את ידעת שגיל המעבר יכול להימשך 20 שנה?
את ידעת שגיל המעבר יכול להתחיל בגיל 40?
את ידעת שבין הסימפטומים של גיל המעבר יש גם בעיות קוגנטיביות, דיכאון, חרדה, וטרלול כללי, בנוסף לכל החוסר שינה, גלי חום, והשמנה?
אז תדעי גם שלכל אלה יש פתרונות, רק שהרופאים שמטפלים בך לא טורחים לידיע אותך עליהם, כי את יודעת איך זה "בעצב תלדי בנים" דגש על עצב. הם ידחפו לך גלולות על כל דבר שייראה להם בעיה הרמונלית, לא ישלחו אותך לבדיקות הנכונות, ובגדול - יהרגו אותך עם החוסר אכפתיות שלהם, ואת תחיי את 20 השנים הבאות במקום בהנאה במוד של קצירת פירות, בסבל, חשש, והכי גרוע - טונוס שריר נמוך?
בחיפושים ברשת לא ניתן כמעט למצוא מידע מהימן על גיל המעבר, מה גם שהממצאים והמדע מאחוריהם כבר מזמן מיושנים - לכל היותר תמצאי לקריאה טקסטים שמעודכנים עשורים אחורה, במיוחד בעברית. גיליתי את זה כמובן רק כשזה קרה לי, וחודשים לקח לי רק להירגע מהעצבים, איך זה יכול להיות שבדבר הזה שכל אישה עוברת בחייה אלא אם כן היא מתה לפני - הטיפול כל כך גרוע. החלטתי להוביל את השינוי. הבורות חייבת להיגמר, הבושה חייבת להיעלם - אנחנו נדבר על גיל המעבר, נגלה בדיוק מה עושים באיזה מצב, נענה על כל השאלות ולא נשאיר אבן אחת לא הפוכה. די, מספיק עם הקרקס הזה, הגיע הזמן שנדע את כל מה שצריך לדעת, ונדבר על זה - לפחות אחת עם השניה. אין סיבה להסתיר או להתבייש - הסתיו לא מתבייש שכבר איננו קיץ, וככה אמור להיות גם ביחס לגיל המעבר. זו עוד עונה, קצת יותר קרירה, פשוט צריך לזכור לשים בתיק איזו עליונית.
ככה זה מתחיל
ידעתי חלק מזה כשהגעתי למשרדה של הבסטי החדשה שלי איריס יעיש - אבל לא ידעתי שהכל פתיר כל כך. ד"ר איריס יעיש בשבילכן - מנהלת מרכז בריאות טרנסג'נדרים, ורופאה בכירה במרפאה למנופאוזה במכון האנדוקריני באיכילוב.
"התקופה שמקדימה את המנופאוזה, הנקראת פרי-מנופאוזה, היא שלב שקט אך עוצמתי בגוף האישה, שבו מתחילים להתרחש שינויים הורמונליים מהותיים" הסבירה לי הד"ר "מדובר בזמן בו המחזור החודשי, שהיה אולי סדיר וקבוע במשך שנים, מתחיל לחרוג ממסלולו - לפעמים מגיע מוקדם מדי, לפעמים מאוחר יותר, נעלם לחודשיים - משתנה. זו תקופה שמלווה בשינויים פיזיים ונפשיים, ולעיתים קרובות מעוררת בלבול, דאגה, חרדה". היא מציינת שהבושה היא תופעה חברתית עמוקה הקשורה לבושה ולתחושת כישלון פנימית.
"למה אנחנו לא מדברות על זה?"
"נשים רבות מתביישות לשאול גם חברות טובות וגם רופאים על השינויים שהן עוברות. הן מרגישות שגיל המעבר הוא סימן להזדקנות ולירידה בערכן, תחושת נחשקות שנעלמת. הנורמות החברתיות עדיין מצפות מנשים להישאר צעירות" לנצח. אנחנו חיים בתרבות שמקדשת נעורים, ולכן נשים נמנעות מלדבר על מה שהן עוברות, כי זה מחובר ישירות לתחושת אובדן שליטה על הגוף, ואבדן של תחושת נחשקות. לפני שמגיעים לשם בסביבות ה-40, כשהתפקוד השחלתי מתחיל להיחלש, זה הזמן הנכון להתחיל לטפל בפרי מנופאוזה - השלב שלפני גיל המעבר, שיכול להימשך גם עשור".
מה ההבדל בין פרי-מנופאוזה למנופאוזה?
"פרי-מנופאוזה היא תקופה שמתחילה שנים לפני המנופאוזה, כשיש שיבוש בפעילות ההורמונלית של השחלות (למשל, מחזורים לא סדירים). מנופאוזה, לעומת זאת, זה שלב שבו עברו 12 חודשים ללא מחזור בכלל. פרי-מנופאוזה מתחילה בממוצע סביב גיל 45, אך יכולה להתחיל גם מוקדם יותר. אצל חלק מהנשים, השינויים ההורמונליים עשויים להופיע באופן איטי ומתמשך, בעוד שאצל אחרות התהליך יכול להיות מהיר יותר.".
ידע הוא כוח: החשיבות של הכנה מוקדמת
אחוז הנשים שמטפלות בסימפטומים הוא נמוך מאוד. ד"ר יעיש מעריכה שפחות מ-10% מהנשים מטפלות בסימפטומים שלהן, ואפילו פחות מזה מתמידות בטיפול אחרי ההתחלה.
