רונה סופר. דניאל שטרית,
דניאל שטרית

גוף שבור הוא גוף שלם: הקולנוענית שמטפלת בחיילים קטועי גפיים

עודכן לאחרונה: 17.11.2024 / 8:19

תאונת דרכים קשה טלטלה את חייה בגיל 15 ושינתה את האופן שבו רונה רואה את גופה ומיניותה. כיום, היא יוצרת קולנוע, מרצה ופורצת דרך בתחומי הגוף, המוגבלות והמיניות, תוך שהיא מעניקה השראה לנשים נוספות להתמודד עם חוויות של עוצמה והתבוננות עצמית

רונה סופר (45, ת''א) בימאית קולנוע, מרצה ומגישה, עברה דרך של כאב, תשוקה והתמודדות שהפכו אותה ליוצרת נועזת ומלאת השראה. תאונת דרכים קשה שעברה בגיל הנעורים הובילה אותה למסע, שבמהלכו גילתה את גופה מחדש, מהחולשה והכאב אל הכוח וגם את תודעת המיניות שלה ככלי של ביטוי ועצמה. עם קול שקט ולחישות מלאות עוצמה, רונה מצליחה לרגש ולגעת בנקודות שלא כולם מעיזים לגעת בהן.

בפודקאסט שלה, "לחישות ונשיכות", רונה סופר מזמינה את המאזינות והמאזינים למסע של חקר אישי ואמיץ בנושאים כמו נכות, מיניות וחיים עצמאיים. הפודקאסט נוגע בתחומים שרבים מתביישים לדבר עליהם, אך עבור רונה זהו פורום חופשי וחסר עכבות שבו היא מעבירה מסרים על העצמה אישית והתמודדות, תוך שימוש בקולה השקט והמלטף. "התחלתי את הפודקאסט כדי שאוכל לחלוק את הקול הפנימי שלי," היא מספרת. "קול שחלקו הוא כאב, חלקו הוא תשוקה, וחלקו הוא חוויות מהחיים שלי שאני חושבת שהן ראויות להשמעה."

כל פרק בפודקאסט הוא חוויה אינטימית, ומבוסס על חוויותיה האישיות של רונה והסיפורים שהיא אוספת בדרך. היא אינה נמנעת מלדבר על רגעים קשים ומביכים - מרגעי הכעס על הגוף השבור ועד לחוויות מיניות מעצימות עם הגוף החדש שלה. "הפודקאסט נותן לי אפשרות לשבור את הקירות ולדבר ישירות עם אנשים על נושאים שהם מאוד רגישים עבורי," היא מוסיפה, "אני רוצה שאנשים יבינו שגם במוגבלות ובכאב יש מקום לחיים מלאים, אפילו נועזים."

רונה סופר. דניאל שטרית,
מהכעס על הגוף השבור ועד לחוויות מיניות מעצימות עם הגוף החדש/דניאל שטרית

רונה סופר מצאה במדיה של מציאות מדומה (VR) הזדמנות מרתקת להרחיב את הגבולות האמנותיים שלה, ובמובן מסוים להמציא מחדש את הדרך שבה היא מספרת סיפור. סרט המציאות המדומה שלה, "מיס ורטיגו", שהוצג בפסטיבל קאן, הוא פרויקט אישי שנועד להכניס את הצופה אל תוך עולמה הפנימי וליצור חוויה שהיא לא רק חזותית, אלא גם רגשית ועמוקה. "כשאני יוצרת ב-VR, אני רוצה שהצופה יחווה את התחושה הפיזית של המוגבלות שלי, כמו גם את התשוקה שממשיכה להניע אותי," היא אומרת.

