תארו לכם מצב בו אתם מתחתנים עם אישה עדינת נפש, כזו שאלימות ממנה והלאה, שמעולם לא הרימה את קולה, לא כל שכן את ידה, אך זמן לא רב אחרי החתונה היא הופכת את עורה ומתפחת לאישה שמשאירות סימנים כחולים והופכות את החיים לצידה לסיוט. מציאות מזעזעת שכזו, מגוללת במסגרת פסק דין שניתן לאחרונה בבית הדין לענייני משפחה, בו גבר הגיש תביעה נזיקית כנגד רעייתו.
השניים התחתנו בשנת 2011, ונולדו להם שני ילדים. לדבריו, זמן קצר לאחר שנישאו, התחוור לו כי הוא התחתן עם 'חמומת מוח', אשר השליטה בבית משטר אימים. מילא הצווחות והצעקות שהפכו להיות הפסקול של הזוגיות, אולם בשלב מסוים, היא גם החלה להרביץ לו.
"הפעם הראשונה שהבנתי שאני חי עם מפלצת, היתה כאשר הבת שלנו הייתה בת 8 חודשים: לקחתי אותה מידיה של אשתי בשביל לרחוץ אותה, אולם תוך שניות, היא הטיחה בגבי בקבוק סבון והחלה להכות אותי", נכתב בפסק הדין.
לדבריו, זה היה אקורד הפתיחה למציאות מתמשכת של אלימות פיזית בלתי פוסקת. כעבור זמן לא רב, במהלך ויכוח סתמי בין השניים, היא נטלה קערה גדולה מזכוכית והשליכה אותה לכיוון ראשו, ואך במזל החטיאה. ימים ספורים לאחר מכן הוא טס לנסיעת עסקים, וכשחזר, במקום לקבל את פניו בברכה, היא צווחה עליו, שלפה את המגירות מארון הבגדים, ובלי להתבלבל - השליכה אותם לכיוונו, ופגעה ברגלו. בהמשך, השניים החליטו לטוס ליוון בשביל לנפוש, אך זמן קצר לאחר הנחיתה, התגלע וויכוח, וזו, מבלי להתבלבל, אגרפה את ידה, כיוונה היטב, ונתנה לו שורה של אגרופים, ישר לתוך הפנים.
סביר להניח כי כמעט כל גבר אחר היה בורח ממנה כמו ממחלת מין, אך הבחור בסיפור שלפנינו, החליט לבלוע את הצפרדע, מתוך תקווה כי אשתו תירגע ותחזור לפסים של שפיות. אך התקוות התנפצו מהר מאוד: בחודש יולי 2016, במהלך נסיעה משפחתית משותפת, השניים שוב החלו לריב. בנקודת זמן מסוימת, פתחה האישה את דלת המכונית, ואילצה אותו לצאת ממנה, תוך שהיא מותירה אותו בצד הדרך, עשרות קילומטרים מביתם.
וכך, נכתב בפסק הדין, כי המשיך לחיות תחת מסכת השפלות ואלימות. בהזדמנות אחרת, בעודו שוכב בסלון, הגיעה אשתו והחלה לצרוח עליו "תוך שניות היא השליכה לרצפה את הכוס בה אחזה, נטלה לידיה את בנם, וסטרה בעוצמה בפניו". הסיוט לא נגמר: לדבריו, באין ספור הזדמנויות, המשיכה אשתו לאמלל את חייו, אסרה עליו להיכנס לביתם המשותף, לעיתים בנוכחות הוריה, שגם הם לא הצליחו לרסן אותה. "ביום כיפור, בזמן שנכנסתי לבית, נכחה בו אחותה של אשתי ובעלה, מה שלא הפריע לה לנסות להכות אותי. במוצאי יום כיפור, הגיע אביה לדירה, אך גם הוא לא הצליח לעצור בעדה".
הטירוף המתואר מעלה נמשך כמעט כעשור, עד שהתקבלה על ידו ההחלטה לשים לכך סוף. באופן חריג, הוא הגיש תביעה נזיקית כנגד אשתו, במסגרתה, הוא טען את הברור מאליו, שהוא סבל מהתעללות נפשית ופיזית, מה שמהווה למעשה עילה לתביעה בגין תקיפה ורשלנות מצידה.
בסופו של יום, לאור המסכת המופרעת שהוא נאלץ לעבור, החליט בית המשפט לחייב את אשתו לשלם לו פיצויים בגובה של 140 אלף שקלים, זאת לצד הוצאות משפט שהושתו עליה בסכום נוסף של 10 אלף שקלים. בפסק הדין, ציינה השופטת כי "דווקא במרקם העדין של מערכת יחסים בין בני זוג, הרמת יד על בן הזוג השני יש בה פגיעה קשה יותר בכבוד בן הזוג בהשוואה לאירוע זהה המתרחש בין שני אנשים זרים זה לזה."
הסיפור מעלה מעלה שורה של שאלות. פנינו לעו"ד רונן דליהו, מבכירי עוה"ד בישראל בתחום דיני המשפחה והירושה ומי שכהן כיו"ר הפורום הארצי לדיני משפחה של לשכת עוה"ד בישראל.
עד כמה זה חריג שבני זוג מגישים האחד כנגד השני תביעות נזיקין, מתוך מטרה לקבל פיצוי כספי?
