"האנדרטה ליהודי אירופה שנרצחו" (שנקראת בגרמנית Denkmal für die ermordeten Juden Europas) הידועה גם כאנדרטת השואה, היא יד זיכרון שהוקם בברלין ב-2005 להנצחת זכרם של היהודים שנרצחו בשואה. היא ממוקמת בצידה המזרחי של העיר, מעט דרומית לשער ברנדנבורג, מול בניין שגרירות ארה"ב בברלין, במקום שבו שכן בימי הרייך השלישי בניין משרדי הקאנצלר של אדולף היטלר[. האנדרטה משתרעת על שטח של 19,000 מ"ר וכוללת 2,711 קוביות בטון, המסודרות בתבנית משבצות על גבי מישור אשר שקוע במרכזו, ומזכיר סידור של מצבות בבית עלמין. מספר האבנים זהה למספר דפי התלמוד הבבלי. קוביות הבטון הן באורך של 2.38 מ', ברוחב של 0.95 מ', ובגבהים שונים, בין 0.2 מ' ל-4.8 מ'. הצבת הקוביות תוכננה על מנת ליצור אווירה של אי נעימות ובלבול. המיקום שנבחר לאתר הזיכרון, בקרבת אזור עסקים, אשר בו מרוכזות גם מספר שגרירויות, יוצר מצב בו אנשים רבים חולפים על פני האנדרטה מדי יום ואינם יכולים להתעלם ממנה.
המבקרים באתר משוטטים במעברים הצרים שלו כשהם לרוב מבולבלים והמומים - אבל חלקם, כנראה, מרגישים גם קצת פלרטטניים וסקסיים.
לפחות, זה ההסבר היחיד שמצאו במגזין The Forward היהודי-אמריקני, לעובדה שאנדרטת השואה בברלין הפכה לרקע פופולרי עבור תמונות בפרופילי טינדר. אוסף תמונות של פרופילי טינדר הפך ויראלי בטוויטר וב-Reddit בשנה שעברה, ונראות בו עשרות נשים שהצטלמו באנדרטת השואה. חלק מהתמונות הן צילומים אמנותיים ומוקפדים של אנשים המביטים למרחק כשהם מהרהרים על החיים. בתמונות אחרות, המצולמות מגחכות, יושבות ברגליים מפושקות על העמודים, עושות פארקור או סתם דופקות פוזה למצלמה.
berlin tinder is wild pic.twitter.com/Xzi9dWhF6K
— francis wolf (@francisxwolf) November 10, 2022
זו לא תופעה חדשה, יש אינספור כתבות עליה, לצד דפים היתוליים ברשתות חברתיות שאוספים צילומי "סלפי שואה" שנלקחו במחנות ריכוז, גטאות ומוזיאונים, יש גם אמנים שמינפו את התופעה לפרויקטים ואפילו הפוסט הויראלי על תמונות הטינדר הוא בן חמש שנים; רק פורסם מחדש.
מה שמעלה את השאלה: האם זה עדיין קורה?
הכתבת של forward פתחה פרופיל טינדר ושינתה את ההגדרות כך שתוכל לחפש בקרב תושבי ברלין. לאחר שעות רבות של חיפושים ושינויי הגדרות - היא נתקלה במעט מאוד תמונות כאלה. היא הניחה שאולי אנשים ראו את הפרסומים בנושא והורידו את תמונות השואה שלהם, או שאולי החינוך לזכר השואה באמת השתפר בשנים האחרונות והם חשו אשמה ( או שאולי עדיין ישנם אנשים שמפרסמים תמונות בטינדר עם האנדרטה, והיא פשוט לא ראתה אותם). אבל גם אם אנשים לרוב הפסיקו לשים את הסלפי שלהם מאנדרטת השואה בטינדר - הם עדיין מצלמים אותו - ומפרסמים באינסטגרם.
כשמחפשים Memorial to the Murdered Jews of Europe באינסטגרם מוצאים עשרות אלפי תמונות מתחת לתגית. הן נעות בין מכובדות למטופשות - חלקן ממש מלפני כמה ימים - כמו חבורת נשים צעירות שנדחסו במעבר הצר כשהן מגחכות ומוציאות לשון או אישה עם בוטוקס בשפתיים ומחשוף עמוק. אפילו התמונות עם הכיתובים הרציניים על חשיבות זכר השואה מוקפדות כדי שהמצולם בהן ייראה לוהט - אך גם רציני.
This is the Holocaust Memorial in Berlin. Don't do this. pic.twitter.com/2X1OIAe0qq
— influencersinthewild (@influencersitw) October 30, 2021
האם זה באמת כל כך רע לפרסם את אנדרטת השואה בטינדר?
