ככה תהפכי אותו לביץ' שלך: שלושה טיפים שפרידה חייבת להפנים

אם יש משהו שלא מתיישן לעולם הוא הצורך האינסופי של בני אדם לנצח את הפחד מחוסר שליטה, בכל התחומים. כל המלחמות מתנהלות סביב שליטה, שאמורה כביכול לתת ודאות שיש לך איפה לגור איפה שלא יפגעו בך. שזה נחמד, עד שפוגעים בך, כי הגבולות הם לגמרי דמיוניים, וזה מגוחך. גם שליטה בזוגיות היא חתיכת דבר, ואפילו במקום שאמור להיות נקי כמו אהבה, אנחנו רק מחפשים כל הזמן שליטה בסיטואציה, שליטה בנרטיב, שליטה בצד השני, כדי שחלילה לא ניאלץ לחוות את הכאב שאנחנו מנסים להימנע ממנו כל חיינו - היחידעה שאין לנו שליטה על כלום, ששום דבר אינו בטוח, ושלא בטוח שגם "בסוף יהיה טוב".

"התאהבתי כל כך שלא האמנתי שזה בכלל אפשרי. זה הרגיש כל כך ורוד"
"כוח העל של חיים זה לגרוף אמפתיה וזה משפריץ ממנו בלי מינונים"
זוגיות פרק ב' שלכם כנראה תחזיק רק חמש שנים - אלו הסיבות

אולי מהסיבה הזאת יש עוד דבר שלעולם לא מתיישן - הצורך של גברים ב"טריקים" שיפילו אישה מהרגליים ויתנו להם לעשות בה מה שהם רוצים, והצורך ממול של נשים, "להפוך אותו לאובססיבי" אלייך, כלומר כל כך שפוט ומאוהב, שתעשי בו מה שאת רוצה כי ידך תמיד על העליונה. לא משנה כמה אנחנו מתקדמים, תמיד ממשיכות לצוץ "שיטות" חדשות להשיג את השליטה הנכספת הזו.

הפעם אספנו מהטיקטוק את הטיפים הכי ויראליים, שהמכנס המשותף ביניהם הוא, נכון ניחשת יפה - שליטה, או במילים אחרות - דרכים לגרום למישהו להתמכר אלייך בצורה לא בריאה ולהפוך אותו לביץ' שלך:

חוק ה"אין קונטקט" בעיקרון אומר שיש זמן מסוים אחרי פרידה שצריך לא להיות בקשר - לחתוך לגמרי מכל תקשורת בכל הרשתות, לא לענות לטלפון בשום אופן, ולא ליצור קשר - מן הסתם. האיש הזה מנסה לשדרג קצת את החוק היבש, ואומר שאת צריכה לשים דרישת סף מאד ספציפית שממנה את מוכנה לענות לו.

למשל - הסיבה היחידה לענות לו לטלפון או להסכים להיפגש איתו היא החלטה אחרת מהצד שלו - כלומר אם החלטתם להיפרד כי הוא מרגיש שמוקדם לו מדי לקחת את הצעד הבא, ואת כבר שם - רק אם הוא כותב לך במפורש, שהוא חשב על הדברים, שינה את דעתו ומעוניין לשנות את ההחלטה שלו - תעני לו ותיפגשי לדבר. אם הוא כותב שהוא מתגעגע - לא מעניין אותך. מבולבל - מאד משעמם אותך. אם הוא כותב שהוא רוצה להיפגש לדבר מבלי לציין את התוכן - אמממ, נחשי - נכון -לא מעניין אותך. כל דבר אחר מלבד "שיניתי את דעתי, בואי נדבר" - הוא מיותר, חסר טעם, בזבוז זמן. יש היגיון במה שהאיש אומר, אגב. ולא מזיק שהוא גם נראה טוב, ויש לו מבטא בריטי.

זה שאת יודעת שאת שווה זה יופי - זה תנאי מאד בסיסי לחיים בכלל. אבל ישנם מקרים שלא משנה כמה שווה נראה לך שאת, הוא, משום מה, נכשל בלהבין את זה. קורה.
מה לעשות?
לפי הבחור הזה, את צריכה רק להבין שהערך שלך עבורו נקבע על פי כמות המאמץ שהוא משקיע בך, בקשר שלכם, בנסיונות להיפגש, בחיזור. בקיצור - אל תהי זורמת.

אם שתי בנות רוצות אותו, אחת מהן זורמת, קלילה, תמיד פנויה, ונראית מדהים - זה נחמד, הוא ירצה לשכב איתה בוודאות. אבל הבחורה השניה, שנראית פחות טוב, אבל שלהיפגש איתה זו עבודה, כי צריך להתקשר אליה, להשקיע בה. גם כשהיא כבר מסכימה, זה לא קל. אי אפשר לשבת איתה ולא לנהל שיחה, כי היא תשתוק, ותיתן לך להתפתל. אי אפשר לצאת איתה לדייט גרוע על ספסל, כי היא תעשה פרצוף.

צריך לתת לה את מה שהיא מחשיבה כדיט טוב, אחרת אתה תרגיש את זה. היא גם לא תמיד עונה לטלפון, ובטח שלא תמיד פנויה כשאתה פנוי. בסופו של דבר, גם אם היא נראית פחות טוב מהראשונה - אתה תרצה יותר את השניה - לא כי זו הבחירה המוצלחת יותר, אלא כי זו הבחירה שנותנת משמעות לעובדה שעבדת כל כך קשה. אתה תרצה לבחור בה, רק כדי לא להרגיש מטומטם.

רוצה להיות חתולה שחורה ולהפיץ אנרגיה נשית מפתה? אז קודם כל, תפסיקי להיות מגעילה. ככה אומרת הגורו הסציפית הזאת. מה זה אומר? אל תיראי כמו סחבה. תשקיעי ותיראי טוב. האמת היא שלא הייתי נותנת לה לעשות לי לק ג'ל, אבל אולי גם בזה יש משהו. השקעה בעצמך מוסיפה לך גם וייב, מעבר לעובדה שתיראי טוב יותר. השקעה מבחינתה אומרת לק, ליפסטיק ועקבים בכל יציאה מהבית, ואני אומרת לך שאת ממש לא חייבת. השקעה היא דבר אחר לכל אחת. מישהי תרגיש שהשקיעה כשעשתה מסיכת פנים, ומישהי אחרת תרגיש מושקעת אחרי שקראה ספר מעולה. הפואנטה היא - שאת צריכה לאהוב את עצמך ולתת לעצמך, כי זה מקרין החוצה. או שאת יכולה להבין את זה כפשוטו. אני את שלי עשיתי.