"רחוק מתוק" מודי ספורי עם טיפ חשוב לזוגיות

"המירוץ למיליון", בלי קשר לפרס השווה, הוא גם מסע מרתק אל נבכי היחסים האנושיים, ופורמטים שונים של זוגיות מקבלים בזכותו את הפוקוס שלהם מדי עונה. בתנאי לחץ קיצוניים, ללא פרטיות וכשכישלונות אורבים להם בכל פינה, נחשפים סודות ההצלחה של כל זוג - ובדרך כלל מה שגורם ליחסים שלהם לעלות על שרטון, יכול גם לסיים להם את המירוץ.

אז למי נלך כדי לקבל טיפים על זוגיות ולחצת אם לא אליהם? גם העונה יש לנו סוגים שונים של זוגות: אמא ובת, אבא ובן, בני זוג, קרובי משפחה, חברי ילדות ואפילו שותפים לעסק. הזוגות היו חודש ביחד 24/7 ביקשנו מהם טיפים להצלחה בזוגיות:

שיט זה היום? מתנות של הרגע האחרון לט"ו באב בלי לחץ
"בגיל מבוגר לוקח זמן להתאהב, אבל כשמתאהבים זה הרבה יותר חזק"
אורית טנג'י נראית אש בגיל 61, והפעם גם צודקת: חכמת הביקיני

ירין: "לא סוד שזוגיות זה דבר שצריך לתחזק לאו דווקא בפן הרומנטי אלא כל זוגיות מכל סוג שהוא. המירוץ העמיד את הקשר של שתינו במבחן היינו תחת סיר לחץ מטורף ותחת הסיר לחץ הזה אסור לשכוח שאני במירוץ עם אמא שלי עם כמה שהיא חברה שתינו היינו צריכות להתמודד עם קושי עצום ונורא אינטנסיבי. הערך שהנחה אותנו ואיתו יצאנו למסע הזה הוא כבוד והכלה אחת של השניה לדעת שגם אם קשה ולא הולך כמו שאנחנו רוצות להרים אחת את השניה ולנהוג ביחס מכבד ולדעת מתי לעצור שצריך. למשל יש את הקטע באזרבייג'ן במשימה של אפיית הלחמים שהמשימה לא הלכה לנו כמו שרצינו והסתבכתי נורא עם הטאבון וחסי קצת צעקה עליי התגובה הראשונית היא לצעוק חזרה אבל סתמתי בסופו של דבר היא אמא שלי הרבה לפני שהיא חברה וצריך לדעת מתי לעשות את הסטופ ואת ההפרדה. או לחילופין שהיא הכילה אותי במשימה באיסלנד עם הסוודרים שהתפרקתי כי הבנתי שעשיתי טעות ובמקום להגיד "אמרתי לך" היא חיפשה יחד איתי ולא כעסה והרימה את שתינו שנשברנו אחת אחרי השניה. מה שמוביל אותי גם לכישלון.

בסוף ניתן לראות עד כה בפרקים שבשני מדינות כמעט הגענו אחרונות וזה לא פשוט להיות במקומות האחרונים אנחנו ידענו להתרומם גם במצב שאנחנו נגיעה מהבית לא ויתרנו וידענו שהקשר שלנו מעל הכל ובזכותו נצליח להתרומם ולהשאר במשחק. האסטרטגיה הכי טובה במירוץ זה להרים אחד את השני ברגעים הקשים ורובם כאלה. בגלל שאנחנו אמא ובת עניין הפרטיות שיחק ולא שיחק אצלנו תפקיד ככ כי בסוף זה הקשר הכי פתוח שיכול להיות היו רגעים שכל אחת רצתה את הלבד אבל נורא חיזק גם להיות ביחד ולהעביר את החוויה הזאת בצורה הטובה ביותר. זוגיות זה עבודה צריך לדעת להכיר את הבן זוג/פרטנר שלך במקרה שלי את אמא שלי לדעת לצלוח משברים לדעת להרים אחד את השני להכיל להקשיב והכי חשוב לכבד גם שקשה לא להרים ידיים."

