"כפמיניסטית אני רוצה לצפות בסרט של רוני נדלר על חנן גולדבלט"

חדשות הנשות סוגרות עוד שבוע, והפעם: מירב בן ארי שמה את שמחה רוטמן בכיס הקטן, אוהד בוזגלו ממשיך לאתגר את הסבלנות של כולנו, אביבית בר זוהר וליהיא גרינר שולפות מן המתים את הריב המתולוגי והשנקל שלי, שאולי יפתיע אתכן, בעניין המופע המבוטל של חנן גולדבלט.

מירב בן ארי ונאום הפריווילגים
"יושב לי פה האשכנזי הפריווילג הזה, ונותן לנו טיפים על קיפוח", אמרה השבוע ח"כ מרב בן ארי על ח"כ שמחה רוטמן בנאום מספק יותר מהסיום של הלוטוס הלבן עונה 2. "אין לי כבר מקום לשלוח את האירוניה להתאבד בה, כל המקומות תפוסים. הוא, שמחה רוטמן, מקופח. הוא יודע בכלל מה זה קיפוח, הגזען הזה? אומרים 'יש עתיד רשימה לבנה', הרי אין רשימה לבנה יותר מהציונות הדתית". הנאום הזה אייקוני, לא רק כי הוא קולע בול בפוני של הציונות הדתית, אלא בתופעה רחבה שפושה במרחב הציבורי שלנו לאחרונה. בקצרה, מה שקרה הוא גברים פריווילגים למדו את המילה "פריווילג", והם עפים על זה.

חדשות הנשות סוגרות עוד שבוע, והפעם: מירב בן ארי שמה את שמחה רוטמן בכיס הקטן, אוהד בוזגלו ממשיך לאתגר את הסבלנות של כולנו, אביבית בר זוהר וליהיא גרינר שולפות מן המתים את הריב המתולוגי והשנקל שלי, שאולי יפתיע אתכן, בעניין המופע המבוטל של חנן גולדבלט.

מירב בן ארי ונאום הפריווילגים
"יושב לי פה האשכנזי הפריווילג הזה, ונותן לנו טיפים על קיפוח", אמרה השבוע ח"כ מרב בן ארי על ח"כ שמחה רוטמן בנאום מספק יותר מהסיום של הלוטוס הלבן עונה 2. "אין לי כבר מקום לשלוח את האירוניה להתאבד בה, כל המקומות תפוסים. הוא, שמחה רוטמן, מקופח. הוא יודע בכלל מה זה קיפוח, הגזען הזה? אומרים 'יש עתיד רשימה לבנה', הרי אין רשימה לבנה יותר מהציונות הדתית". הנאום הזה אייקוני, לא רק כי הוא קולע בול בפוני של הציונות הדתית, אלא בתופעה רחבה שפושה במרחב הציבורי שלנו לאחרונה. בקצרה, מה שקרה הוא גברים פריווילגים למדו את המילה "פריווילג", והם עפים על זה.

כך, למשל, ינון מגל, שבמסגרת רצף הסטטוסים הנקמני שלו על קשת 12, קרא לכתבי הערוץ השבוע, "חבורת פריבילגים שמשתמשים בפלטפורמה שמלאה בתכניות טראש וריאלטי כדי להנדס תודעה להמוני בית ישראל". עזבו את העובדה שרק לפני שלוש שנים תרם מגל עצמו לרייטינג הטראש של קשת 12 כקקטוס מזמר, ושהוא עצמו נוטל חלק בערוץ תועמלני בפני עצמו, כמו גם מתגאה בפוזיציה הברורה מאוד שלו. עזבו את כל זה - "חבורת פריבילגים"? ומהו ינון מגל, למולם? איזה מין דיכוי חווה מגל ממקום מושבו הזנוח כאחד מהעיתונאים הבולטים, המסקרים והמסוקרים, שיצא ישר מהשירות הצבאי אל זרועותיה של התקשורת ורק התקדם משם לבלי עצור?

