תחילתו של הסיפור שלפנינו היא בני הזוג שהתחתנו לפני יותר מ-20 שנה, והביאו לעולם שני ילדים. לאחר 12 שנות נישואין עלו יחסיהם על שרטון והם התגרשו. במסגרת הסכם הגירושין, נקבעה בין השניים חלוקת רכוש ותשלום מזונות, שקיבלו תוקף של פסק דין.
במפתיע, מספר חודשים לאחר הגירושין, שבו בני הזוג לשעבר לגור יחדיו באותה דירה, אך בחלוף 11 שנה של מגורים משותפים, התפוצצה סופית מערכת היחסים בין השניים, והם הגיעו שוב לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע.
הגבר טען במפגיע, כי מגוריו עם אשתו לשעבר באותו בית, נעשו על בסיס חברי, כשותפים לדירה, בשביל הילדים. לדבריו, לא התקיימו ביניהם יחסי אישות, והם חיו בהפרדה רכושית מוחלטת. האישה, שיוצגה בהליך על ידי עו"ד אבי גפן, דחתה מכל וכל את גרסת הגבר, וטענה כי השניים חיו בזוגיות, כידועים בציבור, ועל כן מגיעה לה מחצית מהרכוש ומהזכויות שצברו השניים במשותף במהלך פרק ב' ביחסיהם.
עו"ד גפן הגיש, בשם האישה, בקשה לפסק דין הצהרתי, לפיו בפרק ב' ביחסיהם, התקיימה בין השניים מערכת יחסים של ידועים בציבור, שכללה חיי שיתוף מלאים מבחינה כלכלית.
בתגובה לבקשה, הגיש הגבר כתב הגנה, ובו טען כי מערכת היחסים שהתקיימה בין השניים הייתה כשל 'שותפים בדירה', ודבר לא מעבר לכך. לטענתו, מטרתם הייתה להקל על הילדים, ולמעשה מערכת היחסים המחודשת לא הייתה מחייבת, השניים קיימו קשרים עם בני זוג אחרים, הם לא קיימו חיי אישות, ולא הייתה להם כל כוונה לשיתוף כלכלי.
לנוכח כתב הגנתו של הגבר, הביא עו"ד גפן בפני בית המשפט, שלל עדויות וראיות לכך שבני הזוג קיימו מערכת יחסים זוגית ומשק בית משותף לכל דבר ועניין. כך הובאה עדות של אחד מילדי בני הזוג, לפיה ההורים לנו בחדר שינה משותף גם במהלך פרק ב' של הקשר ביניהם. "הם ישנו ביחד באותה מיטה. כולם ידעו שאנחנו משפחה אחת ומאז שהוא חזר התנהלנו כמשפחה", העיד אחד הילדים.
טענה מופרכת מיסודה
עו"ד גפן הציג בפני בית המשפט תמונות וסרטי וידיאו רבים המתעדים בילויים של השניים, ובהם נסיעות רבות לחופשות משותפות. בתיעוד הרב שהוצג בפני בית המשפט נראו השניים מתנהגים כבני זוג לכל דבר ועניין. יתר על כן, טען, הגבר לא נמנע מחיזורים כלפי אשתו לשעבר. לדבריו, פרק ב' היה רצוף במחוות רומנטיות רבות. כך למשל, נהג הגבר לשלוח לאישה מכתבים והודעות דואר אלקטרוני, שבהם הצהיר על אהבתו וגעגועיו אליה. לדבריו, הדבר מוכיח שטענת הגבר, לפיה מערכת היחסים בין השניים הייתה מאולצת - מופרכת מיסודה. בנוסף, כשל הגבר מלהוכיח, כי האישה קיימה מערכות יחסים עם גברים אחרים, כפי שטען בגרסתו.
בנוסף, הביא עו"ד גפן שלל הוכחות לכך שבפרק ב' ביצעו בני הזוג מספר עסקאות נדל"ן משותפות, קנו ומכרו דירה להשקעה, ושכרו דירה אחרת, כשהם חתומים יחדיו על החוזה. בנוסף, הובאו ראיות לכך שלמרות שהיו להם חשבונות בנק נפרדים, ניהול חשבונות בית נעשה במשותף, כיחידה אחת, ללא התחשבנות ביניהם. בנוסף, הובאו ראיות לכך שהאישה משכה כספים מקרן הפנסיה וקרן ההשתלמות שלה, והעבירה את חלקם לחשבונו של הגבר.
לנוכח דברים אלה, דחתה השופטת אפרת שהם דליות, מבית משפט לענייני משפחה בבאר-שבע, את טענות הגבר וקיבלה את גרסתה של האישה. בפסק דינה כתבה השופטת: "הוכח כי הצדדים קיימו קשר של ידועים בציבור לאחר הגירושין. אני מוצאת כי הניסיון המאולץ של האיש לשוות ליחסים בתקופה השנייה אופי בלתי מחייב אגבי כמעט, תוך השחרת דמותה של האישה והצגת נרטיב שאינו מתיישב עם כלל הראיות, פועל לחובתו, מחזק את גרסת האישה ומשליך על מהימנות גרסת האיש כולה".
מעבר לכך, קבעה השופטת, כי מסכת הראיות שנפרשה בפניה תומכת במסקנה לקיומה של הלכת שיתוף נכסים בין בני הזוג, בכל הנוגע לזכויות הצדדים אשר נצברו על ידי מי מהם בפרק ב'. "סממני השיתוף הכלכלי מוצאים ביטויים ועוברים כחוט השני לאורכה של התקופה השנייה. התנהלות הצדדים בתקופה שלאחר הגירושין מבטאת דאגה כלכלית הדדית, מערכת חיים בצוותא בה כל אחד מהצדדים תורם כפי יכולתו לקיום תא משפחתי אחד", קבעה השופטת בפסק דינה.
לפיכך, החליטה השופטת שהם דליות, כי כל הזכויות הנובעות מעבודתם של בני הזוג, ואשר הצטברו במהלך מערכת היחסים המחודשת, לרבות צבירת פנסיה, מענקי פרישה, ביטוחים, קופות גמל וחסכונות אחרים - הין משאבים משותפים - ועל כן יש להסדיר את חלוקתם ההוגנת בין הצדדים.
יחד עם קבלת הבקשה המרכזית של האישה, לחלוקת רכוש בינה לבין הגבר, חייבה השופטת שהם דליות את הגבר בהוצאות משפט בסך 35 אלף שקלים, וזאת בעקבות התנהלותו לאורך המשפט, אי מילוי הוראות בית המשפט ויצירת סחבת בדיונים.
"פסק דין נדיר וצודק מאין כמוהו"
"מדובר בפסק דין נדיר וצודק מאין כמוהו, לפיו, גם אם נערכה חלוקת רכוש אחת בין בני זוג במסגרת הליך גירושים, הדבר לא מונע חלוקת רכוש נוספת, באם חזרו השניים זה לזרועות זו בהמשך הדרך", אומר עו"ד גפן.
לדבריו, בני זוג רבים חוזרים להתגורר יחדיו לאחר הגירושין, בשל הרגל או צורך, אך לא מודעים כלל לכך שפרק ב' שכזה מקנה להם זכויות וחובות מתוקף הלכת השיתוף. "כל עוד לא נחתם הסכם ממון בין בני זוג אשר בוחרים לשוב ולחיות יחדיו, חרף גירושיהם, עלולים השניים למצוא את עצמם בשנית בפני בית המשפט, לבחינת חלוקת רכוש נוספת בסוף מערכת יחסיהם".