מיקי: "חץ? אני פחות מאלה שנלחצים... לא בחיים ובטח לא במשחק.פרטיות? מה זה? כשלונות? עניין של הגדרה ואנחנו בסוף מגדירים לעצמנו את אמות המידה שלנו. אני לוקח את זה יותר בכיוון של אתגרים ושיעורים הלאה לחיים. גם אם על המסך זה לא תמיד נראה ככה, גם מודי וגם אני אנשים מאוד פרגמטיים, זורמים וקלילים עם בסיס של היכרות מאוד טובה אחד של השני, שנשען על המון שעות ימים ולילות שצברנו יחד בכל מצב אפשרי וזה מה שעזר לנו בעיקר לצלוח את המשברים. יאמר לזכותו של מודי שהוא פרטנר נהדר למסע כזה עם סבלנות ויצר תחרותיות שאצלי קיימים במידה פחותה, אני יותר בעניין של ליהנות מהדרך בחיים הוא בעניין של להשיג את המטרה. מישהו בכל זאת היה צריך לאזן אותו."

מודי: "הטיפ הראשון והעיקרי זה אמון! אם אין אמון שום דבר לא יעבוד. דבר נוסף זה תקשורת אמיתית ופתוחה, הכל על השולחן. לא לשמור דברים בבטן. דבר שלישי, לא להכניס צלע שלישית לזוגיות. כבוד הדדי, וויתור ושימת לב לשותף שלך. לדעת לקחת מרחב אישי ולתת מרחב אישי כדי להרגע ולחזור למטרה המשותפת. ובגדול מה שהכי תפס ביני לבין מיקי בסופו של דבר זה רחוק מתוק."

מתן: "בכללי לאורך המירוץ אני התחרותי יותר ואודי האדיש יותר ובגלל זה נוצר מצב שאני יותר לחוץ כדי להצליח בתחרות והרבה פעמים זה יכול להשפיע על המשחק ידענו שזה מה שיהיה אבל גם ידענו שאנחנו יודעים להתמודד עם מצב כזה אנחנו נעזרים בשירה בדיבור על הבית מדברים על אוכל שאנחנו אוהבים כדי להרגע עושים משימות או סופרים עד עשר זה מאפס מאוד לאורך המירוץ עומדים בתנאי לחץ קשים מאוד וחייב כל הזמן לאזן בין הלחץ לרגיל כי זה יכול לגרום להשפעה ידענו תמיד שסיימנו קטע מירוץ לדבר על הכל כדי לדעת איך להתמודד עם הלחץ יותר טוב ידענו גם לקבל את הלחץ ולהבין שזה בסדר להיות לחוץ כי יש לחץ טוב גם שגורם לך להתקדם. אנחנו שני אנשים שאוהבים את השקט שלו בנפרד כל אחד ידענו שזה יכול להוות מכשול ואתגר בפני עצמו.

זה קשה קשה להיות שני אנשים תחת תנאי לחץ ימים לא ימים ועדיין להיות ביחד כל הזמן גם כשהמירוץ נפסק כשהיינו חוזרים למלון היינו קודם כל הולכים לפינות כדי שנייה אחת יקבל שקט זה משהו שהוא חובה אודי לרוב תמיד היה עייף אז תמיד מתן שלח אותו לישון והכי חשוב היינו מכבדים. תקשורת במקום כזה זה חובה לדעת מה כל אחד רוצה וצריך והיינו עוזרים אחד לשני במצבים האלה הרבה פעמים שהיה יום לא טוב ידענו פשוט לשבת בחדר ולא לדבר שום מילה כל אחד עם עצמו כאילו אין אפחד בחדר זה חשוב.

כשלון זה דבר קשה לאורך המירוץ בעיקר אני ואודי היינו בכשלון לא פעם או פעמיים במירוץ לאורך החיים אנחנו חווים כשלונות אנחנו אוהבים לקרוא לזה אתגרים דווקא לקחת את המעלה לכיוון חיובי יותר הכשלון הוא כואב היינו יודעים להרים אחד את השני ולהגיד אחד לשני מי אנחנו וכמה עברנו לאורך החיים וכמה שידענו להתרומם מזה ולהמשיך הלאה אנחנו חושבים שזה הרבה יותר קשה להתרומם שאתה למטה בכשלון אבל זה מראה הרבה פעמים על חוזקה שאנחנו יודעים לצאת מכל דבר שקשה ולהתקדם היינו מדברים על זה מלא על כמה שאנחנו חזקים ויודעים להתמודד במצבים של כשלון וכל פעם להתקדם קדימה ולא לוותר היינו מדברים על זה במלון עושים שיחות כל פעם כדי לדעת להיות טובים יותר ביום שלמחרת".

