אחרי יותר משנה של קשר, אירוסין, שתי חתונות, לפחות ארבע שמלות וירח דבש בפריז - הגיע הזמן להניח לבן וג'ן. שני אלה, כפרה עליהם, סיפקו לנו את הסחורה מעל ומעבר לכל הציפיות, נתנו לנו את הקומדיה הרומנטית המושלמת, את סיפור האגדה עם הסוף הכי טוב, ועכשיו אפשר לתת להם לחיות את חייהם בשקט. כי די.
לקבל את מנת ההפי אנד שלנו מזוגות אחרים, לעומת זאת - זה לא יימאס עלינו לעולם. ולכן, כדי למלא את החלל שנוצר בחיינו עם כניסתם של בן וג'ן לסטטוס של זוג נשוי ושגרתי, החלטנו לחפש את הבניפרים הישראלים, הזוגות שכבר היו בטוחים שנגמר, אבל אז מצאו אחד את השני מחדש.
הזוג הראשון שלנו - טל כהן ומתן רפאל נער, בני 30 - כנראה באמת נועד להיות ביחד, אחרת קשה להסביר למה הגורל התעקש לחבר ביניהם כל כך הרבה פעמים. שניהם נולדו וגדלו בבאר שבע, והחל מכיתה ז' גם למדו באותו בית הספר, באותה השכבה. בשלב זה הם לא ממש הכירו אחד את השנייה עדיין, אבל לקראת כיתה ט' שניהם החליטו לעבור לבית ספר אחר ובו כבר שובצו באותה כיתה.
"עצם זה שבאנו מאותו בית ספר והכרנו במיונים לבית הספר החדש זה כבר חיבר בינינו קצת", מספרת טל, "לאורך השנה התחלנו עוד יותר להתחבר ואני חושבת שלקראת סוף השנה כבר באמת התאהבתי בו, והיינו סוג של ביחד. מה זה ביחד, אנחנו עדיין ילדים בני 15, כן? ביחד של ילדים. היינו הרבה אחד עם השנייה, נפגשים גם אחרי הלימודים, אבל לא קראנו אחד לשני חבר וחברה".
מבחינת טל, ההגדרה הזאת הייתה מתקבלת בשמחה, אבל מתן היה קצת בראש אחר. "הוא לא עשה לי חיים קלים, נגיד את זה ככה. אני רק חיכיתי שהוא יגיד לי: "אני רוצה להיות רק איתך, זו רק את", אבל הוא מאוד אהב בנות ואהב לפלרטט, הוא פשוט היה עדיין ילד שרוצה להנות. ועדיין - לא משנה מה היה, כולם תמיד ידעו שאנחנו ביחד, באים לכל מקום ביחד, שזה תמיד מתן וטל".
הקשר ביניהם נמשך לאורך כל התיכון ובסוף י"ב שניהם החליטו לצאת לקורס הדרכה לפני הצבא. בעקבות הקורס הם עברו טירונות באותו בסיס ואחריה גם שובצו בהתחלה לשירות באותו בסיס. שם כבר נוצרה ביניהם קרבה גדולה יותר וגם הטייטל הזוגי ה"רשמי" סופסוף הגיע, אבל אחרי קרוב לשנתיים, לקראת סוף השירות של טל, הם החליטו להיפרד.
למה נפרדתם?
טל: "לי היה מאוד קשה. אני מאוד הייתי שם אבל הרגשתי כל הזמן שהוא עדיין לא מיצה דברים. שהוא עדיין רוצה לצאת ולנסות. אני כבר לא זוכרת את היום של הפרידה או את הרגע שזה קרה אבל אני מאמינה שזה היה מלווה בהרבה ריבים ותסכולים משני הצדדים".