אבל מגל ורוטמן אינם הגברים היחידים בעמדות מפתח שעלו על הטריק הפופוליסטי הזה. מדובר בטרנד החם של האביב הקרב. הביטו סביב, על כל עץ רענן (על צמרת העץ, ליתר דיוק) תמצאו גברים פריווילגים מטיחים בגברים פריווילגים אחרים שהם כאלה, ממש כאילו היו אותה אישה אקטיביסטית עשויה ללא חת שהוטרדה מהם מינית. איזו סגירת מעגל יפה. כולם צועקים חזק, כולם מנגנים על רגשות הציבור שלמטה וכולם נלחמים בחירוף נפש על הזכויות של עצמם. הגיע הזמן שתבוא איזו אישה ותחזיר אותם לקרקע, ובן ארי עשתה את זה ובגדול.

כך, למשל, ינון מגל, שבמסגרת רצף הסטטוסים הנקמני שלו על קשת 12, קרא לכתבי הערוץ השבוע, "חבורת פריבילגים שמשתמשים בפלטפורמה שמלאה בתכניות טראש וריאלטי כדי להנדס תודעה להמוני בית ישראל". עזבו את העובדה שרק לפני שלוש שנים תרם מגל עצמו לרייטינג הטראש של קשת 12 כקקטוס מזמר, ושהוא עצמו נוטל חלק בערוץ תועמלני בפני עצמו, כמו גם מתגאה בפוזיציה הברורה מאוד שלו. עזבו את כל זה - "חבורת פריבילגים"? ומהו ינון מגל, למולם? איזה מין דיכוי חווה מגל ממקום מושבו הזנוח כאחד מהעיתונאים הבולטים, המסקרים והמסוקרים, שיצא ישר מהשירות הצבאי אל זרועותיה של התקשורת ורק התקדם משם לבלי עצור?

אבל מגל ורוטמן אינם הגברים היחידים בעמדות מפתח שעלו על הטריק הפופוליסטי הזה. מדובר בטרנד החם של האביב הקרב. הביטו סביב, על כל עץ רענן (על צמרת העץ, ליתר דיוק) תמצאו גברים פריווילגים מטיחים בגברים פריווילגים אחרים שהם כאלה, ממש כאילו היו אותה אישה אקטיביסטית עשויה ללא חת שהוטרדה מהם מינית. איזו סגירת מעגל יפה. כולם צועקים חזק, כולם מנגנים על רגשות הציבור שלמטה וכולם נלחמים בחירוף נפש על הזכויות של עצמם. הגיע הזמן שתבוא איזו אישה ותחזיר אותם לקרקע, ובן ארי עשתה את זה ובגדול.

אוהד בוזגלו במחווה פילנתרופית
את ה"בוזגלו פסטיבל", שמה מעורר הפלצה של מסיבת פורים המתוכננת בהפקתו, משווק אוהד בוזגלו בפניה נרגשת לאוקראיניות. אלו, לדבריו, יקבלו כניסה חינם לאירוע שלו "למען הסולידריות על רקע המלחמה עם רוסיה". אחרי שמכר לנו פוליגמיה כאהבה חופשית, הוא מוכר לנו גם סקסיזם במסווה של סיוע לזולת. כמה קסם. מעניין, אגב, שלגברים שניצלו מן התופת לא מציע בוזגלו את אותה העזרה.

אני לא רוצה לסקר את אוהד בוזגלו, באמת שלא. בוזגלו הוא לא באמת משהו או מישהו שמוכרחים לסקר. יותר מזה, אם בוזגלו לא יסוקר, לא באמת יהיה יותר אוהד בוזגלו. הוא מסוג האושיות שחיות על פרובוקציות, וברור לי שגם את הבדיחה העלובה הזו כתב למען הסיקור. עולה השאלה, בכלל, אם אוהד בוזגלו נפל על בלונדינית ביער ולא דובר על כך, האם זה אכן קרה.

ובכל זאת, באשמה רבה של התקשורת הישראלית שאני לגמרי חלק ממנה, אוהד בוזגלו כבר קיים ורבים עוקבים אחריו, מקשיבים למוצא פיו ורואים בו מודל לחיקוי. עבורם ועבור הנשים שחיות איתם, אסכם במעט המילים שאפשר: כניסה חופשית לאוקראיניות זו במקרה הטוב בדיחה גרועה מהניינטיז, ובמקרה הרע, המשך של אותו יחס סקסיסטי שחוות יוצאות בריה"מ בהגיען לישראל מאז אותן שנים, ולצערנו, עד היום. "המין היפה", כינה אותן בוזגלו, ואני כאן כדי להזכיר שמלבד היות הגנים האוקראיניים נפלאים למראה, הם גם מרכיבים בנות ובני אדם עם רגשות, מטענים והיסטוריה.

