מטבע הדברים, סכסוכי גירושין מלווים ברגשות עזים שלעיתים מאפילים על הסוגיה המשפטית. עורכי הדין העוסקים בענייני משפחה וירושה מכירים היטב את פסק דינו של השופט שאול שוחט משנת 2004 שנפתח במילים "מעשה בחתולה עיוורת וכלבה חסרת רחם שנאספו אל ביתם של התובע והנתבעת" - מעשה שהסתיים בפסק דין ארוך ומנומק שקבע את חלוקת זמני השהות שלהם עם כל אחד מבני הזוג.
מעת לעת נדרשים בתי המשפט לענייני משפחה להכריע בסוגיות שלקורא התמים נראות פשוטות ואשר מקורן הוא אך ורק בקושי של הצדדים לקיים ביניהם הידברות מסודרת ומכובדת. כך קרה לאחרונה גם לשופט פליקס גורודצקי מבית המשפט לענייני משפחה בירושלים שנאלץ להכריע בבקשתו של בעל לקבל לרשותו את... האופניים שלו, שנשארו בדירה שעזב ואותם אשתו מסרבת למסור לו. הבעל ביקש לקבל את האופניים לאלתר, מבלי להמתין לפסק הדין שיקבע את חלוקת הרכוש בכלליות.
בהיעדר ברירה אחרת ובהינתן שהצדדים התעקשו על כך שבית המשפט יכריע בסוגיה, נאלץ השופט לבצע ניתוח מקיף של המצב המשפטי וקבע כי הגם שמדובר ברכוש משותף, לא חל לגביו ההסדר החוקי של חלוקת הרכוש מכוחו של חוק יחסי ממון ביו בני זוג, אלא דווקא ההסדר הפרטני של חלוקת מיטלטלין ע"פ חוק המיטלטלין - שקובע גם את זכותו של כל שותף לדרוש את חלקו בכל עת. בחינה של עמדת האישה בהליכי חלוקת הרכוש העלתה כי היא איננה מבקשת לקבל את האופניים, שממילא לא מהווים את הנכס המרכזי של הצדדים, ומשכך נקבע כי האופניים יימסרו לבעל, והמשיבה תהא זכאית לקבל את מצית שווים במסגרת חלוקת כלל הזכויות והמשאבים עם סיום הליכי הרכוש.
אלא שאליה וקוץ בה, זכותה של האישה לקבלת מחצית האופניים כנראה תתקזז עם חיוב ההוצאות שבית המשפט השית עליה לאור דחיית סירובה למסור את האופניים, דבר שמחדד ומדגיש את סתמיות הסירוב שלה למסרם לאיש מלכתחילה.
עורכי הדין דניאל פרידנברג ואוהד הופמן ממשרד "הופמן & פרידנברג" המתמחה בענייני משפחה וירושה מסבירים כי הגם שמדובר בהחלטה שיפוטית מסודרת שניתנה בדרך של החלטה מפורטת ומנומקת שמנוסחת בכבוד רב כלפי בעלי הדין, לא ניתן להתעלם מכך שמדובר בהטרחה של בית המשפט לעסוק בזוטות - מה שככל הנראה מסביר את חיוב ההוצאות שהושת על האישה, אפילו שהדבר לא נכתב בפירוש. "בתי המשפט עמוסים לעייפה, השופטים והשופטות נאלצים להתמודד עם מסה אדירה של מטלות קריאה וכתיבה וזמנם אינו הפקר", מסביר עו"ד פרידנברג, "האפשרות שבתי המשפט יוטרחו לעסוק בחלוקת מיטלטלין פרטנית שלא במסגרת הכרעה כוללת איננה עולה בקנה אחד עם האינטרס הציבורי, ולשם כך חויבה האישה בהוצאות משפט".