מתן: "ככה כל הזוגיות שלנו הייתה בעצם, מהתיכון עד הצבא. כן רוצֶה-לא רוצֶה, מנסה לשמור אותה קרוב אבל די מבולבל בעצם. במהלך כל התקופה הזאת, אני אומר את זה לצערי, העברתי אותה שבעה מדורי גיהנום, אפשר לקרוא לזה. הייתי ילד טיפש בגיל ההתבגרות שלא יודע מה הוא רוצה ועושה הרבה שטויות, ובסופו של דבר זה פוגע בצד השני. אני יודע שהרבה פעמים פגעתי בה, ואני מכה על חטא".
בשנה שאחרי הפרידה מתן וטל עוד נשארו בקשר לסירוגין, עד שטל החליטה לטוס לעבוד בארה"ב. כמו בכל קומדיה רומנטית, דווקא המרחק עשה משהו למתן, והקשר התחיל פתאום להתהדק - תמונות, סרטונים, הודעות, שיחות סקייפ משני צידי הגלובוס, כשהוא מתעורר והיא הולכת לישון, אבל אז טל הכירה שם מישהו אחר. ואם כבר קומדיה רומנטית, זה היה בדיוק הרגע שבו מתן הבין מה הוא מפספס.
"קיבלתי את זה מאוד קשה", הוא אומר, "סופסוף הרגשתי איך זה להיות בצד השני, שמישהו אומר לך שהוא לא רוצה, ושהיא מתחילה זוגיות עם מישהו אחר. היינו מדברים לקראת הבוקר שלי והייתי קם לעבודה עצבני כל יום, זאת תקופה שאני זוכר אותה כתקופה קשה. וכשהבנתי שהיא נשארת שם כבר לא היה מתאים להמשיך לדבר ופשוט נותק הקשר".
גם מהצד של טל זה לא היה כל כך פשוט: "אני הייתי בסיבוך מטורף עם עצמי באותה תקופה. מצד אחד יש התקרבות עם מתן שזה מה שרציתי כל כך הרבה שנים, מצד שני זה לא משהו קונקרטי, הוא בארץ ואני בארה"ב, אנחנו לא זוג, זה הכל באוויר. ויש לי פה מישהו שמראה שהוא רוצה להיות איתי, שאני מתחברת אליו גם והוא סוג של שבה את ליבי, ואין שום מניעה שאהיה איתו, חוץ מהנוכחות של מתן בחיים שלי. אז הייתה דרמה קטנה, ופתאום מתן באמת הבין מה הוא מפספס אבל, כאילו, איטס טו לייט. הרגשתי שמצאתי משהו שלא היה לי עד היום, משהו יציב. כי באמת, אמנם הייתי ילדה אבל זה באמת היה קשה כל המערכת יחסים הזאת".
הפרידה, הפעם, סופית. לפחות לשלב זה של החיים. מתן טס להודו, מכיר שם מישהי אחרת ונכנס איתה לזוגיות, וטל נשארת בארה"ב, עם אותו בחור. מדי פעם, היא מודה, היא מתעדכנת בפייסבוק מה קורה עם מתן, ואפילו קצת צובט לה בלב לגלות שהוא בזוגיות, אבל שניהם ממשיכים בחייהם.
שנתיים אחרי הפרידה טל חוזרת לארץ ומחליטה יום אחד ללכת לקניון בבאר שבע. מה שהיא לא יודעת, זה שמתן עובד שם בביטחון. "אני חייב לציין שזו תקופה של איזה שבוע-שבועיים שאני כל הזמן מרגיש כאילו אני הולך להיתקל בה. ואז יום אחד, ככה במקרה, אני באמצע סיור בקניון, פתאום המבטים שלנו מצטלבים. שנינו קפאנו".
"הלב שלי נפל לתחתונים", מוסיפה טל. "התחלנו לדבר וישבנו לקפה, אבל הייתה מין תחושה מוזרה באוויר. בכל זאת, הייתה פרידה לא נעימה לפני כן ולא התראינו איזה שנתיים. ומשם כל אחד הלך לדרכו".
