ממחקר שבוצע לאחרונה ע"י חברות אלקטרו שעוסקת בניתוח תנועת גולשים ברשת נרשמה עליה של מאות אחוזים במספר החיפושים בגוגל של המילים 'בגידה, גירושים, מזונות, הלוואות שוק אפור' לאחר חגי תשרי הנוכחיים ביחס לשאר ימות השנה. הסיבה לעלייה בהיקף החיפוש אינה מקרית, אלא פועל יוצא של סיר הלחץ בו היו נתונות המשפחות בישראל בשל ריבוי החגים, האילוץ לשהות במשותף תחת אותה קורת גג, והזינוק בהיקף הוצאות המחייה.
לדברי פז שוורץ, סגן יו"ר לשכת החוקרים הפרטיים, "אנו חווים בשבועיים האחרונים עליה דרסטית במספר הפונים אלינו לצורכי הזמנת חקירה בתחום דיני האישות. להערכתנו, מדובר על זינוק של 150% ביחס לימים אחרים במהלך השנה".
בלשכת המגשרים בישראל מדווחים על עליה משמעותית של כ -40% במספר הפונים אליהם. "מדובר על שחרור של סיר לחץ שהתבשל בתקופת החגים ומתפוצץ כעת", מציין ניר תל-פז, סגן יו"ר הלשכה.
תקופת החגים מהווה לכאורה להיות תקופה שמחה בה מבלים בני הזוג עם הילדים, אוכלים יחד סעודות חגיגיות, נפגשים עם חברים ועם המשפחה המורחבת, אולם בפועל, דווקא מצבים אלה טומנים בחובם סכנה למערכות יחסים בכלל ולמערכת הזוגית בפרט.
עורכי דין בתחום דיני המשפחה מספרים על עליה משמעותית בהיקף הפניות לייעוץ במהלך החגים. עו"ד רונן דליהו, מומחה לדיני משפחה, מסביר כי האינטנסיביות של שהייה מרובה בחיק המשפחה, לצד העובדה כי בעיות רבות אשר בזמן שגרה זוכות להדחקה וחוסר התעסקות, צפות ועולות בעת הזו, מהווים זרז למשברים זוגיים: "מתיחות, כעסים ותסכולים, מקבלים ביטוי רב בתקופה זו, בה בני הזוג מצויים זמן רב האחד בחברת השני וגם המפגש עם המשפחה המורחבת, מייצר לא מעט מחלוקות וסטרס".
דליהו מציין כי לאורך שנים אנו עדים לעליה משמעותית בקבלת החלטות לפרק את הקשר הזוגי ולגירושין אחרי תקופת החגים נראה שהשנה זה מצטרף למצב הכלכלי הדוחק: "במציאות בה זוגות מתקשים לסגור את החודש, הרומנטיקה נדחקת לצד, וטרדות הקיום לא נותנות מנוחה".
"הקשר שלנו מקרטע כבר כשנה, אולם החגים האחרונים - היו שיא שיאי העליבות ותמונת מראה מעציבה מאוד לגבי הקשר הזוגי הדפוק שלנו." נועה, נשואה 5 שנים ואם ל-3 ילדים מספרת כי"החגים יצרו סיטואציה בה לא היה לנו מפלט ונאלצנו להיות ביחד במשך זמן ארוך. וזה היה בלתי נסבל, לא יכולתי לראות יותר את הפרצוף שלו. ואז הבנתי - מה לעזאזל אני עושה עם מישהו שאיני יכולה לסבול את הנוכחות שלו. ומרגע שהאסימון הזה ירד לי - הוא בא לי רע, ולא רק הוא, אלא גם כל המשפחה שלו. אימא שלו, שגם כך אין לי יותר מידי סבלנות אליה - 'הביאה לי את הסעיף'. האחים שלו, אבא שלו, כולם - בלתי נסבלים. כל ארוחת חג - רק רציתי לברוח, ובאמת בארוחה האחרונה של סוכות, החלטתי שאני לא מגיעה. וכשהוא חזר ממנה, הודעתי לו שנגמר ביננו ואני רוצה להתגרש.".
החגים היו מה ששבר את גב הגמל?
"לגמרי. אנחנו משפחה ממעמד הביניים, שכמו המון אחרות - מגרדות את הכסף בשביל לסגור את החודש. אני מהטבע שלי, יותר שמרנית בעינייני כסף והוא לעומת זאת, עם מבזבז, חי כאילו אין גם מחר. בחגים האחרונים, נאלצנו לקחת עוד הלוואה, והכל בגלל ההתעקשות שלו לנסוע לאילת לבית מלון. עוד הלוואה, עוד מינוס בבנק. אז כן, נוסף על כל הצרות, הוא גם מתעקש להמשיך לבזבז כסף ולי נמאס מזה סופית. כשאני חושבת על זה - אני מברכת על החגים, על הסיטואציה שפתאום גרמה לי לראות בהיר את המציאות ולהבין שאני לא סובלת אותו ושנמאס לי מהנוכחות שלו.".
אכן, הנתונים חושפים היבט נוסף שמעצים משמעותית את הלחץ הפנים משפחתי - הזינוק בהוצאות של בתי האב בישראל במהלך החגים. על פי נתוני חברת שב"א השנה הוצאנו בחודש ספטמבר למעלה מ-38.811 מיליארד שקל בכרטיסי אשראי - עלייה של 21.4% לעומת 2021, כאשר הצפי הוא כי יחול גידול בהיקף ההוצאה גם בחודש אוקטובר. כפועל יוצא, ובשל העובדה כי הדלת לקבלת הלוואה חסומה עבור רבים, בחברת אלקטרו מצאו עליה בהיקף החיפושים של הביטוי "הלוואה שוק אפור".
ד', בעל עסק להלוואות, מספר על מידת העניין הגוברת בפתרון המימון שהוא מספק. "מתחילת החודש יש טירוף של פניות, אנשים הגיעו עד למסגרת בכרטיסי האשראי ולא יכולים יותר לקחת הלוואות, אז הם פונים אלי ואני מארגן להם את הכסף. אני מדבר בעיקר על משפחות, שמתקשות לסגור את החודש אחרי כל ההוצאות. ש קשר ישיר ומובהק בין העלייה בהיקף ההוצאות בתקופת החגים, לסד הלחצים בו נתונות המשפחות, ובהתאם לכך גם המשברים אליהם הן נקלעות", הוא מציין.
אינדיקציה נוספת לקשיים עימם מתמודדות המשפחות בישראל ניתן לקבל מנתוני 'עוקץ' מערכות - חברה שעוסקת באספקת פתרונות ממוחשבים בתחום כוח האדם, מהם עולה כי גם השנה, בסמיכות לחגי ישראל, נרשמה עליה בשיעור של עשרות אחוזים במספר העובדים שפנו למעסיקיהם על מנת לקבל הלוואה".
למעשה, מצבם של משקי הבית בישראל היה בעייתי אף טרום החגים, לפי נתוני בנק ישראל, סך החוב של משקי הבית הגיע בסוף הרבעון השני ל-747 מיליארד שקל. קצב הגידול בחוב הואץ מאז 2021 ומגיע כעת ל-7.9%, לעומת קצב גידול של החוב ב-2021 כולה שהגיע ל-13% באותה שנה. לשם השוואה, ב-2020 וב-2019 קצב הגידול היה כ-4% וכ-6%, בהתאמה.