אוהד בוזגלו במחווה פילנתרופית
את ה"בוזגלו פסטיבל", שמה מעורר הפלצה של מסיבת פורים המתוכננת בהפקתו, משווק אוהד בוזגלו בפניה נרגשת לאוקראיניות. אלו, לדבריו, יקבלו כניסה חינם לאירוע שלו "למען הסולידריות על רקע המלחמה עם רוסיה". אחרי שמכר לנו פוליגמיה כאהבה חופשית, הוא מוכר לנו גם סקסיזם במסווה של סיוע לזולת. כמה קסם. מעניין, אגב, שלגברים שניצלו מן התופת לא מציע בוזגלו את אותה העזרה.

אני לא רוצה לסקר את אוהד בוזגלו, באמת שלא. בוזגלו הוא לא באמת משהו או מישהו שמוכרחים לסקר. יותר מזה, אם בוזגלו לא יסוקר, לא באמת יהיה יותר אוהד בוזגלו. הוא מסוג האושיות שחיות על פרובוקציות, וברור לי שגם את הבדיחה העלובה הזו כתב למען הסיקור. עולה השאלה, בכלל, אם אוהד בוזגלו נפל על בלונדינית ביער ולא דובר על כך, האם זה אכן קרה.

ובכל זאת, באשמה רבה של התקשורת הישראלית שאני לגמרי חלק ממנה, אוהד בוזגלו כבר קיים ורבים עוקבים אחריו, מקשיבים למוצא פיו ורואים בו מודל לחיקוי. עבורם ועבור הנשים שחיות איתם, אסכם במעט המילים שאפשר: כניסה חופשית לאוקראיניות זו במקרה הטוב בדיחה גרועה מהניינטיז, ובמקרה הרע, המשך של אותו יחס סקסיסטי שחוות יוצאות בריה"מ בהגיען לישראל מאז אותן שנים, ולצערנו, עד היום. "המין היפה", כינה אותן בוזגלו, ואני כאן כדי להזכיר שמלבד היות הגנים האוקראיניים נפלאים למראה, הם גם מרכיבים בנות ובני אדם עם רגשות, מטענים והיסטוריה.

3. אביבית וליהיא - הסכסוך מכה שנית
הופעה יצירתית של ליהיא גרינר הציתה מחדש סכסוך עתיק יומן בינה לבין אביבית בר זוהר, בן לא פחות מעשור, אז הגיעה בר זוהר לחתונתה של גרינר כשהיא "משיקה", לדברי הגרינר, חבר חדש. מי שהצליחה להניח ידה על תיבת פנדורה המתוקה הזו ולפותחה מחדש, היא הקומיקאית והקולגה טליה ברטפלד, שלי רק נותר להסיר מולה את הכובע. בלי טיפת סרקזם, אני חושבת שהמהלך הזה ראוי לדוז פואה, כמו גם ביצוע הקאבר של גרינר לעצמה מלפני עשר שנים.

אבל בר זוהר שצפתה בתיעוד האירוע לא חשבה ככה, ונפגעה במיוחד מהמילה "זונה" ששזרה ליהיא במונולוג. עלבון מובן, גם אם נאמרו הדברים בצחוק. אינני הראשונה לצדד בגרינר, רק אומר שבמקרה הזה, ראיתי פה בעיקר הומור עצמי מצדה. דרך ההופעה ההיא, נדמה היה לי שגרינר מכירה בדיעבד במלודרמטיות שלה עצמה. כאילו בזאת היא, אומרת לקהל, "אני יודעת שאני מוגזמת, והנה - לא אכפת לי לצחוק על זה".

הפרשנות של בר זוהר לאירוע לגיטימית, כמובן, ומצטרפת לפגיעה המוקדמת מגרינר שמעולם כנראה לא באמת החלימה. מאז גרינר הספיקה להתנצל בדרכה הלא מתנצלת ואביבית הספיקה לדחות את ההתנצלות, והמנצחת מזה, היא ללא ספק טליה ברטפלד שהצליחה להנפיק עוד רגע אייקוני לדפי ההיסטוריה של הרשת החברית.