בזמן המפגש הזה, טל עדיין נמצאת בקשר עם הבחור שהכירה בארה"ב, ומתן כבר בזוגיות חדשה. הקשר ביניהם הופך לקשר של ידידים רחוקים, שמתעדכנים מדי פעם ולא יותר מזה. חולפות עוד כשלוש שנים, טל נפרדת מהבחור שלה, אחריו נכנסת לעוד קשר או שניים אבל שום דבר לא מחזיק. לאורך כל הזמן הזה, מתן נמצא בזוגיות ארוכה ורצינית, אבל בשלב מסוים משהו אצלו מתחיל להתערער.
"אחרי איזה 3-4 שנים מתחילים לעלות בי רגשות מעורבים ותקופה ארוכה אני מנסה להדחיק את זה. אנחנו נפרדים, חוזרים, עוברים לגור ביחד, אני אפילו מתחיל טיפול, כדי להבין מה קורה איתי ולא סתם לקום וללכת. בתקופה הזאת כולם אומרים לי יאללה נו, תציע, היא אחלה בחורה. ובאמת, אין לי מילה אחת רעה להגיד עליה - היא חכמה, היא יפה, המשפחה שלה טובה, אבל משהו בתוכי אומר לי לא לעשות את הצעד הזה. אני לא מרגיש שלם עם עצמי. ולאט לאט אני מתחיל להבין שאולי אני מחפש את הזוגיות עם טל".
מתן לא נכנע לספקות בקלות. להיפרד מבת זוג של קרוב לחמש שנים ועוד בגלל מחשבות על האקסית מרגיש לו כמו לתקוע לה סכין בלב. כאדם מאמין הוא מחליט ללכת לרב ולקבל עצה, אבל כשזה מייעץ לו לקפוץ למים על אף הספקות ולהציע לבת הזוג נישואים, הוא מבין שהוא לא יכול לקבל את עצתו, ובסופו של דבר מחליט להיפרד.
ואז מה? אתה מיד פונה לטל?
"לא, כמובן שלא ישר הלכתי ודיברתי עם טל. כבר בחצי שנה - שנה האחרונה של הקשר ההוא חשבתי על זה, אבל ידעתי שאני לא יכול לבוא עכשיו רגע אחרי שסיימתי קשר ולהגיד לטל: "שמעי, זהו. אני רוצה אותך". אמרתי לעצמי: "רגע. תסיים את הקשר כמו שצריך, תתבשל עם עצמך עוד איזה תקופה, אל תלך מיד להתחיל קשר חדש". ובאמת משהו כמו חצי שנה התבשלתי עם עצמי, לא היה לי שום רצון לדבר גם עם בנות אחרות, כלום. רק מנסה להבין אם אני רוצה את זה באמת".
בשלב זה, מתן וטל עדיין מתעדכנים מדי פעם כידידים, אבל לאט לאט התדירות הולכת וגדלה, ומשיחות קלילות של פעם בחודשיים הם מתחילים לגלוש לשיחות של שעה ומשם מתחילים להיפגש כמעט כל יום שישי. מבחינת טל, זה קשר לגמרי ידידותי. "זה באמת היה נטו חברי", היא אומרת. "לא ראיתי בשום שלב או אי פעם אפשרות שאנחנו חוזרים לזוגיות. זה לא היה אפילו בראש שלי".
וזה ידידות שהיא באמת בלי מטענים? לא היה איזשהו מתח ברקע?
טל: "לא שהרגשתי אותו. גם כשהוא היה בא בימי שישי, היינו יושבים, רואים טלוויזיה, צוחקים, זה עדיין היה ידידותי נטו. לא שום דבר מעבר".
במשך כחצי שנה הם ממשיכים להיפגש כידידים, מדי פעם שואלים אחד את השני שאלות על הסטטוס הזוגי, ואז באחת הפגישות, כשטל שואלת את מתן מה חדש איתו ואם יש לו איזו מישהי חדשה באופק, הוא עונה: "אני לא מחפש מישהי". כשהיא שואלת אותו למה הוא אומר: "כי אני חושב שמצאתי. אני חושב שאני רוצה שאת תהיי האישה שלי".
