסרת שיער בלייזר בכל גופו ושינה באופן חוקי את שמו לבריאנה. באותו זמן, השינוי נראה לו כמו דרך להימלט מ"הבעיה" שלו. "הרעיון שאהיה אישה הטרוסקסואלית, ולא גבר הומוסקסואל פשוט ממש משך אותי", אמר. "כל כך נמאס לי להיות בריאן ה-'הומו', שהעדפתי להיות ממש כל אחד אחר".
בנוסף, הוא גם זכה לתגמול חברתי על השינוי בקולג', שם היה סטודנט עד גיל 25. "הייתי בעצם כמו סלבריטי קטן בגלל היותי טרנס", אמר וואגונר. "קיבלתי המון פרגונים, ואנשים פתאום רצו להיות חברים שלי".
ועדיין, בתוך עצמו, הוא נאבק: "השינוי רק החמיר את הבעיות הנפשיות שלי", הוא מספר. בתקופה זו בריאנה השתמשה בסמים עוד יותר מבריאן לפניה - כולל הרואין, לאחר שסיימה את לימודיה בקולג'. למעשה רק אחרי ארבעה סיבובי גמילה הצליח לבסוף התפכח ולהחזיק בעבודה קבועה, שאותה סירב לחשוף, מתוך פחד שיהפוך ליעד לבריונות של קהילת הפעילים המגדריים.
עם הזמן החל לשים בצד "אמונות פוליטיות אובר פרוגרסיביות" ברשתות החברתיות, ולהקשיב גם לאנשי תקשורת כמו ג'ורדן פיטרסון וג'ו רוגן, ויום אחד הבין שהוא כבר לא רוצה להיות בריאנה. "ברגע שהפסקתי עם הסמים ומצאתי עבודה אמיתית, וגם היה לי ראש צלול - התחלתי להרגיש שוב דיספוריה מגדרית", אמר. "הסתכלתי על עצמי במראה והסתכלתי על תמונות ילדותי כילד קטן והתחלתי לחשוב, 'מה עשיתי?'".
בפברואר השנה, בגיל 31, חזר ווגנר לחיות כגבר, לאחר שבילה שליש מחייו כאישה. הוא הסתפר, הפסיק את הטיפול ההורמונלי ושינה את שמו בחזרה לבריאן. למרבה המזל הוא מעולם לא עבר ניתוח, אך סיפר כי הוא סובל מאזור אגן דלקתי עקב הטיפול באסטרוגן, ונמצא במעקב לאוסטאופורוזיס, תופעת לוואי ידועה של טיפול הורמונלי.
אחרי שנים של הדחקה של האני האמיתי שלו, הוא סוף סוף השלים עם מי שהוא. "עכשיו באמת התחברתי מחדש עם עצמי וקיבלתי את העובדה שאני הומו", אמר וואגונר. הוא אפילו יצא מהארון מול אביו, שלדבריו, קיבל אותו לחלוטין. "אבא שלי ואני ממש קול עכשיו. הוא יודע שאני הומו, ואפילו לא אכפת לו. אם הייתי כן מלכתחילה, אני חושב שזה יכול היה למנוע ממני לעבור את כל זה".
בדיעבד, וואגונר מאשים את אנשי הרפואה באי מתן יחס למשברים האישיים שחווה, כמו הומופוביה מופנמת והתמכרות לסמים. "המטפלת שלי היה אקטיביסטית שהייתה במקרה גם פסיכולוגית", אמר. "סביר שהיא היתה צריכה בכלל לאשפז אותי בבית חולים פסיכיאטרי, לא לתת לי אסטרוגן. פשוט הייתי צריך שמישהו יקשיב לי, אבל האישה הזו גרמה לי ללכת ולשנות את הכימיה של הגוף שלי ושל כל החיים שלי".
עכשיו, כשהוא מרוצה לחיות כגבר, אומר וואגונר כי הוא מקווה שהסיפור שלו ישמש נורה אדומה לאחרים. "הסיבה שהחלטתי להתבטא היא כי כאן, בקליפורניה, באמת אין מחסומים ומגבלות לאנשים שרוצים לעבור שינוי." הוא אמר שהוא אפילו שוקל לנקוט בצעדים משפטיים נגד המטפלת והרופא שעזרו לו לעבור את השינוי מבלי לחקור מה באמת קורה מתחת לפני השטח.
"אני לא רוצה שלאנשים תהיה חוויה קשה כמו שהייתה לי", אמר. "אני מדבר כי אני מקווה שמי שישמע את הסיפור הזה, יעצור ובאמת יחשוב על מה שהוא עושה, ויקבל טיפול."