3. אביבית וליהיא - הסכסוך מכה שנית
הופעה יצירתית של ליהיא גרינר הציתה מחדש סכסוך עתיק יומן בינה לבין אביבית בר זוהר, בן לא פחות מעשור, אז הגיעה בר זוהר לחתונתה של גרינר כשהיא "משיקה", לדברי הגרינר, חבר חדש. מי שהצליחה להניח ידה על תיבת פנדורה המתוקה הזו ולפותחה מחדש, היא הקומיקאית והקולגה טליה ברטפלד, שלי רק נותר להסיר מולה את הכובע. בלי טיפת סרקזם, אני חושבת שהמהלך הזה ראוי לדוז פואה, כמו גם ביצוע הקאבר של גרינר לעצמה מלפני עשר שנים.

אבל בר זוהר שצפתה בתיעוד האירוע לא חשבה ככה, ונפגעה במיוחד מהמילה "זונה" ששזרה ליהיא במונולוג. עלבון מובן, גם אם נאמרו הדברים בצחוק. אינני הראשונה לצדד בגרינר, רק אומר שבמקרה הזה, ראיתי פה בעיקר הומור עצמי מצדה. דרך ההופעה ההיא, נדמה היה לי שגרינר מכירה בדיעבד במלודרמטיות שלה עצמה. כאילו בזאת היא, אומרת לקהל, "אני יודעת שאני מוגזמת, והנה - לא אכפת לי לצחוק על זה".

הפרשנות של בר זוהר לאירוע לגיטימית, כמובן, ומצטרפת לפגיעה המוקדמת מגרינר שמעולם כנראה לא באמת החלימה. מאז גרינר הספיקה להתנצל בדרכה הלא מתנצלת ואביבית הספיקה לדחות את ההתנצלות, והמנצחת מזה, היא ללא ספק טליה ברטפלד שהצליחה להנפיק עוד רגע אייקוני לדפי ההיסטוריה של הרשת החברית.

בחלחלה גדולה, הייתי צופה במופע של חנן גולדבלט
מופע החזרה לבמה של חנן גולדבלט בוטל כל כך מהר שיתכן שלא הספקתם לחזות בפרסומיו. המופע, שתוכנן לתחילת החודש הבא בנס ציונה, נשא את השם "חנן גולדבלט מדבר על הכל", ועמו הבטחה שנשמע ממקור ראשון את קורותיו של השחקן ועבריין המין המורשע שריצה בכלא שש שנות מאסר. מי שמפיקה את האירוע, כך סיפרו הפרסומים, היא לא אחרת מאשר פליטת "אהבה חדשה" רוני נדלר, בתו של עבריין מין מורשע בעצמה, מסתבר.

הידיעה על המופע העלתה את חמתם של נשים רבות, מתעשיית הבידור ובכלל. בין כולן התבלטה מיה בר שלום, שנפגעה מגולדבלט, שסיפרה בראיון לוואלה כי נדלר הציעה לה להתראיין לסרט שהיא יוצרת בנושא, ושעבורו מיועד המופע המצולם. בר שלום יצאה בתקיפות כנגד נדלר, וטענה שעצם בקשתו של גולדבלט לחזור לבמה שאותה ניצל על מנת לפגוע, מצביעה על כך שאיננו מכיר באמת בפגיעה שגרם ואיננו משוקם.

המילים של בר שלום הן חזקות ופוגעות יש בלב. קראתי אותן, כאבתי בכאבה וכעסתי בכעסה. עצם חזרתו הלא הכרחית לבמה; השם המקומם של המופע, שמאדיר את נקודת המבט של גולדבלט, משל היה הנפגע המרכזי של הפרשה; התחינה המתמסכנת למחילה; ומעל הכל, רוני נדלר, אישה שיזמה ומפיקה דווקא פרוייקט בשירותו של גולדבלט ושכמותו. נו, באמת, חשבתי - זו הדרך שלה לחזור למסך? מה הסיפור?

כעסתי וכעסתי, ולאחר שמוצה הכעס, הופיעה סקרנות. וחשבתי לי שגם אם מדובר בחוויה נוראית, הייתי רוצה לשבת במופע של גולדבלט, לשמוע מה יש לו לומר. לא כדי ללמוד על בדידותו בכלא, אלא כדי לקבל הצצה למוחו של עבריין מין סדרתי שעבר על פניו את התהליך שנועד להחזירו לחברה כאדם מן השורה. הצצה נדירה, יש לומר, כי קשה לחשוב על עברייני מין מורשעים מלבד גולדבלט שירצו לדבר על כך בפתיחות ובפומבי.