יפתח: "במצב לחץ קודם לנשום עמוק! אולי אפילו 3 פעמים ורק אז להתחיל להיזכר בזה שהבן/בת זוג שלי גם בלחץ, שנינו פה מנסים להשיג את אותה מטרה ועושים כמיטב יכולתנו... להוסיף לחץ אחד על השני/ה לא יעזור לנו להצליח במשימה אלא רק ההפך! ברגעי לחץ הדבר הכי טוב שנוכל לעשות לדעתי הוא לנסות להרגיע את הרוחות ולעלות את הביטחון שלנו. דוגמה לזוגיות הנפלאה שלנו היא בטנדיר... בכנות שנינו התעצבנו שם, לא הבנו למה אנחנו לא מצליחים וכל הזוגות פשוט עוקפים אותנו אחד אחרי השני... לא נתנו לעצבים האלה לצאת אחד על השני, רק ניסינו שוב ושוב להבין איך אנחנו יכולים לדייק את עצמנו ואיך אנחנו יכולים לעזור אחד לשני להצליח להתקדם משם! היו שם לא מעט פעמים שהיינו צריכים גם לעצור לקחת נשימה להירגע ולחזור לסנטר שלנו כדי להצליח במשימה.

צריך לנסות לתת פרטיות וספייס אחד לשני/ה זה אחד החשובים בזוגיות בריאה לדעתי... במירוץ זה בהחלט היה מאתגר... יש רגעים קטנים מאוד שאפשר לאפשר את זה, גם אם אתה נוכח שם פיזית יש אפשרות פשוט לסתום לפעמים ולתת לבן/בת זוג שלך את הרגע שהוא/היא צריכ/ה לעצמו/ה.

אי אפשר לשנות את העבר... אפשר ללמוד מכשלון, לקבל אותו, לחבק אותו ולהתקדם הלאה, לחמול לעצמך זה מאתגר אך אפשרי, לחמול לאחר זה קצת יותר קל בעיניי אז דווקא בזוגיות זה מאוד מחזק ותומך... וכמו בכל דבר משתפרים בזה כשמתאמנים על זה... מי שלא נכשל ביום יום שלו כנראה לא מאתגר את עצמו מספיק ולא מתפתח, אפשר להסתכל על התמודדות עם כישלון כצעד אחד בדרך למקום טוב יותר - הצלחה. במשימת הפיקאסו ממש שמעו אותי אומר שהביטחון שלי בריצפה, הרגשתי שהמשימה עליי, אני מעכב את סהר ושהוא מאוכזב ממני... הוא ישר קלט את זה ונתן לי להרגיש שהכל פיקס מהצד שלו, הוא הבין את הקושי היה מכיל, תומך ופשוט אמר "אני ארים לך את הביטחון" כמובן שהוא הצליח בזה וזמן די קצר אחרי זה כבר התקדמנו משם... לפעמים כל מה שצריך זה מישהו אחר שיאמין בך כדי שתחזור להאמין בעצמך ולהצליח במשימה.."

"דבר הכי חשוב זה תיאום ציפיות לפני, לפני שיצאנו למירוץ עשינו תיאום ציפיות בינינו שמתי שנהיה במצבי לחץ ואחד הצדדים יקח את זה למקום שהוא פחות טוב, יש לנו מילת קוד שברגע שאחד מאיתנו אומר אותה, השני מבין שהוא צריך להתאפס.. ואנחנו כל הזמן מזכירים לעצמנו שזה רק משחק, ובסוף מה שחשוב זה הזוגיות שלנו והחיים שלנו וזה מקל ועוזר להתאפס גם במצבי לחץ.

לגבי הפרטיות- גם כשהדר שלנו הייתה חולה בסרטן והיינו איתה שנתיים בבתי חולים, וגם להבדיל במירוץ כשהיינו מצולמים כל הזמן פרטיות לא ממש הייתה לנו.. הפתרון שלנו לזה הייתה למצוא את מעט הרגעים שכן יש ובהם פשוט להיות אחד עם השניה ב100%. לא להתעסק בכלום חוץ מבזוגיות שלנו לכל אחד ואחת בכל מצב תמיד יש את הרגעים האלו וכשמבינים כמה הזוגיות חשובה, ומתעקשים לתפוס את הרגעים האלו- מצליחים.

התמודדות עם כישלון, זה אחד הדברים שבדיוק בשבילם זוגיות טובה ובריאה קיימת כשאדם לבד, והוא נכשל מאד קשה לו להתמודד הוא יורד על עצמו ויכול להיות בדיכאון זוגיות טובה ונכונה בדיוק שם נמדדת ביכולת להיות שם אחד בשביל השני, קודם כל להקשיב, להבין, להזדהות, לחבק לתת מילה טובה, וגם לייעץ כשצריך אני הייתי מרוסק כשנכשלנו שוב ושוב במשימת השטיחים באזרבייגן מה שאסתי עשתה עבורי זה בדיוק זה הקשיבה, הזדהתה, חיבקה, ואמרה את המילה הנכונה והרימה אותי להמשיך מרצון לפרוש."

ענבר: "קודם כל להיות שונים. אי אפשר להיות אותו בן אדם מבחינת מחשבות והתנהלות והתנהגות כי אז זה מתנגש. כן צריך דמיון מאוד גדול בערכים ובחינוך ממנו אתה גדל .. לדעת להשלים אחד את השני. להכיל מאוד ולהיות עם סבלנות. זוגיות מוצלחת זה כמו נדנדה. פעם אחד צריך להיות למעלה ופעם השני צריך להיות למטה, אבל בשתי הסיטואציות צריך לכבד ולהרים אחד את השני. לא לשחרר כשקשה. הזוגיות המוצלחת זה להפוך "לאגרוף" אחד כנגד וביחד עם העולם. בתנאי לחץ הזוגיות נמדדת במיוחד. מחזיקים אותה בכך שכל אחד מהצמד יודע מתי להוריד רגל מהגז וטיפה לשחרר עבור השני.

תמיד יש אחד שיותר מקבל את הסיטואציה שונה לגמרי ומגיב אחרת בלחץ ועל הצמד השני לדעת לנשום עמוק ולשמור את המחשבה או התחושה שלו לאחר כך , ולהפך. פרטיות- שקרן מי שיגיד שזה לא קשה! זה קשה כי לפעמים אתה רוצה רגע לעצמך ובלי לתקשר או לדבר עם השני אבל כשאתה משנה גישה ומבין שזה המצב ואתה עם אותו בן אדם 24/7 ואין דרך להתחמק מזה, מסגלים לבד את ההבנה לאט לאט מתי יש רגעים שפחות צריך לשמור על שתיקה אחד עם השני ורגע לנסות להיות עם עצמך. ובעיקר לכבד את זה. כן אני יכולה להגיד שהיו המון רגעים שרציתי ספיייייס מאבישי והוא ממני והמון פעמים בחדר אתה רוצה ללכת לטייל לבד בלי לשמוע אחד את השני אבל מתעצבנים מוציאים את זה החוצה והחוכמה אחרי קצת זמן לחזור לקשר כרגיל. זוגיות אמיתית וטובה נבנית אחרי כשלונות, לא כשהכל הפי הפי היי היי. לאחר כל כשלון באה הצלחה , ככה בחיים וככה בזוגיות. ברגע שאתה מבין שאתם אגרוף אחד וזה לא בן אדם לעצמו אלא זוג , הרבה יותר "קל" לקבל את הקושי בכשלון. אתה מבין שהמלחמה צריכה להיות ביחד ואם לא הצלחנו אז זה ביחד ולא להפיל אחד על השני. לא לזרוק אחריות על הפסד/חוסר הצלחה על האחר, אלא להרים את הפרטנר שלך דווקא ברגע הזה ולהתמודד כנגד הכשלון ולהבין איך משפרים לפעם הבאה. עדיף כשלון מפואר מחלומות במגירה ….בעיניי הדוגמא הכי טובה לרגע של משבר וקושי בזוגיות שלנו עד כה היה במשימת הכובעים בטנגי'ר (מרוקו). זאת הייתה משימת מחסום ככה שמי שיעשה את המשימה נבחר מראש ואין אפשרות לשנות את ההחלטה. אבישי הוא זה שהיה צריך לבצע את משימת סיבוב הכובע על הראש, דבר שהיה עבורו קשה ברמות. הוא לא הצליח לבצע אותה בעוד אני ישר הצלחתי והבנתי את הקונספט. שם הרגשתי שהזוגיות שלנו נמדדת לראשונה במשימה.