לצערי, אלימות פיזית ונפשית בין בני זוג אינה דבר חריג, ומדיי שנה, לצד תיקי גירושים שנפתחים, מוגשות לא מעט תביעות נזיקין בגין אלימות פיזית. במקרה האמור מעלה, למזלם של הצדדים, האלימות לא הותירה בו נכות פיזית, אולם ישנם לא מעט מקרים בהם זה מסתיים בפציעה ובנכות תמידית. על הנשים והגברים כאחד לדעת, לאלימות יש תג מחיר, ובתי המשפט מתייחסים בחומרה רבה לתופעה זו כשהיא מתרחשת במסגרת התא המשפחתי.
ומה הדין במקרה בו מדובר על סטירה חד פעמית?
די באירוע בודד, בשביל להוות עילה להגשת תביעת נזיקין. כמובן שאלימות מתמשכת תוביל לרוב לפסיקה של סכום פיצוי גבוה יותר, אולם בהחלט ניתן לקבלו גם על מקרה חד פעמי.
ומה בנוגע לאלימות נפשית? האם גם היא מזכה בפיצוי כספי?
התעללות רגשית, המכונה לעיתים קרובות התעללות נפשית, היא סוג של התעללות, שבה אדם מתנהג בצורה שעלולה לגרום לטראומה נפשית, אובדן הערך העצמי, תלות נפשית וכלכלית בתוקף, חרדה, דיכאון קליני ואף הפרעת דחק פוסט-טראומטית. זה יכול להיות כלפי בני משפחה שונים אבל גם כלפי בן זוג. בחוק העונשין הישראלי, בניגוד למדינות אחרות בעולם, אין הכרה בהתעללות נפשית כעבירה פלילית העומדת בפני עצמה אולם בהחלט ניתן לקבל פיצוי כספי בגינה, במסגרת תביעת נזיקין. מבחינה מעשית, ניתן לקבל פיצוי כספי, בין היתר בגין השפלות מילוליות, ניבולי פה, איומים, מניעת אמצעים כלכליים, מעקב סמוי (פיזי, דיגיטלי), ענישה, בידוד חברתי ומשפחתי, סחיטה, הגחכה, ועוד.
כמה כסף ניתן לקבל בתביעה נזיקית?
גובה הפיצוי נע בין עשרות אלפי שקלים למאות אלפים ואף מיליונים, כתלות באופי והיקף הנזק שנגרם, מספר האירועים וכו'. כך, למשל, לבית המשפט הוגשה תביעה של אישה שהותקפה ע"י הבעל בברוטאליות, ובשל חבלה קשה שספגה בעמוד השדרה העריך אורטופד שנותרה עם 10% נכות. השופט חישב כל אחד מרכיבי התביעה בנפרד והגיע לסכום פיצוי של כ-265 אלף שקל. הבעל האלים חויב גם בהוצאות ושכר טרחת עו"ד של 45 אלף שקל. במקרה נוסף, בית המשפט פסק פיצוי בגובה 150,000 שקל בגין כאב וסבל שנגרמו לאשה בשל אלימות שנקט כלפיה בעלה במהלך חייהם המשותפים בגינה נותרה בה נכות נפשית בשיעור 50%. בגין רכיבים נוספים חויב בעוד 200,000 שקל. במקרה אחר, נפסק פיצוי בגובה 100,000 שקל בגין כאב וסבל שנגרמו בשל אלימות והשפלה של בעל כלפי אשתו, ועוד 20,000 שקל בגין כל אחד מששת מעשי האלימות הנוספים שנקט כלפיה, סה"כ - 220,000 שקל.
איך מחשבים את הפיצוי ?
חישוב פיצוי נזקי גוף, מסתמך על ראשי נזק, כגון הפסדי שכר שנגרמו לנפגע בעבר ואלה הצפויים להיגרם לו בעתיד, הוצאות עזרת צד ג' וסיעוד, הוצאות רפואיות ששילם לרבות הוצאות עבור נסיעה. בנוסף, בעת חישוב פיצוי נזק גופני רשאי בית המשפט לענייני משפחה לפסוק סכום כספי לפי שיקול דעתו בגין כאב וסבל ומביא בחשבון, בין היתר, את שיעור הנכות, גיל הנפגע, מספר ימי האשפוז ועוגמת נפש.לצורך קביעת הנזקים השונים בתי המשפט ממנים מומחים מתאימים.
ישנם עוד מצבים בגינם ניתן לקבל פיצוי?
כן. הפסיקה הכירה באפשרות לתבוע פיצוי על ניכור הורי במסגרת תביעה נזיקית. ההורה המנוכר יכול לקבל פיצוי על הנזקים הבריאותיים, הנפשיים והאחרים שנגרמו לו כתוצאה מאובדן הקשר בינו לבין ילדיו, וכן בגין הפרת חובה חקוקה מצד ההורה המנכר. כמו כן, גם סרבנות גט עשויה לסלול את הדרך לקבלת פיצוי. בנוסף, לא פעם בוחרים בני הזוג בהליכי גירושין, לעשות שימוש אסטרטגי ברשתות חברתיות כגון: FACEBOOK ,WHATSUP ו - TWITTER, שם הם משמיצים את בני זוגם בפני מאות ואלפי גולשים אחרים, לרוב מיוחסים לבני הזוג מעשים פליליים כאלו ואחרים, התנהגות בלתי מוסרית, לפעמים מפורסמות תמונות משפילות של בני הזוג ואף סרטוני וידאו, גם את המקרים הללו, בתי המשפט רואים בחומרה ולא אחת נפסקו פיצויים גבוהים כנגד בן זוג שפרסם לשון הרע בפייסבוק אודות בן הזוג השני.