אם כן, הסרט המיועד של נדלר עשוי להיות לא רק מעניין, אלא חשוב. אם יעשה נכון, הוא יספק לנו מבט על המתרחש מאחורי הקלעים של הטיפול המערכתי בעברייני מין בישראל. דווקא כאישה וכפמיניסטית, הייתי צופה בזה. את כולנו, כחברה, צריך לעניין מאוד מה קורה שם; מהו אותו שיקום אסירים שמדובר בו כה רבות בשנים האחרונות וכמה הוא משתלם לנו כחברה ששואפת לריפוי. ובסופו של דבר, אני רוצה להאמין שרובנו, כחברה, שואפים לריפוי. כל זה לא סותר כי אם עומד בכפיפה אחת עם דרישתה הצודקת של בר שלום לשיקום הנפגעות.

בחלחלה גדולה, הייתי צופה במופע של חנן גולדבלט
מופע החזרה לבמה של חנן גולדבלט בוטל כל כך מהר שיתכן שלא הספקתם לחזות בפרסומיו. המופע, שתוכנן לתחילת החודש הבא בנס ציונה, נשא את השם "חנן גולדבלט מדבר על הכל", ועמו הבטחה שנשמע ממקור ראשון את קורותיו של השחקן ועבריין המין המורשע שריצה בכלא שש שנות מאסר. מי שמפיקה את האירוע, כך סיפרו הפרסומים, היא לא אחרת מאשר פליטת "אהבה חדשה" רוני נדלר, בתו של עבריין מין מורשע בעצמה, מסתבר.

הידיעה על המופע העלתה את חמתם של נשים רבות, מתעשיית הבידור ובכלל. בין כולן התבלטה מיה בר שלום, שנפגעה מגולדבלט, שסיפרה בראיון לוואלה כי נדלר הציעה לה להתראיין לסרט שהיא יוצרת בנושא, ושעבורו מיועד המופע המצולם. בר שלום יצאה בתקיפות כנגד נדלר, וטענה שעצם בקשתו של גולדבלט לחזור לבמה שאותה ניצל על מנת לפגוע, מצביעה על כך שאיננו מכיר באמת בפגיעה שגרם ואיננו משוקם.

המילים של בר שלום הן חזקות ופוגעות יש בלב. קראתי אותן, כאבתי בכאבה וכעסתי בכעסה. עצם חזרתו הלא הכרחית לבמה; השם המקומם של המופע, שמאדיר את נקודת המבט של גולדבלט, משל היה הנפגע המרכזי של הפרשה; התחינה המתמסכנת למחילה; ומעל הכל, רוני נדלר, אישה שיזמה ומפיקה דווקא פרוייקט בשירותו של גולדבלט ושכמותו. נו, באמת, חשבתי - זו הדרך שלה לחזור למסך? מה הסיפור?

כעסתי וכעסתי, ולאחר שמוצה הכעס, הופיעה סקרנות. וחשבתי לי שגם אם מדובר בחוויה נוראית, הייתי רוצה לשבת במופע של גולדבלט, לשמוע מה יש לו לומר. לא כדי ללמוד על בדידותו בכלא, אלא כדי לקבל הצצה למוחו של עבריין מין סדרתי שעבר על פניו את התהליך שנועד להחזירו לחברה כאדם מן השורה. הצצה נדירה, יש לומר, כי קשה לחשוב על עברייני מין מורשעים מלבד גולדבלט שירצו לדבר על כך בפתיחות ובפומבי.

אם כן, הסרט המיועד של נדלר עשוי להיות לא רק מעניין, אלא חשוב. אם יעשה נכון, הוא יספק לנו מבט על המתרחש מאחורי הקלעים של הטיפול המערכתי בעברייני מין בישראל. דווקא כאישה וכפמיניסטית, הייתי צופה בזה. את כולנו, כחברה, צריך לעניין מאוד מה קורה שם; מהו אותו שיקום אסירים שמדובר בו כה רבות בשנים האחרונות וכמה הוא משתלם לנו כחברה ששואפת לריפוי. ובסופו של דבר, אני רוצה להאמין שרובנו, כחברה, שואפים לריפוי. כל זה לא סותר כי אם עומד בכפיפה אחת עם דרישתה הצודקת של בר שלום לשיקום הנפגעות.