"בואי נתחיל עם העובדה הפשוטה שתוחלת החיים עלתה משמעותית," היא פותחת. "בעבר נשים חיו 40-50 שנה, והיום תוכלת החיים היא 85. זה אומר שנשים מבלות כשליש מחייהן במצב פוסט-מנופאזלי. זה הגיוני שהן מרגישות שהגוף 'בוגד בהן' בשלב כזה, בדיוק כשנראה שהחיים מתחילים להתייצב, גם בקריירה וגם בחיים האישיים.
הסימפטומים הנפוצים ביותר הם גלי חום, הפרעות בשינה, ירידה בליבידו, יובש בנרתיק, דלקות בדרכי השתן וירידה בזיכרון: "80-90% מהנשים יחוו גלי חום, וזה הסימפטום הכי ידוע," היא מסבירה. "אבל זה לא הכל. נשים חוות הפרעות בשינה, שמתבטאות ביקיצות מרובות או קושי להירדם שוב אחרי שהתעוררו. יש גם סימפטומים פחות מוכרים כמו דחיפות במתן שתן, דלקות, וירידה משמעותית בליבידו - אבל מעט מאוד נשים מדברות על זה, וגם כששואלים אותן, הן מתביישות להודות."
היא מוסיפה כי יש גם סימפטומים פסיכולוגיים כמו ירידה בריכוז, שינויים במצב הרוח וחרדה. "הרבה נשים חושבות שהן מתחילות לאבד את הזיכרון, לפעמים אפילו חושדות שהן חולות באלצהיימר."
ד"ר יעיש מדגישה שהכנה מוקדמת יכולה לשנות את כל התמונה עבור נשים. "אם נשים היו מקבלות מידע מדויק ובשלבים מוקדמים, הן היו מוכנות להתמודד עם מה שמצפה להן," היא מסבירה. "למשל, להתחיל לשים לב לשינויים במחזור החודשי - אם הוא מתחיל להיות לא סדיר, זה יכול להיות סימן למתחילת תהליך פרי-מנופאזלי.
ומה עושים אז?
"בדיקות מקיפות, ופרופיל הורמונלי, וככה מתחילים להשלים את החסר".
הפחד של נשים מטיפול הורמונלי נובע בעיקר ממידע מוטעה או מחוסר מידע. הרבה מפחדות מתופעות לוואי כמו עלייה במשקל, סיכון מוגבר לסרטן השד, ומחלות לב. יש גם תחושה כללית שטיפולים הורמונליים הם "לא טבעיים" ולכן מסוכנים, ולעיתים מופעל לחץ חברתי שמעדיף טיפולים אלטרנטיביים או טבעיים. הפחד הזה מועצם בגלל מיתוסים תרבותיים ורפואיים ישנים, שרבים מהם לא מבוססים על מחקרים עדכניים, וגם מחוסר מודעות ליתרונות הפוטנציאליים של הטיפול, כמו שיפור משמעותי באיכות החיים והפחתה של תסמיני מנופאוזה.
אני השתכנעתי. ד"ר יעיש נתנה לי כמה הפניות לבדיקות מקדימות, ואנחנו הולכות להתחיל מסע למציאת התמהיל המדויק עבורי, במהלכו אעדכן אתכן בכל ממצא, שינוי, או משחה מעניינת שאמצא. עידן הבורות נגמר.
ותעשו לי טובה אישית, בואו נפסיק עם הקשקושים של "50 זה שיא החיים", אוקיי? כי בנתיים היתרון היחיד של גיל המעבר הוא שאפשר ללבוש מכנסיים לבנים בכל יום בחודש, כי את לא מפחדת שהמחזור יפתיע אותך. הבעיה היא שאת בכלל לא מעוניינת ללבוש לבן כי את 7 קילו יותר ממה שאת אמורה להיות, ובגדול בא לך למות. מי בכלל יוצא מהבית? הרי לא נעים לך בגוף של עצמך - חם לך, קר לך, גדול עלייך, קטן עלייך, A קאפ - D קאפ - איך בנאדם יכולה לחיות ככה?
אז בואו נמצא לנו מקום הגיוני באמצע - בלי בולשיט. כולנו יודעוץ את העובדות - אני מתבגרת, וכל יום הגוף שלי עובד פחות ופחות טוב. חלקים ממנו אפילו מתו כבר, כדי לסמל לי את הכיוון הכללי שאליו אנחנו הולכים. פשוט בואו נדע מספיק על השלב הזה בחיים שלנו, לפחות כדי להבין מה לוקחים לאיזה סימפטום, ולקוות שזה גם קצת ממסטל. יאללה, תנו להיות מילפיות בשקט.
רוצות לברר מה מצבכן ההורמונלי? קודם כל מלאו את השאלון הזה
כתבות נוספות בסדרה, בקרוב מאד, כי יש כל כך הרבה שאנחנו לא יודעות -
יש לכן שאלות שהייתן רוצות לשאול את הד"ר?
שלחו אותן לאינסטגרם שלי ולאט לאט נענה על הכל.
ד"ר איריס יעיש היא מנהלת מרכז בריאות טרנסג'נדרים, ורופאה בכירה במרפאה למנופאוזה במכון האנדוקריני באיכילוב