הבחירה ב-VR אינה מקרית: עבור רונה, זו דרך להעצים את נקודת המבט שלה על הגוף והמיניות, תוך שהיא מאפשרת לצופה להיכנס לנעליה ולראות את העולם כפי שהיא חווה אותו. השילוב של מיניות, גוף ונכות בתוך פורמט וירטואלי הופך את חוויית הצפייה לתחושתית הרבה יותר. "ה-VR מאפשר לי לתקשר את המורכבויות של חיי, את הדואליות של כוח וחולשה, תשוקה וכאב, דרך חוויות ויזואליות," היא משתפת.
סרטה המצליח הפך לאבן דרך ביצירתה, וסלל את הדרך עבור אמניות אחרות עם מוגבלויות, לנסות ולחקור דרכים חדשות להביע את עצמן באמנות. הסרט קצר תשבחות רבות בקרב מבקרים ואנשי מקצוע בתחום האמנות, והדגים כיצד ניתן לשלב טכנולוגיה חדשנית עם חוויות אישיות נוגעות ללב.

הקולנוע עבור רונה הוא לא רק מדיום אומנותי, אלא דרך לתקשר עם העולם ולבטא את חוויותיה האישיות. "אני לא יוצרת קולנוע בשביל לספר סיפור, אני יוצרת אותו כדי לשנות תודעה," היא מסבירה. יצירתה כוללת סרטים דוקומנטריים ועלילתיים שזכו לפרסים בינלאומיים, כמו הסרט "לאב דווקא", ששודר בערוץ יס דוקו וזכה לשבחים בפסטיבלים מובילים במוסקבה, בלגרד וישראל.

בעזרת הקולנוע רונה בונה סיפורים שמציגים את המוגבלות לא כמגבלה אלא ככוח. בעבודותיה היא בוחרת להציג את הגוף כאמצעי ביטוי של עוצמה וכאב, תשוקה והתחלות חדשות. "קולנוע הוא השפה שאני מבינה הכי טוב," היא אומרת. "עם השנים למדתי דרך הקולנוע שלי לדבר בשקט אבל עם השפעה חזקה, לגרום לאנשים לראות דברים שלא היו רואים בצורה אחרת."

רונה סופר. דניאל שטרית,
״עם השנים למדתי לדבר בשקט אבל עם השפעה חזקה״/דניאל שטרית

מאז אירועי ה-7 באוקטובר אשתקד, רונה סופר מוצאת את עצמה קרובה מתמיד לחיילים, מטופלים וקטועי גפיים, כשהיא מנחה סדנאות המיועדות לאנשים שעברו טראומה גופנית. ברגישות ובתשומת לב, היא מצליחה להגיע לליבם של משתתפי הסדנאות ולסייע להם להתחבר מחדש לגופם ולכוחם האישי, תוך שהיא מעניקה להם כלים להתמודד עם הגוף החדש שלהם. מעבר לעבודתה הקולנועית, רונה מרצה ומנחה קבוצות באוניברסיטאות, בבתי חולים ובמרכזי שיקום, ומשתפת את סיפור חייה לצד כלים מעשיים להתמודדות עם פגיעות גופניות. "החיבור שלי לאנשים שעברו תאונות מגיע ממקום אישי עמוק מאוד," היא משתפת, כשהמסע הפרטי שלה הוביל אותה ליכולת ייחודית להגיע לאנשים במצבי קושי וחוסר ודאות.

"המפגש עם אנשים שעברו פציעות מורכבות מחזיר אותי לרגעים הכי חשופים שלי, ומלמד אותי בכל פעם מחדש על הכוח שטמון בגוף - גם כשנראה שהוא נשבר. אני רוצה שכל מי שעובד איתי ירגיש שמותר לו להרגיש הכול, גם כאב וגם עוצמה, כי מתוך המקום הזה מגיעה ההחלמה האמיתית."

סרטיה של רונה הוצגו בפסטיבלים ברחבי העולם, וזכו לשבחי הביקורת, אך מעבר להצלחות האמנותיות, היא מדברת בגאווה על המסר שהיא מנסה להעביר בכל אחד מסרטיה - שגוף שבור הוא לא פחות מגוף שלם, ושיש בו מקום לאהבה, תשוקה ואומץ.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully