בואו נדבר על פינים זקופים על המסך. כן, שמעתן נכון. נטפליקס החליטה להראות לנו את כל הסחורה בסדרה "גבר במלואו". בפרק האחרון של הסדרה, השחקן טום פלפרי מוריד את הסדין אחרי שלקח ויאגרה, וחושף את עצמו במלוא הדרו בפני ג'ף דניאלס, ובפנינו. זה לא משהו שרואים כל יום בטלוויזיה, וזה לא סתם עוד רגע טלוויזיוני, אלא ממש שבירת טאבו. עד עכשיו, לראות פין זקוף על המסך היה כמו לראות חד קרן - רוצות להאמין שזה קיים, אבל אף פעם לא ראינו כזה בטבע.
זה לא קרה סתם ככה. בשנים האחרונות, יש יותר ויותר עירום גברי על המסך, אבל נטפליקס לקחה את זה צעד אחד קדימה. לא כולן מרוצות מהמגמה הזאת. מרי קילן, מה"ספקטייטור", אמרה: "אני לא רוצה לראות דימויים מיניים גרפיים כשאני צופה בדרמה. יש כבר יותר מדי מזה וזה מוריד אותנו לרמה של חיות בחווה." קצת קיצוני, לא? היא גם הוסיפה: "אסור לכפות על צופים לראות פורנוגרפיה. המגמה הזו תסתיים בדמעות כי היא מדכאת, לא מסתורית ולוקחת חלק מהקסם של החיים." נשמע שבשבילה זה כבר מאוחר מדי בכל הנוגע לקסם, לא?
מצליחה, עשירה, ונחשבת לכדורגלנית הכי סקסית - ויש לה תלונות
מפתיע פינת הזוי: גברים מהדור הזה לא יודעים איפה נמצא הדגדגן
אופס, שי-דיד-איט-אגן: ניסינו את סדרת ההמפ של פנינה רוזנבלום
בכל מקרה זה לא נגמר כאן. הסופרת אן אטקינס, שמשתתפת בתוכנית רדיו בבי-בי-סי, אמרה: "איפה הגבולות עכשיו, נטפליקס? פין זקוף הוא לא רק דוחה לצופים נורמליים רבים, אלא גם מיותר לחלוטין מבחינה אמנותית: מבט למטה והרמת גבה היו עושים הרבה יותר." רגע, מה זה "צופים נורמליים"? ומי קובע מה "מיותר" מבחינה אמנותית?
זה לא רק עניין של טעם אישי. יש כאן גם שאלות של רגולציה. חבר פרלמנט שמרן קרא לתת לרשות התקשורת הבריטית פיקוח מלא על נטפליקס. הוא קרא לפריים "זבל פורנוגרפי נמוך". ובנתיים, מה אומר החוק? ובכן, זה מסובך. אין איסור מפורש על הצגת פינים זקופים, כל עוד זה "מוצדק על ידי ההקשר". אבל מי קובע מה מוצדק? נטפליקס, מצדה, הצטרפה מזמן למועצת סיווג הסרטים הבריטית, שמאפשרת "עירום מיני" אם הוא קצר ומוצדק. אבל שוב, מי קובע?
מה דעתכן על כל זה?
בארה"ב, למשל, התקנות הרבה יותר מחמירות, באירופה יותר גמישות, ובצרפת, גרמניה והולנד יש פחות בעיה עם עירום גברי. אבל בואו נדבר על הפין שבחדר - הסטנדרט הכפול. במשך שנים ראינו המון עירום נשי על המסך. חזה, ישבן, הכל היה בסדר. אבל פתאום כשמדובר בגבר, כולם מתעוררים.
יש האומרות שזה בעצם צעד לקראת שוויון. סוף סוף גם גברים חווים את מה שנשים חוות כבר שנים - איך זה מרגיש להיות מוצגים כאובייקטים מיניים. אחרות טוענות שזה פשוט מיותר ופוגע באיכות האמנותית. ומה לגבי ילדים? הרי שירותי סטרימינג זמינים 24/7, אין פה "שעות מבוגרים" כמו בטלוויזיה הרגילה.
אז מה אתן חושבות? האם הגיע הזמן לשבור את הטאבו הזה? האם זה באמת מקדם שוויון או שזה סתם זול ומיותר? האם אנחנו רוצות לראות פינים זקופים על המסך או שעדיף להשאיר משהו לדמיון? איך אתן מרגישות כשאתן רואות עירום גברי לעומת עירום נשי על המסך?