הלחץ שאתה תקוע המון המון זמן בעוד זוגות אחרים הצליחו וסיימו, ההתמודדות של אבישי עם ה"כישלון" והחוסר הצלחה דחקו אותי לפינה והבנתי ישר שעליי לאסוף את עצמי ואותו בכדי שלא ניפול ביחד למשבר. למרות שאני מאוד רציתי להתפרק ולשבור את הכלים יחד איתו. גם במעצר במסגד נבחנו מאוד מאוד כזוג. כולכם ראיתי שעמדנו בפני סיטואציה שגם בחלומות שלנו לא חשבנו. היינו 4 שעות עצורים, ללא אפשרות להמשיך במירוץ, הלחץ שאנחנו מבינים עם הזמן שעובר שאנחנו הולכים הביתה כי אין שום סיכוי שלא, הכשלון שאנחנו חווינו באותו רגע של למה כמה ואיך הגענו למצב הזה, ועם זה שמאוד רציתי להתפרק גם לבד וגם אבישי אבל את מבינה שאין דבר כזה פרטיות. כל השילוב הזה היה מאוד קשה, ושם כזוג ממש נפלנו.. אבל הבנו לאחר כמה שעות שאם לא נרים את עצמנו ונקבל את הכל ונלמד ונבין איך מתקנים אנחנו נמצא את עצמנו בבית! שינינו גישה, כל אחד הרים את השניה וכך הצלחנו לעמוד בזה.

אן: "הטיפ הכי חשוב בעינינו לתנאי לחץ הוא לדעת להבליג כשאנשים נמצאים בלחץ הם לא שמים לב כל כך לדיבור ולמעשים שלהם ואנחנו ידענו במירוץ שאם אחת תתחיל להיעלב מהשנייה לא נצליח לעשות את הכי טוב שלנו וגם אם אנחנו נעלבות אין צורך לבקש סליחה מתקדמים כדי שלא תהיה אווירה כבדה. בנוסף חתמנו על חוזה בנינו שמי שתעשה משהו חריג או תפר משימה תשלם קנס של 10,000 ש"ח ומיותר לציין ששתי פרסיות יעמדו בחוזה הזה לעולמים כי לשלם.

וואו זה קשה להיות בלי פרטיות, אנחנו עוברות יום כל כך עמוס בדברים פיזיים ורגשיים שבא לך שנייה את הספייס שלך המזל שלנו בגלל שאנחנו אחיות וגם באות מבית עם מלא ילדים אנחנו רגילות אחת לשנייה באינטנסיביות ולמחסור בספייס חחח הטיפ שלנו הוא לבוא עם מישהו שתוכלו לסבול. התמודדות עם כישלון זה בעינינו יותר באופי של הבן אדם איך הוא התמודד עם זה בחייו הרגילים. מה שכן אנחנו יכולות לייעץ מניסיון עבר למשל באזרבייג'ן במשימת הלחם שהיינו אחרונות ולי סבלה מאוד מכאבים ביד זה שני דברים. הראשון הוא לא לוותר תמיד להבין שמהמקום הכי נמוך אפשר לצמוח הכי גבוה והדבר השני הוא להפוך את זה לצחוק. לבכות ולצחוק בו זמנית אנחנו תמיד אוהבות להקליל ולקחת את הדברים בהומור."

גיא: "מגדירים גבולות שלא עוברים אותם בשום פנים ואופן. לדוגמא, אנחנו הגדרנו שאין מצב שמישהו שובר את הכלים, נקודה. חייבים שבבסיס היחסים יהיו אהבה אמיתית ואמון חזק. חייבת להיות תמיכה הדדית ואסור בשום אופן ברגעי משבר לרדת אחד על השני, אלא לאסוף כוחות ולהרים אחד את השני. אנחנו גם מאד מאמינים ביחסים עם אלה שמסביבנו, בלהעניק עזרה כשהם במצוקה ולקבל תמיכה כשאנחנו במצוקה".