תכננת להגיד את זה בפגישה הזאת?
מתן: "לא תכננתי, זה פשוט יצא. זה היה קשה לאזור אומץ ולבוא להגיד לה את זה ככה בפנים, בלי שום הודעה מוקדמת".
פחדת שהיא תגיד לא?
מתן: "הייתה לי מחשבה שהיא יכולה להגיד לי לא כי אני לא יודע מה עובר לה בראש. בשורה התחתונה אמרתי לעצמי שגם לה אין פה יותר מדי מה להפסיד אבל כן, הייתי קצת סקפטי לגבי זה".
ומה באמת עובר לך בראש כשהוא אומר לך את זה?
טל: "לא ידעתי מאיפה זה בא לי. כשהוא פתאום אמר שהוא חשב על זה כבר תקופה, שהוא מרגיש שהלב שלו כאן ושהוא רוצה לתת לנו הזדמנות, זה הכניס אותי ממש ללחץ. לא צפיתי שזה יקרה. כאילו, מה זה לא צפיתי, אני אהיה כנה? בפעמים האחרונות שנפגשנו לפני הפעם הזאת, משהו בו הרגיש לי אקסטרה חמוד. וזה מאוד הפחיד אותי. אני איפשהו נלחצתי מזה. ואז הוא אמר את זה ובא לחבק אותי ואני ממש נבהלתי כי רגע, סבבה שאתה החלטת ואתה בטוח, אני לא יודעת מה קורה איתי ואם אני מוכנה לכל הדבר הזה".
כשמתן הולך הביתה באותו ערב, טל נשארת מבולבלת ומלאה במחשבות. ואז היא נזכרת שערב לפני כן הייתה אצלה חברה, וששתיהן כתבו על דף רשימת תכונות שהיו רוצות שיהיו בבן הזוג הבא שלהן. "כתבנו משהו כמו 10 תכונות כל אחת ואז צמצמנו וצמצמנו והגענו לארבע תכונות, ופתאום אני מבינה שמתן עונה על כל אחת מהן. אז למה אני מחפשת רחוק כשיש לי את מה שאני רוצה כל כך קרוב? באמת, אני גם אמרתי לו את זה: ההחלטה שלי כאן הייתה ממקום שכלתני יותר ולא ממקום מאוד רגשי ומאוהב ו"עיוור". כי אני מכירה אותו, אני יודעת מי הוא ואני גם יודעת שהייתי מאוהבת בו בטירוף, אז אין סיבה שאני לא אוהב אותו שוב ברמה הזאת. אז פשוט החלטתי לתת לזה הזדמנות, ואמרתי לו: בוא נעשה את זה לאט, אני באמת צריכה לתת לעצמי ולנו זמן. וככה בצעדים קטנים זה התחיל".
מאז אותו ערב בדצמבר, לפני כתשעה חודשים, הם ביחד. ביום ההולדת של מתן, שהייתה בסוף מאי, נשלפה גם טבעת, ובסוף החודש - הם מתחתנים.
טוב, לאט זה לא.
טל: "כן, בסוף זה קרה מאוד מהר, חד משמעית".
מתן: "מהר מאוד הרגשתי שאין לי מה למרוח את הזמן. בא לי כבר להתחיל את החיים איתה".
טל: "הוא הלחיץ אותי בהתחלה מאוד, אחרי איזה חודש הוא התחיל לדבר איתי על חתונה ואמרתי לו: "שומע רגע? זה לא. אני עדיין לא במקום הזה, אל תלחיץ אותי וגם אל תעשה שום דבר מפתיע. כשאני אהיה מוכנה אני אגיד לך, אבל אל תאיץ בי". אבל כשדברים קרו בטבעיות הם פשוט קרו".