התגובות, גם בטוויטר וגם ב-Reddit, על אוסף התמונות מטינדר, היו חלוקות. אנשים רבים נחרדו וקראו לתופעה חוסר כבוד. הם ציינו שמסביב לאנדרטה יש שלטים המבהירים כיצד יש להתנהג במקום ואוסרים על רעש, קפיצה וטיפוס, הבאת חיות מחמד למקום, שתייה עישון ורכיבה על אופניים.
אבל רבים ציינו שהאדריכל של האנדרטה בברלין, פיטר אייזנמן, ידע שלא תמיד אנשים יגיעו אליה במצב רוח קודר. "אנשים יעשו פיקניק בשטח. ילדים ישחקו שם תופסת. יהיו שם דוגמניות בצילומי אופנה ויצלמו שם סרטים", הוא אמר בראיון ל"דר שפיגל" ב-2005 לרגל פתיחת האנדרטה. "מה אני יכול להגיד? זה לא מקום קדוש".
אנדרטת ברלין היא לא המקום היחיד שבו אנשים נראים יותר ממוקדים בפוזה מאשר בכבוד להיסטוריה. צילומי סלפי במחנה הריכוז באושוויץ הם כל כך נפוצים עד שמוזיאון אושוויץ נאלץ לפרסם ציוץ ובו ביקש מאנשים להפסיק להצטלם ל"תמונות אמנותיות" על פסי הרכבת שהביאו את הרכבות המלאות ביהודים למותם בגז. עמוד הפייסבוק (שנסגר בנתיים) בשם "עם היפות שלי באושוויץ", ריכז תמונות סלפי שצולמו במספר מחנות ריכוז, שהציגו בעיקר בני נוער ישראלים בטיולי בית ספר ו"מסעות חיים".
When you come to @AuschwitzMuseum remember you are at the site where over 1 million people were killed. Respect their memory. There are better places to learn how to walk on a balance beam than the site which symbolizes deportation of hundreds of thousands to their deaths. pic.twitter.com/TxJk9FgxWl
— Auschwitz Memorial (@AuschwitzMuseum) March 20, 2019
התופעה לא ייחודית רק לשואה - ברשת מופיעים אינספור צילומי סלפי של אנשים באנדרטת להנצחת המתים במתקפת הטרור ב-11 בספטמבר או בפרל הארבור. הם מצטלמים גם עם אנדרטאות לזכר החיילים שנהרגו בוייטנאם או מלחמות העולם. הם אפילו מצלמים סלפי בהלוויות - לעתים קרובות למדי.
האם זה ראוי? האם זה בכלל קרב ששווה לנהל בעידן שלנו? קשה לומר מהי הדרך הראוייה לעסוק במוות. השואה, כמובן, אינה סתם מוות אלא משהו אכזרי וגדול הרבה יותר, אבל עדיין קשה לדעת במה להתמקד - באכזריות של הנאצים או בהתנגדות של היהודים? בצער על אלה שאבדו או בשמחת החיים של השורדים? האם עלינו להסתכל אל העתיד או להתמקד בעבר?
כותבת המאמר מזכירה ש"אנדרטאות אינן מוזיאונים. הן אמנות. לא היסטוריה. הן נועדו לעורר רגשות, לא להעביר מידע. אולי אנשים שחשים סקסיים באנדרטת השואה מפספסים את הנקודה, או שאולי הדרך להתמודד עם האנדרטה השתנתה עם הזמן".
"צילומי 'סלפי' הם חלק מהחוויה התרבותית היום ומהווירטואליזציה של העולם", אמר ל-ABC גינטר מורש, המנהל לשעבר של האנדרטה והמוזיאון של מחנה הריכוז זקסנהאוזן. "בעולם הוירטואלי, אנשים מנסים לשלב מקום אותנטי כחלק מהתדמית שלהם וזה בעצם משהו חיובי".
לסיכום כותבת מחברת המאמר ש"בני הנוער הישראלים שמצטלמים עם הדגל הלאומי שלהם באתרי השואה אולי מחייכים, אבל המסר ברור: הם יכולים לחייך ולהצטלם באושוויץ כי הם רואים את עצמם כמעצבים עתיד יהודי חדש וגאה. אפילו אייזנמן אמר שהוא דמיין שאבני הזיכרון שלו אולי יראו מתישהו כ"אבני יסוד לחברה חדשה". החיים ממשיכרים להתקדם לאחר טרגדיות, גדולות ככל שיהיו. אנשים ממשיכים לקפוץ ולטפס ולרוץ, וכן - גם לצאת לדייטים ולצלם תמונות סקסיות".