אחרי ההצעה, טל רצתה לנסות להתחתן עוד בקיץ הקרוב ולא לדחות לשנה הבאה, ועל אף הסיכוי הקלוש הם התחילו לחפש מקום. גם כאן הגורל התערב למען הזוגיות ובמקרה, בזכות זוג שברגע האחרון לא הגיע לסגור, התפנה להם תאריך. ואם לנו כל הסיפור נשמע מהיר ומפתיע, דמיינו מה הרגישו החברים מהצבא ומהתיכון שלא ידעו שהם בכלל חזרו להיות ביחד, עד שיום אחד נתקלו בפייסבוק בתמונה עם טבעת אירוסין.
טל: "בגלל שכשחזרנו זה היה רק כמה חודשים אחרי הפרידה של מתן וגם אני הייתי אחרי מערכת יחסים סבוכה, לא פרסמנו שום דבר ברשתות החברתיות, אז רק החברים הקרובים והמשפחה ידעו שאנחנו ביחד".
מתן: "ה"יציאה מהארון" שלנו הייתה בעצם בפייסבוק עם התמונה עם הטבעת, כשהצעתי לה נישואים. כל החבר'ה מהתיכון ומהצבא היו בשוק. לא הבינו איך זה קרה".
אבל נשמע שרגע אחרי ההפתעה הגדולה זה גם הדבר הכי ברור בעולם.
טל: "ממש. מלא כתבו לנו משפטים כמו ידענו שתהיו ביחד בסוף, אתם ממש מתאימים".
היו גם תגובות פחות טובות?
מתן: "בהתחלה דיברנו עם המשפחות, עשינו להורים שיחה. ידענו שיהיה להם קצת קשה כי הם מכירים את הסיפור ויודעים שזה נגמר בצורה לא כל כך יפה וששנינו פגענו אחד בשנייה, אבל הם תמכו בנו לאורך כל הדרך".
טל: "אני חששתי בהתחלה מהתגובות של המשפחה, אבל כשהם פגשו אותו אחרי שחזרנו כולם אמרו לי שהוא התבגר ברמות, היה ברור שזה כבר לא מה שהיה. הייתה לי גם שיחה עם אחי, עוד לפני שהוא פגש שוב את מתן, והוא אמר לי שהוא לא חושב שזה רעיון טוב, לא בגלל מתן ספציפית אלא כי לחזור לאקס, באופן כללי, זה בדרך כלל לא מצליח ולא מביא דברים טובים. ויש בזה משהו, אני מסכימה עם זה במקום מסוים. אבל נתתי לאינטואיציה שלי להוביל אותי וגם אחי, אחרי שהוא פגש את מתן שוב, הוא לגמרי חזר בו".
קיבלתם תיקון.
"לגמרי. אני מרגישה שככה צריכה להיראות מערכת יחסים. יש בינינו התאמה כל כך גדולה בכל כך הרבה מובנים, אני מרגישה במקום שליו ובטוח ונעים ואוהב ונאהב. פשוט מרגישה שטוב לי, ברוך השם. ממש".
כמוני, אני בטוחה שגם לכם קשה שלא להתמוגג, אבל רגע לפני שאנחנו נפרדים, טל מוטרדת מהציפיות שסיפורים כאלה עלולים לעורר בקרב אנשים שעוברים פרידה. "זה יכול לתת לאנשים תקווה שזה יקרה גם להם", היא אומרת, " וזה לא בהכרח בריא. אנחנו לא ציפינו".
אז מה היית ממליצה למי שנמצאים עכשיו אחרי פרידה וקוראים את הסיפור שלכם?
"תכלס? להמשיך הלאה, ומה ששלך שלך. זה הסיכום שלי לכל הסיפור הזה. מה ששלי חזר אלי וזו לא קלישאה, אני פוגשת את זה בחיים שלי בכל כך הרבה תחומים ומאמינה בזה מכל הלב. אם זה אמור לקרות - זה יקרה".